כדור השלג של החרם

יותר ויותר חברות כלכליות בעולם מנתקות את הקשרים שלהן עם חברות ישראליות, בטענה שהן פועלות מעבר לקו הירוק. כלכלן מעריך את הנזק למשק הישראלי בירידה של כ-14 אחוזים בהיקף היצוא. אבל הממשלה מתעלמת מקריאות המצוקה. החלטותיה האחרונות מזמינות את החרם לתוך גבולות המדינה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

occupation, israelis, israeli settlements, european union, boycott, banks, bds

פבר 19, 2014

מסדרונות בית-המשפט העליון המו ביום ראשון (16 בפברואר) אדם. העיתונאים הרבים, נציגי התקשורת הישראלית והזרה, שמו פעמיהם לאולם שבו דן הרכב מיוחד של תשעה שופטים בעתירות נגד "חוק החרם" שעבר בכנסת הקודמת (יולי 2011). חוק זה מאפשר לקנוס ישראלי או ארגון שקוראים להטיל חרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם מחמת זיקתו למדינת ישראל, אך גם "לאזור הנמצא בשליטתה", קריא- להתנחלויות בשטחים הכבושים. העותרים, ארגוני זכויות אדם ומספר אנשים פרטיים, הכריזו מאבק נגד החוק, בטענה שחרם הוא כלי מחאה לגיטימי בחברה דמוקרטית.

העותרים ציינו כי הסנקציות הכלולות בחוק (תשלום פיצוי כספי לנפגעים, מבלי שאלה יידרשו להוכיח שנגרם להם נזק, וכן הגבלות לגבי השתתפות במכרזים של המדינה וקבלת תמיכה ממוסדותיה), מרתיעות פעילי שלום מלעסוק בפעילותם הפוליטית. פרקליטות המדינה הודתה כי החוק פוגע בחופש הביטוי, אך טענה כי קריאה לחרם אינה חלק מ"ליבת חופש הביטוי" ואינה יכולה להיחשב שיח פוליטי לגיטימי.

בספסל הקדמי ישבו זה לצד זה חבר הכנסת אחמד טיבי; אורי אבנרי, מייסד ארגון גוש שלום, שפועל להחרמת תוצרת ההתנחלויות; וסגן שר החוץ, זאב אלקין, מיוזמי החוק. בניגוד לדיון הקודם, שהתקיים לפני כשנה וחצי בצנעה, הפעם חילופי הדברים בבית-המשפט זכו להבלטה מיוחדת בעיתונות המקומית, ולא בכדי. המונח "חרם", שליווה את ישראל במשך שנים ארוכות (כבר בשנת 1945 הכריזה הליגה הערבית על חרם נגד המדינה היהודית המתהווה), מהדהד מקצה העולם ועד קצהו: מהרשות הפלסטינית, שקוראת להחרים את תוצרת ההתנחלויות, ועד אוסטרליה, שם מכרה ענקית האנרגיה Shell את אחזקותיה (כ-23%, בשווי של למעלה מ-7 מיליארד דולר) בוודסייד, חברת הנפט השנייה בגודלה ביבשת הדרומית. אתי לוי, הנספחת הכלכלית של ישראל באוסטרליה וניו זילנד, דיווחה ביוני אשתקד, תחת הכותרת "תחיית החרם הערבי והשפעתו באוסטרליה", כי Shell קיבלה את ההחלטה בעקבות חתימתה של וודסייד על מזכר הבנות, לפיו תרכוש כשליש מזכויות מאגר הגז לווייתן בישראל. לוק סמיט, אנליסט בנק Commonwealth האוסטרלי, העריך שמכירת האחזקות נובעת מחששה של חברת Shell , כי העסקה תפגע בקשריה עם מדינות ערביות עתירות נפט, שבהן היא מנהלת פרויקטים עצומים. הנספחת הישראלית טוענת, כי תנועת BDS אינה מבחינה בין שני צידי הקו הירוק "ומקדמת חרם אקדמי-כלכלי-תרבותי-דיפלומטי על כל 'יש' שמקורו בישראל". היא דיווחה גם על תהלוכות מחאה של פעילי תנועת (BDS Boycott, Divestment, Sanctions) באוסטרליה מול חנויות רשת מקס ברנר המוכרות מוצרים של חברת שטראוס, בטענה שהחברה מספקת מזון לחיילי צה"ל. BDS מתרחב "מיוזמות הקוראות להטיל חרם נקודתי על אישיות מסוימת או על מוצרים שמקורם בהתנחלויות". בדומה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וליוזמי "חוק החרם", לוי טוענת כי מטרתה של תנועת BDS "לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל".

אשר על כן, טוענים יוזמי חוק החרם ותומכיו, לחרם אין קשר לכיבוש המתמשך, להרחבת ההתנחלויות ולמשא ומתן המקרטע. אין תימה שהם הסתערו על מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, שבנאומו בכנס במינכן בראשית החודש (1 בפברואר) העז למתוח קו ישר בין תופעת החרם וקמפיין הדה-לגיטימציה של ישראל לבין אשליית "הסטטוס-קוו בין ישראל לפלסטינים" והסכנה שהמשא ומתן שהוא מקדם יסתיים בכישלון.

אחרי שנזף בקרי על היותו "שופר של אויבי ישראל", הודיע שר הכלכלה נפתלי בנט, כי "רק ביטחון יביא יציבות כלכלית, לא מדינת טרור ליד נתב"ג", והבטיח כי "אנחנו ידענו בעבר, ונדע גם היום, להישאר חזקים".

ביולי אשתקד דיווח יוסי ורטר, פרשנו הפוליטי של עיתון הארץ, תחת הכותרת "שמישהו יספר לשר הכלכלה מה יקרה כשהבנקים יסגרו את הברז", על ידיעה שהגיעה לצמרת הממשלתית בירושלים, שלפיה בנקים גדולים באירופה בוחנים אפשרות לאסור הלוואות לחברות ישראליות, שיש להן זיקה עסקית או כלכלית לשטחים שמעבר לקו הירוק. ורטר הוסיף כי לא צריך להיות כלכלן כדי להבין, אילו השלכות הרות אסון עלולות להיות להחלטה כזו עבור המשק והכלכלה בישראל.

בחלוף שישה חודשים החליטו שניים מהבנקים הגדולים ביותר בצפון אירופה, "נורדאה" השבדי, שהינו הבנק הגדול ביותר בסקנדינביה, ו"דנסקה בנק", שהוא הבנק הגדול ביותר בדנמרק, על כוונתם להחרים בנקים בישראל הפועלים בגדה המערבית. שני הבנקים האלה, רק כדי לסבר את האוזן, נכללים ברשימת 500 החברות הגדולות בעולם. יחד הם משרתים יותר מ-16 מיליון לקוחות ברחבי אירופה ומחזיקים בנכסים בשווי מאות מיליארדי דולרים.

שגריר אירופי אמר לאל-מוניטור, כי "זו רק ההתחלה". לדבריו, שני הבנקים נהגו על-פי כללי האיחוד האירופי, שמחייבים את כל מערכת הבנקאות, לפיהם אין לקיים קשרים עסקיים עם חברות זרות המעורבות בפעילות לא חוקית. העמדה האירופית הרשמית גורסת, כי מפעל ההתנחלויות מהווה הפרה של החוק הבינלאומי ומזיק לתהליך השלום.

הכלכלן ד"ר אביחי שניר, שמתמחה בכלכלה פוליטית, אמר לאל-מוניטור כי אין אמנם נתונים לגבי הנזק הכלכלי שנגרם לישראל בתקופה האחרונה עקב החרם, אך אפשר להגיע להערכה מקורבת שלו. שניר מציע לאמוד את הנזק על סמך מחקר של הפרופסורים צבי אקשטיין ודניאל צידון, שמראה כי בזמן האינתיפאדה השנייה ירד היקף היצוא הישראלי בשיעור של כ-14% לשנה. המרצה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת נתניה סבור, שאת עיקר הירידה יש להסביר בפגיעה בתדמית הישראלית, ולא ביכולת הייצור והיצוא שלה.

עו"ד דניאל רייזנר ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, שמייצג כיום חברות ישראליות שנפגעות מהחרם, אמר לערוץ 2 בחודש שעבר, כי "יותר ויותר חברות מגיעות הנה, בשקט, ומבקשות עצה בשעות הערב, או כשאף אחד לא שומע, ואומרות: נתקלתי בתופעה כזאת וכזאת, האם יש משהו שאתה יכול לעזור?" רייזנר, שהיה ראש מחלקת דין בינלאומי בפרקליטות הצבאית, סיפר כי הוא מייצג חברות שאיבדו חוזים בעולם בגלל החרם, וציין כי החרם אינו פוסח על חברות הפועלות בשכונות היהודיות במזרח ירושלים. "הפחד שלי זה מאפקט כדור שלג", אמר.

הנה מספר דוגמאות, שחלקן מתוך אותה כתבה, שממחישות את האפקט הזה:

- ממשלת בריטניה פרסמה אזהרה לאנשי העסקים שלה מלפעול בהתנחלויות.

- ממשלת רומניה אסרה על הפועלים שלה לעבוד בבנייה מעבר לקו הירוק.

- ממשלת הולנד איימה להעמיד לדין חברה הולנדית בגלל שציוד שלה שימש את בניית גדר ההפרדה.

- קרן הפנסיה הגדולה של הולנד, PGGM, הודיעה בינואר כי החליטה למשוך את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים של ישראל בשל מעורבותם במימון הבנייה בהתנחלויות.

- משרד האוצר הנורבגי הודיע שהורה לקרן הפנסיה הממשלתית הגדולה במדינה שלא להשקיע בחברות אפריקה ישראל ודניה סיבוס, "בשל הפרה רצינית של זכויות אדם באזור מלחמה על-ידי בנייה בהתנחלויות במזרח ירושלים".

- חברת המים הגדולה בהולנד, ויטנס, ניתקה את הקשר עם חברת מקורות הישראלית לאחר שהתייעצה עם משרד החוץ ההולנדי. בדיונים בפרלמנט ובעיתונות ההולנדית בלט שמה של מקורות כמבצעת קידוחי מים בגדה המערבית וכחלק ממנגנון אספקת המים שמפלה את הפלסטינים.

- חברת ענק הולנדית, רויאל האסקונינג, ביטלה פרויקט עם עיריית ירושלים, מכיוון שהוא יוקם מעבר לקו הירוק.

- חברות שפעילות בהתנחלויות לא הוזמנו לפורום לשיתוף פעולה הולנד–ישראל.

- ענקית האבטחה הבריטית G4S הודיעה שלא תחדש את חוזיה בגדה, עם סיומם בשנת 2015. החברה מעסיקה 6,000 עובדים, והיא מספקת ומתחזקת ציוד סריקה לכמה מחסומים בגדה. בין השאר, היא מנהלת את מערכות האבטחה של כלא עופר.

ערב צאתם לכינוס הכלכלי בדאבוס בינואר השנה, הזהירו ראשי ארגון ה-BTI, הנמנים עם הצמרת העסקית של ישראל, את נתניהו, כי כישלון התהליך המדיני יביא להתגברות הסנקציות נגד ישראל. קריאת המצוקה של ראשי המשק, כמו האזהרה של קרי, נפלה על אוזניים אטומות. נכון יותר, על אוזניים הכרויות רק לאיומיהם של חברי שדולת המתנחלים, שמשפיעה על גורלם של הפוליטיקאים בישראל.

במקום לעצור את כדור השלג על הקו הירוק, חברי הממשלה מזמינים את החרם אל תוך גבולותיה של ישראל. מנגנונים לשיפוי חברות וגופים שייפגעו מהחרם האירופי, הופכים את ציבור משלמי המסים בישראל לשותפים במפעל ההתנחלויות. שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הודה במפורש בנובמבר 2012, כי "הכפלנו את התקציבים ליהודה ושומרון. עשינו זאת בפרופיל נמוך , כי לא רצינו שגורמים בישראל ובחו"ל יכשילו את המהלך".

למרות "הפרופיל הנמוך" והאשמתם באנטישמיות, אותם "גורמים בחו"ל" מגבירים את השימוש בנשק החרם. לשטייניץ ולחבריו לא נותר אלא להמשיך להיאבק נגד "גורמים בישראל", בעזרת חוק החרם האנטי-דמוקרטי. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האם נתניהו ויתר על סיפוח לפני הבחירות?
דני זקן | הבחירות בישראל | פבר 10, 2020
האם אירופה תציג תכנית שלום אמיתית בין ישראל לפלסטינים?
יוסי ביילין | קשרי האיחוד האירופי-המזרח התיכון | פבר 10, 2020
עסקת טראמפ היא לא המשך לאוסלו: ההשוואות המוטעות של "דיל המאה"
יוסי ביילין | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ינו 31, 2020
כחול לבן צריכה להניף דגל שחור מעל עסקת הסיפוח
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ינו 28, 2020
העבירות האסטרטגיות שביצע נתניהו חמורות מהאישום הפלילי
עקיבא אלדר | שחיתות ונפוטיזם | דצמ 3, 2019

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020