ישראל פולס

מרווחה לג׳יהאד: הסלפים הפכו לאויב המשותף של ישראל וחמאס

p
המחבר
בקצרה
כוחות צה״ל הרגו בשבוע שעבר פעילים של התנועה הסלפית שהתכוונו לבצע פיגוע, במה שמסתמן כאבן דרך בהפיכתה של התנועה האיסלאמית לארגון טרור.

בשבוע שעבר נחשף מכנה משותף נדיר בין ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס: כולן חוששות מהשינוי שעברה תנועת הסלפים בגדה המערבית, מתנועת רווחה לארגון מזוין המתכנן לבצע פיגועים. שלושה מחבלים של התנועה מאזור חברון נהרגו על ידי כוח ימ"מ בכפר יטא, לאחר שתכננו לבצע פיגוע ראווה בישראל. כך, בן יום, הפכו הסלפים בגדה לארגון טרור.

תנועת הסלפים בגדה הוקמה באמצע שנות ה-50. כיום על פי הערכות יש לה כמה אלפי תומכים, רובם באזור חברון, הרואים בהקמת חליפות איסלאמית ערך עליון. למרות שמה של התנועה, מפלגת החירות (״חיזב אל תחריר״), היא מעולם לא הייתה גוף פוליטי כי לא הכירה ברשות הפלסטינית כגורם שלטוני שיש לשתף עמו פעולה. עיקר משאביה הושקעו בצירוף תומכים, בהקמת מוסדות רווחה וקהילה ובסיוע לחלשים בחברה.

מוסדות הרווחה של התנועה, בדיוק כמו אלה של האחים המוסלמים ושל חמאס, נקראים בערבית ״דעווה״. הפירוש המילולי של המילה הוא קריאה לתפילה, אך עם הזמן היא הפכה לשם כולל בכל התנועות האיסלאמיות לזרוע הקהילתית הפועלת באדיקות בטיפול בנזקקים ובמקביל מטיפה לאמונתה ולמטרותיה.

בין הסלפים לחמאס, גם בגדה וגם ברצועה, שוררת איבה עצומה. אולם לשתי התנועות יש גם הרבה מן המשותף. חמאס קמה אף היא כתנועת רווחה וקהילה שייסד השייח אחמד יאסין. המרכז האיסלאמי שבראשו עמד גייס סכומי כסף גדולים והקים את מוסדות הדעווה של התנועה, שטיפלו בנזקקי מחנות הפליטים של עזה. עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) זכו פעילי המרכז האיסלאמי לגיבוי ותמיכה של המינהל האזרחי הישראלי.

הדעווה של חמאס, כמו הדעווה של הסלפים, פעלה לפי עקרונות דתיים שלפיהם יש לטהר את החברה מחולייה, להגיש עזרה לנזקק, לקשיש ולחולה, ולקרבו לברכי הדת. מהמרכז האיסלאמי של יאסין, וממוסדות הדעווה ברצועת עזה, הוקמה חמאס והפכה לארגון מזוין שהציב את הג'יהאד נגד ישראל בראש סדר עדיפויותיו.

תהליך המעבר מדעווה לג׳יהאד שהתרחש בחמאס בסוף שנות ה-80 קורה עתה בקרב תנועת הסלפים בגדה המערבית עם הבדל אחד: הסלפים חולמים להקים חליפות איסלאמית ללא גבולות, שבראשה יעמוד האמיר, מחליפו של הנביא (מכאן לקוח השם חליפות) שישיב את תור הזהב של האיסלאם. האמיר הנוכחי של הסלפים הוא עטא אבו רישתא, יליד חברון שמקום מושבו כיום נשמר בסוד.

הסלפים מחרימים את הרשות הפלסטינית, כי הם רואים בה שלטון חילוני שאין לו סמכות הלכתית לשלוט על מוסלמים. הם מאמינים כי על כל מוסלמי להתנגד לשלטונה הלא חוקי. גם בתנועת חמאס ברצועת עזה הם רואים שלטון לא ראוי, משום שלתפיסת הסלפים חמאס זנחה את מטרותיה ואת רעיונותיה האידאולוגיים - ג׳יהאד נגד ישראל - לטובת מנעמי השלטון.

מה הביא את הפעילים הסלפים החיים בגדה המערבית לעבור מפעילות רווחה פרודוקטיבית וחופשית לתנועת ג'יהאד מחתרתית? גורם ברשות הפלסטינית מעריך כי להקמת הזרוע הצבאית יש כמה סיבות: האחת היא חולשת חמאס והרצון להיות אלה הנושאים את דגל הג׳יהאד נגד ישראל. גם המצב הכלכלי הקשה ברשות, בעיקר במחנות הפליטים, מושך צעירים ומבוגרים להתקרב לתנועה הסלפית וליהנות מהסיוע שהם מציעים לנזקקים, כפי שנהגה חמאס בעבר.

אולם הסיבה המשמעותית ביותר, לדברי אותו גורם, היא הפריחה של הסלפים במצרים, שבן יום הפכו מגוף מחתרתי לתנועה רחבה שהצליחה לגרוף כמעט שליש מקולות הבוחרים בבחירות האחרונות במצרים.

בסוף השבוע האחרון [30 בנובמבר] ניהלו כוחות הביטחון הפלסטינים בגדה גל מעצרים של פעילי התנועה, שעד כה נחשבו לאנשי דת ולפעילים למען הציבור. יותר מעשרים פעילים נעצרו, וגל מעצרים נוסף צפוי להתקיים בקרוב. גם חמאס ברצועת עזה מקיימת מדי פעם מבצעי מעצרים נגד פעילי התנועה הסלפית המאיימים על שלטונה, אבל החשש העיקרי הוא מפני פעולות טרור של סלפים בסיני שיפגעו במערכת היחסים הבעייתית גם ככה בין רצועת עזה למצרים. סכסוך נוסף עם הגנרל עבד אל פתח אל סיסי, ועם דעת הקהל העוינת לחמאס במצרים, זה הדבר האחרון שהשלטון בעזה רוצה להיקלע אליו.

כך נוצר בן יום אויב משותף לחמאס, לרשות הפלסטינית ולישראל. יש לקוות שדרך ההתמודדות המשותפת, ישירות או בעקיפין, יצליחו כל הצדדים לעצור את פריחתה של התנועה הפונדמנטליסטית הצעירה יחסית, וכי התמודדותה של ישראל עם השינוי הזה תהיה טובה ויעילה יותר מהתמודדותה עם עלייתו של חמאס כארגון טרור חדש בזמנו.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: west bank, salafists, salafist jihadists, palestinian authority, islamists, hamas

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept