ישראל פולס

המצרי שסיכן את חייו כדי להציל יהודים בשואה

p
המחבר
בקצרה
הרופא מוחמד חלמי הוא הערבי הראשון שהוכר כחסיד אומות העולם, אבל לא הערבי היחיד שהגן על יהודים במלחמת העולם השנייה. במוסד יד ושם מסבירים מדוע חלפו כמעט שבעה עשורים עד שסיפורו התגלה.

כל עכבה לטובה, אומר הפתגם הערבי, אבל הרופא המצרי מוחמד חֶלמי היה בוודאי שמח להיות מוּכר עוד בחייו כחסיד אומות העולם. ד"ר חלמי מת לפני 31 שנים ורק לאחרונה, הודות למסמכים שנמצאו בארכיון בגרמניה, נחשף כיצד הציל יהודים במלחמת העולם השנייה. ואולי יש נחמה בגילוי המאוחר. חלמי הוא הערבי הראשון והיחיד עד כה שקיבל את האות. בצירוף מקרים, הדבר קורה ארבעים שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים ובזמן ששיתוף הפעולה בין ממשלות ישראל ומצרים מתהדק. ההכרה ברופא הטוב, גם אם על מעשים שהתרחשו במציאות אחרת, היא ליטוף חמים ליחסים בין שתי השכנות.

מוחמד חלמי נולד ב-1901 בחרטום להורים מצרים. כשהיה בן 21 נסע ללמוד רפואה בגרמניה, ובסיום לימודיו השתקע בברלין. את עריצות המשטר הנאצי חווה היטב על בשרו לפני פרוץ המלחמה. בשל מוצאו וביקורת שהשמיע כלפי הנאצים הוא פוטר מבית חולים ציבורי שבו הועסק, ונאסר עליו להינשא לארוסתו הגרמנייה. מבחינת הגסטאפו, הוא היה "מסומן".

עם התחלת המשלוחים של יהודי ברלין למחנות הריכוז, ביקשה ממנו מכרה יהודייה מסתור בביתו. היתה זו אנה בורוס, מטופלת בת 21, שמשפחתה הייתה מיודדת עמו. חלמי העניק לה מחסה ממרס 1942 ועד סיום המלחמה בבקתה בבעלותו בברלין. יחד איתה החביא את אִמה ג'ולי ובעלה השני גיאורג וֶהְר, ואת סבתה ססיליה רודניק. כאשר נתפסו בני הזוג וֶהר ומסרו את שמו של מגינם, העביר חלמי את אנה הצעירה ואת סבתה לבית ידידתו פרידה שטורמן. אם נזקקו, סיפק להם תרופות וטיפול רפואי. כאשר נחקר בידי הגסטאפו, לא הסגיר את בני חסותו.

אנה בורוס (שניה משמאל) בעת ביקור בברלין עם בתה קרלה (בקצה השמאל), דר' הלמי ואשתו אמי (מימין), 1969. התמונה הושאלה באדיבות יד ושם.

בתום המלחמה נשאר ד"ר חלמי בגרמניה, ושם גם סיים את חייו בשיבה טובה. אנה בורוס עקרה לארצות הברית, נישאה, ומשם כתבה עם בעלה לממשלה הגרמנית על סיפור הצלתה. יחד עם הרופא הוכרזה גם פרידה שטורמן כחסידת אומות העולם - אף היא לאחר מותה.

אנה נפטרה לפני 27 שנים, אבל בתה, קרלה גוטמן-גרינשפן, זוכרת היטב את שסיפרה אִמה על הרופא המצרי. "אני יודעת שהוא ורעייתו הלכו לעולמם, וכי לא היו להם צאצאים," אמרה לאנשי יד ושם לאחר שהתבשרה על ההכרה בפועלו של ד"ר חלמי. "בלעדיו לא הייתי כאן היום, וכך גם שני אחיי, צ'רלי ופרד. לשלושתנו יחד שבעה ילדים."

יושב ראש יד ושם, אבנר שלו, מסביר מדוע חלפו כמעט שבעה עשורים עד שהסיפור התגלה. "הצלת יהודים התרחשה בסתר, ולכן המידע בדרך כלל קיים בזיכרונם של אנשים," הוא אומר לאל-מוניטור, "לפעמים יש עקבות גם בתיעוד ארכיוני. במקרה זה, חוקרת מצאה מסמך בארכיון בברלין והעבירה אותו אלינו. הם [הניצולים – ג'. ח.] לא פנו למוסד יד ושם בעצמם, כי סברו שאם המציל ואשתו נפטרו, אין סיבה להביא את הסיפור לידיעתנו. לכן הוא נשאר עלום עד היום."

ההכרה ברופא זכתה להתעניינות רבה בקהיר ודווחה בהרחבה בעיתונות. "זהו המצרי האמיתי", כתבה הגולשת חנאן מוסטפא, סטודנטית מאוניברסיטת קהיר, באתר של העיתון אל-מסרי אל-יום. היו גם גינויים למעשהו של ד"ר חלמי או הטלת ספק בקיומה של השואה, אבל אלה היו המיעוט. ממשלת מצרים פתחה במאמצי חיפוש אחר קרובי משפחתו של הרופא על אדמתה, אם יש כלל כאלה. "במעשהו הנאצל נהג ד"ר חלמי לפי ערכי הצדק, החמלה והשוויון שהעם המצרי תמיד האמין בהם", כתב לאבנר שלו מיופה הכוח בשגרירות המצרית בתל אביב, מוסטפא אל-קוני.

הוועדה לציון חסידי אומות העולם העניקה עד כה את העיטור לכ-25 אלף גברים ונשים, רובם פולנים (כ-6,400) והולנדים (כ-5,200). יש בהם גם 88 מוסלמים לא-ערבים, מרביתם אלבנים. הוועדה היא גוף אוטונומי שחבריה פועלים בהתנדבות, ובראשם עומד שופט בדימוס מבית המשפט העליון (כיום יעקב טירקל). היא פועלת מכוח חוק יד ושם, המורה להעניק אזרחות כבוד ולהנציח את זכרם של לא-יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. ההכרה כוללת הענקת תעודה ומדליה, וכן חקיקת השם בהר הזיכרון בירושלים. אלה מביניהם שמתגוררים בישראל זכאים לקצבה חודשית מן הביטוח הלאומי.

מוחמד חלמי הוא אמנם הערבי הראשון שהוכר כחסיד אומות העולם, אבל הוא איננו הערבי היחיד שסייע ליהודים במלחמת העולם השנייה. בתוניס, באלג'יר ובלוב נאספו עדויות רבות של יהודים על מקרי הצלה וסיוע של שכניהם. אחד הבולטים שבהם היה חאלד עבד אל-והאב, שהעניק מקלט בחווה חקלאית בבעלותו לכ-25 יהודים ממשפחות בוכריס ואוּזַן, תושבי עיירת החוף מַהְדִייה בתוניס. עבד אל-והאב, מראשי הקהילה המקומית, היה בנו של חסן חוסני, מלומד נודע ושר לשעבר. הוא הגיע באישון ליל לַקבוצה שהסתתרה בבית חרושת בעיירה, לאחר שהתבשר מפי אחד הקצינים הנאצים כי הוא זומם לפשוט על מקום המחבוא ולחמוד לעצמו את היפה בנשות המשפחה, אודט בוכריס. במשך ארבעה חודשים, עד להגעת הצבא הבריטי, הסתירם עבד אל-והאב בחווה שמחוץ למהדייה, בעוד הנאצים שולטים באזור ורואים בו את ידידם.

על פועלו של עבד אל-והאב העידה לימים אנני בוכריס, בתה של אודט, שהיתה בזמן המלחמה כבת 11. הוא מתואר בפרוטרוט בספרו של החוקר האמריקאי רוברט סטלוף "בין צלב הקרס לסהרה – יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה", שראה אור בעברית בהוצאת "דביר". סטלוף המליץ בחום להכיר באריסטוקרט התוניסאי כחסיד אומות העולם, אבל ההצעה נדחתה. חאלד עבד אל-והאב נהג באצילות, מסכימים במוסד יד ושם, אבל לא הוכח כי במעשהו היה סיכון חיים.

"לעובדה שערבי זכה בהכרה יש משמעות סמלית בעיני," מסכם אבנר שלו, "כל מי שחושב שיש שמץ של שיקול פוליטי בהפעלת הקריטריונים להכרה באדם כחסיד אומות העולם, מקבל כעת אישור מחדש לכך שהוועדה בוחנת אך ורק את מעשיו של האדם, והיא נקייה מכל שיקול זר."

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: recognition, jews, israel, humanitarian assistance, egypt, award

ג'קי חוגי הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה''ל. הוא בעל טור בעיתון גלובס, ושימש בעבר ככתב לענייני ערבים של מעריב. חוגי חיבר את הספר ''אלף לילה.קום'' (2011) – בנושא התמורות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות בחברה הערבית המודרנית.  בשנת 2007 זכה בפרס media award of the London Next Century Foundation על פעלו, ובשנת 2008 זכה בפרס בני-ברית על סיקורו את הקהילות היהודיות בעולם הערבי. הוא מתגורר בתל אביב ובעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept