ישראל פולס

במגזר הערבי מחפשים פתרון להתפשטות הנשק הלא חוקי

p
המחבר
בקצרה
ריבוי כלי נשק ביישובים הערביים גרם לעלייה במקרי אלימות ופשע. ח"כ עיסאווי פריג': "אם הייתה משטרה שפועלת כמו שצריך, בלי פחד, דברים היו נראים אחרת"

הזמן הוא יום שבת בערב [25 בינואר], השעה בערך שמונה בערב. טלפון למוקד החירום של המשטרה מדווח בקצרה על ילדה בת 8 פצועה בראשה. פרמדיק מוזעק מהמרכז הרפואי באום אל-פאחם ומגיע במהירות אל הבית בכפר מועאוויה בוואדי ערה. הוא מוצא ילדה שרועה על הדשא עם פגיעת ראש קשה. אחד מבני המשפחה מספר על כדור תועה שפגע בה. החובש מנסה לעצור את הדימום ומפנה אותה לבית החולים רמב"ם בחיפה. מצבה אנוש.

זה היה רק אירוע אחד מתוך מקרים רבים אחרים, שהם תוצאה ישירה של תופעת אגירת הנשק והשימוש הלא חוקי בו בקרב ערביי ישראל. ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ, תושב כפר קאסם, תיאר זאת כך: "אם אין לך נשק, אתה לא קיים". בראיון לאל-מוניטור הוא מספר כי המצב חמור עד כדי כך, שבחודשים האחרונים זוגות צעירים משכילים ביישובים הערביים שוקלים לגדל את אחד מבניהם להיות "בריון", כדי שיספק הגנה לאחיו ואחיותיו. "אם אין לך בריון", הוא אומר, "אתה עלול להיות מושפל".

אל-מוניטור: אתה לא מגזים?

פריג': אתן לך דוגמה מעצמי. אני אבא לבן יחיד ואשתי לוחצת עלי להביא עוד ילד זכר. אני מדבר על עצמי, כי לאח שלי יש שלושה בנים, והוא ממש מכוון את אחד מילדיו להיות בריון. לא לוותר, לשמור על האחים. זה המצב.

השבוע מת קורבן נוסף מכדור תועה – הפעם במסגרת מלחמת הכנופיות במגזר הערבי. פאדי עאסי, בן 40, נפגע לפני שלושה חודשים מירי בין עבריינים בכפר ברא ליד כפר קאסם. עאסי, אב לשלושה ילדים, נפגע אנושות וכעת מת מפצעיו.

ריבוי כלי הנשק הלא חוקיים במגזר הערבי לא גורם רק לפציעתם ולמותם של עוברי אורח תמימים, אלא גם מוביל לעלייה בפשיעה המזוינת – שהאצבע קלה בה מאוד על ההדק. בטייבה, למשל, מתנהלת בשנה האחרונה מלחמת שליטה בין ארגוני פשע. אחת המשפחות המטילות את אימתן על תושבי העיר היא משפחת עבד אל קאדר. בעבר ניהלו בני המשפחה קרב יריות עם שוטרי משטרת ישראל. כיום תושבים המתגוררים בסמוך למתחם בית המשפחה נאלצים לעזוב את בתיהם בכל פעם שהמתח גואה, מחשש שייפגעו מהאש.

ע"פ נתוני המחוז הצפוני של משטרת ישראל, בשנה שעברה [2013] נעצרו במגזר הערבי 400 חשודים בהחזקת אמצעי לחימה. בשנתיים האחרונות תפסה המשטרה 2,000 כלי נשק, וכן אספה 200 כלי נשק לא חוקיים נוספים שנמסרו לה ביוזמת בעליהם. כמו כן נתפסו מעבדות לייצור נשק מאולתר.

ד"ר ניהאד עלי מאוניברסיטת חיפה בדק ומצא, שבזמן שבחברה היהודית חלה ירידה במקרי פשיעה למרות הסלמה במלחמות בין ארגוני הפשיעה השונים, במגזר הערבי יש מגמת עלייה בכל תחומי האלימות. על פי נתוני המשטרה, בשנה שעברה חלה בישראל ירידה של חמישה אחוזים במספר מקרי הפשיעה, אבל בקרב ערביי ישראל המגמה שונה. 40 אחוז ממבצעי הרצח בישראל ו-36 אחוז ממבצעי ניסיונות רצח הם ערבים, בעוד שחלקם באוכלוסייה עומד על 17 אחוז. לפי הנתונים, אירעו במגזר הערבי לא פחות מ-9,000 תקריות ירי.

ח"כ פריג' מספר כי בנוסף, ילדים במגזר הערבי מגיעים לעתים לבתי הספר עם נשק חם, המהווה סמל סטטוס שמקנה להם מעמד גבוה יותר.

פריג': יש תופעה ששישה-שבעה ילדים לוקחים אלף שקל כל אחד, מתאגדים, עושים סיבוב בין מוכרי כלי הנשק, וקונים אחד במשותף. זה בלתי נסבל. כפר קאסם הפכה להיות החצר האחורית של ישראל. לאט-לאט מנקים את לוד ורמלה, והתופעה עוברת לכפר קאסם וטירה.

כלי הנשק המאולתרים מיוצרים בבתי מלאכה בכפרים הערביים או בשטחים. אמצעי לחימה אחרים נגנבו מבסיסי צה"ל או הגיעו מהברחות מחצי האי סיני. אבל השאלה החשובה היא אינה מהיכן הגיעו הכמויות העצומות של כלי הנשק, אלא איך קרה שקל כל כך להצטייד ולשמור בבית החל מאקדח מאולתר וכלה בנשק אוטומטי.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת הכין כבר לפני שנים בפברואר 2010 נייר עמדה שבדק את גורמי התופעה והיקפה. עורכי המחקר מנו את מה שכינו "גורמי העומק" המובילים להתגברותם של האלימות בחברה הערבית והצורך להצטייד בנשק חם: הגורם הראשון הוא התפרקות התא החמולתי, כשהיחלשותה של הסמכות המסורתית מהווה פתח לאלימות ופשיעה; הגורם השני הוא תחושת ניכור מהחברה הישראלית; והשלישי הוא תהליכי גיבוש זהות שעוברים על החברה הערבית בישראל.

ח"כ פריג' מסכים עם הניתוח הזה, אבל מדגיש דווקא את היעדר אכיפת החוק כגורם מרכזי של התופעה.

פריג': אם היה שלטון חוק חזק, ומשטרה שפועלת כמו שצריך, בלי פחד, דברים היו נראים אחרת. אם הנשק היה מכוון נגד היהודים - לא היינו רואים את הדבר הזה. מכיוון שזה נשק פלילי, נשק שנועד להראות ש'אני קיים', אז לא נוקפים כמעט אצבע להילחם בתופעה.

במשך שנים, בעיקר מאז אירועי אוקטובר 2000 שבהם נהרגו 13 ערבים ישראלים מירי של שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול, קיים חוסר אמון בין המגזר הערבי למשטרת ישראל. גם ועדת החקירה הממלכתית לאירועים, ועדת אור, שדיוניה נמשכו כשלוש שנים, לא הצליחה לאחות את השבר, ואף הרחיבה אותו. מאז ועד היום נוכחותם של שוטרי משטרת ישראל בערים ובכפרים הערביים אינה רצויה. כל סיור של המשטרה באזורים האלה הוא טעון ומלווה במתח רב. המשטרה מסמלת עבור תושביה הערביים של מדינת ישראל גורם מדכא ומפלה ביחס לתושבים היהודים.

מעצר של תושב ערבי ישראלי בכפר או עיר ערבית, גם כשהמעצר הוא על רקע פלילי, עלול להיתקל לעתים בהתנגדות של תושבי המקום. פעילות השוטרים נתפסת בעיניי רבים לא כמילוי תפקידם לשמירה על שלום הציבור, אלא כסגירת חשבונות אלימה. הצמצום המשמעותי בנוכחותה של המשטרה ביישובים האלה הסיר את אחד המכשולים שהיו אמורים לבלום את התפשטותו של הנשק הלא חוקי. נאדר חמדאן, תושב טייבה, סיפר לאל-מוניטור כי גם תושבים שאין להם נגיעה לפלילים מעוניינים שיהיה להם נשק כדי לשמור על ביטחונם.

חמדאן: חייבים להתחיל קודם כל באכיפה של המשטרה. יותר ויותר תושבים ערבים ישראלים מבינים שנוכחותה של משטרת ישראל הכרחית למען ביטחונם האישי.

כדי שזה יקרה, יש להשיב את יחסי האמון בין ערביי ישראל למשטרת ישראל. על האזרחים הערבים להשלים עם נוכחותם של לובשי המדים ביישובים שלהם. משטרת ישראל, מצידה, חייבת גם היא לעשות חשבון נפש ולשנות את יחסה ואת שיטות פעולתה במגזר הערבי, ולהתנהל ברגישות ובכבוד, כפי שהיא נוהגת באזרחים יהודים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: weapons, police, israeli security, israeli-arabs, israel, crime, arrested, arms

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept