איך נלחמים בעוני בישראל? פשוט מאוד, מקימים וועדה

בישראל חיים 850 אלף ילדים עניים. ועדה ציבורית חדשה מנסה לטפל ישירות בבעיה, אבל יש כבר מי שמותח עליה ביקורת: "זו יוזמה לווידוא הריגה סופי של מדינת הרווחה בישראל"

al-monitor .

נושאים מכוסים

social justice, poverty, israel, employment, economy, children's rights

ינו 31, 2014

מה סיכוייו של אדם עני להיחלץ מעוניו? ומה סיכוייו של ילד שגדל במשפחה ענייה להגיע להישגים לא פחות טובים מילד שגדל במשפחה עשירה? האם סיכוייהם שווים? האם חברה יכולה להתקיים לאורך זמן עם פערים גדולים בין עשירים ועניים?

עיניהם של ישראלים רבים מופנות בימים אלה לאולם דיונים רחב ידיים, שבו נוהגים להתכנס חכמים רבים כדי למצוא תשובות לשאלות נוספות שמרחפות מעל החברה כמו עננה שחורה: האם אפשר להילחם בעוני ולנצח אותו? האם העוני הוא חלק בלתי נפרד משגרת החיים? כיצד לגשר בין מי שיש בידיהם הון רב לבין אלה שאין בידיהם כדי לנהל חיים הגונים?

מאחורי השאלות האלה מסתתרים נתונים שמעוררים דאגה רבה. נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, תיאר [יוני 2013] את הפערים הכלכליים בישראל כאיום מרכזי על קיומה של המדינה. "אף יותר מהאיומים הביטחוניים", כדבריו.

פעם בשנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי דין וחשבון שמתאר את מצב העוני בישראל. יומו של דו"ח העוני נחשב ליום סגרירי בשל נימת הייאוש שנודפת ממנו. זהו יום שבו התקשורת יוצאת מגדרה.  העיתונים מעניקים למספרים בדו"ח את הכותרות הראשיות שלהם וערוצי הטלוויזיה מתחרים אלה באלה בהבלטת סיפורים של אנשים שהעוני הכניע אותם.

בשנים האחרונות חיים בישראל כ-440 אלף משפחות שמוגדרות כעניות, כלומר מיליון ושמונה מאות אלף ישראלים עניים. הנתון שמדיר שינה נוגע לגורלם של הילדים העניים. בשנת 2012 העריך הביטוח הלאומי שיותר מ-850 אלף ילדים חיים בעוני. "ילדים הגדלים בעוני יסבלו מסימפטומים חמורים: דימוי עצמי נמוך וסף תסכול נמוך עוד יותר, תחושת חוסר ערך, דיכאון וחרדה. במשפחות עניות עם ילדים, העוני עלול לפגוע ביכולת של ההורים לספק לילדים תזונה נאותה ותנאים סניטריים סבירים", נכתב בהקדמה של אחד מדו"חות העוני של המוסד.

דוח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם בשנה שעברה קבע ששיעור משקי הבית החיים בעוני בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות. בעוד ששיעור העוני במדינות ה-OECD  עומד על 11%, בישראל שיעורי העוני עומדים על 20%. כמעט פי שניים.

על רקע זה החליטה ממשלת ישראל ב-2013 למנות ועדה ציבורית שתגיש המלצות כיצד להילחם בעוני ולצמצם את ממדיו. שר הרווחה מאיר כהן העמיד בראש הוועדה את אלי אלאלוף, מי ששימש מנכ"ל קרן רש"י, קרן פילנתרופית מהגדולות בישראל שפועלת בתחום החינוך. בוועדה חברים 60 מומחים מהאקדמיה, העסקים, החברה והפילנתרופיה. בסוף מארס 2014 אמורה הוועדה להגיש את המלצותיה לממשלת ישראל, וזו אמורה לגבש מדיניות חדשה לצמצום הפערים בתוך החברה.

בדיון של חברי הוועדה שהתקיים לפני כמה שבועות, העלה הפרופסור יונה רוזנפלד, מומחה לעבודה סוציאלית, פן חדש ומסוכן של העוני המודרני. "כיצד זה יכול לקרות שרוב העניים הם אנשים עובדים ואנשים שעבדו כל חייהם?", שאל והוסיף, "איך יכול להיות שאדם עובד 40 שנה ברציפות וכאשר הוא פורש לגמלאות, הוא נקלע למעגל העוני ואינו יכול לחיות את שארית חייו בכבוד?" הנתונים של הביטוח הלאומי מצביעים על כך שכמחצית מהעניים הם אנשים שעובדים אך משתכרים מתחת לשכר המינימום. בעבר, מי שעבד, הצליח לחלץ את עצמו ואת משפחתו מהעוני הודות לשכר שקיבל. כיום מתברר שהעבודה אינה ערובה ליציאה מהעוני.

ראש הוועדה, אלי אלאלוף, חווה על בשרו עוני. הוא עלה ללא משפחתו ממרוקו לישראל בגיל 16 וסלל את דרכו בעמל רב עד ליום שבו מדינת ישראל העניקה לו פרס ישראל על המהפכה שחולל בקרב מאות אלפי ילדים במסגרת תפקידו כמנכ"ל רש"י. מסלול חייו לימד אותו שיציאה מהעוני דורשת שילוב כוחות בין המדינה לבין האדם העני. "מניסיוני האישי, אני אומר שגם האדם שחי בעוני חייב ליטול יוזמה ואחריות אישית כדי לחלץ עצמו מהעוני. מצד שני, המדינה צריכה להעמיד לרשותו את כל הכלים שיש בידה כדי שהוא יצליח", אמר אלאלוף השבוע לאל-מוניטור. לדבריו, "הדרך הטובה ביותר היא להעניק לעניים את החכות כדי שיוכלו לדוג את הדגים בעצמם".

עבודת הוועדה מעוררת ציפיות גדולות לשינוי המציאות הקיימת. זו תהיה הפעם הראשונה שישראל מנסה להתמודד עם בעיית העוני בצורה חזיתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שיאמץ את המלצות הוועדה כמקשה אחת. שר האוצר יאיר לפיד בישר שיימצא התקציב הדרוש כדי ליישם את המלצותיה.

בסקר שנערך בחודש שעבר לרגל ציון יום העוני בישראל (ב-17 בדצמבר), התברר שכמחצית מהישראלים ממליצים לוועדה לקבוע שני יעדים מרכזיים: תעסוקה בשכר הולם והגדלת שכר המינימום. שני הגורמים האלה עשויים לדעתם לצמצם את העוני. כמו כן ציינו רוב המשיבים שהבטחת הדיור הציבורי ודיור בר השגה הם גורמים נוספים שיש להם השפעה מרכזית על העוני.

יש כמובן גם מי שמפקפקים ביכולתה של המדינה, ובייחוד ברצון שלה, למגר את העוני. לדעתם, כדי להשיג את המטרה הזאת הכלכלה הישראלית חייבת לנטוש את הגישה ההיפר-קפיטליסטית לטובת שיבה לכלכלת רווחה שהייתה נהוגה בשלושת העשורים הראשונים של המדינה.

"נראה כי ממשלת ישראל יכולה הייתה לפתור את בעיית העוני אילו אימצה מדיניות אחרת", כתב כבר השבוע הפרופסור דניאל גוטוויין מאוניברסיטת חיפה באתר עבודה שחורה,  ''משמעות הבחירה במדינת הרווחה עשויה הייתה לטפל בבעיית העוני בדרך טובה יותר. אבל לצערי, הממשלה הזאת פועלת בהתמדה לכרסום ערכי מדינת הרווחה. הוועדה הציבורית למלחמה בעוני היא יוזמה לווידוא הריגה סופי של מדינת הרווחה בישראל".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

המספרים המבהילים של השוק השחור הישראלי-פלסטיני
יוסי ביילין | שחיתות ונפוטיזם | אוק 28, 2019
האינטרס הישראלי בשגשוג הכלכלה הפלסטינית
דני זקן | כלכלה ומסחר | אוג 30, 2019
נורמליזציה עם ישראל? מדינות המפרץ לא מחכות לפלסטינים
דני זקן | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | יול 1, 2019
ממשל טראמפ "סוגר חשבון" עם התקשורת הישראלית
שלומי אלדר | | יונ 25, 2019
מאה ילדים בסכנת גירוש מישראל
מרדכי גולדמן | Child Welfare | יונ 26, 2019

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020