ישראל פולס

שוברים שמאלה: החרדים מתנתקים מהמתנחלים

p
המחבר
בקצרה
השבר בין החברה החרדית לציונות הדתית הוא הרבה מעבר לגחמה זמנית של אחרי הבחירות. הוא מסמן את תחילתו של עידן חדש בפוליטיקה הישראלית.

יו"ר סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת אליעזר מוזס, עורר בשבוע שעבר [7 באוגוסט] סערה בתקשורת החרדית לאחר שבראיון לאתר החדשות כיכר השבת יצא במתקפה נגד המתנחלים. "חשוב לנו שמירתה של ישיבת חברון, לא פחות ואף יותר מהעיר חברון", צוטט ח"כ מוזס בכותרת הראיון, שבו גם העריך כי עם התקדמות התהליך המדיני, גובר הסיכוי שש"ס ויהדות התורה יצטרפו לממשלה במקום מפלגות הימין.

מחוץ לתקשורת החרדית דבריו של מוזס כמעט שלא זכו להתייחסות, על אף שהם טומנים בחובם מה שעשוי להתפתח לדרמה פוליטית של ממש. מוזס אמנם אמר את הדברים על רקע הוצאת היישובים החרדיים ממפת העדיפות הלאומית והכנסתן של כמה התנחלויות, אולם זו תהיה טעות לייחס אותם אך ורק להחלטה זו. הם מבטאים שינוי תפיסתי עמוק שעובר על ההנהגה החרדית מאז הבחירות האחרונות.

להתנערות החרדית מאידאולוגיית המתנחלים יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על גודלו של גוש הימין, עד כדי השפעה על זהותו של ראש הממשלה הבא. יתרה מזאת, השבירה שמאלה של המפלגות החרדיות עשויה לתת רוח גבית משמעותית למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

בחודשים שחלפו מאז הבחירות עובר על המפלגות החרדיות תהליך מואץ של התפכחות, שהתחיל מיד לאחר הגלייתם לאופוזיציה על ידי מי שהיה בן בריתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר הליכוד הקים ממשלה עם יאיר לפיד ונפתלי בנט, והתוצאה מבחינת החרדים היתה הרת אסון: כמעט מיד נפגעו תקציבי הישיבות, ונחקק החוק שיחייב אותם להתגייס לצה"ל. כך שהוצאתם של היישובים החרדיים ממפת העדפות הלאומית היא רק האחרונה בסדרה של גזירות שהובילו את החברה החרדית לחשבון נפש כואב ולמסקנה ברורה: החרדים אינם מחויבים עוד לאינטרס של הימין וההתנחלויות. תם עידן.

אין מדובר בגחמה או בהתקף זעם פוליטי רגעי של אחרי הבחירות. זו אולי היתה ההערכה כשח"כ משה גפני, לשעבר יו"ר ועדת הכספים, איים במרץ השנה לחשוף את העברת התקציבים השיטתית והשערורייתית לאורך השנים להתנחלויות. אולם בהמשך כבר היה ברור שמדובר בשינוי מהותי ועמוק. בראיון למעריב כמה ימים לאחר מכן [9 במרץ] הוא הציג עמדה רציונלית ומנומקת: "מעולם לא אמרתי שעמדות הימין הן האידיאולוגיה שלנו. תמיד הלכנו עם הימין רק בגלל הנושא היהודי, ולא בגלל עמדות מדיניות. להפך. בנושא המדיני, היהדות החרדית היתה תמיד מתונה."

בשבועות האחרונים לחמו המפלגות החרדיות שכם אל שכם לצד חברי הכנסת מהעבודה ומרצ נגד תקציב הגזרות של לפיד ונתניהו. מסתבר שלצדדים יש הרבה יותר במשותף ממה שנהוג היה לחשוב. החרדים נזכרו שהם מחזיקים בעמדה מתונה בתחום המדיני, ושמעולם לא קידשו את האדמה אלא רק את עולם התורה. לכן, כשפוגעים בציפור נפשם, הם אינם מחויבים יותר לציונות הדתית.

באווירה הזאת, אין להתפלא על המכתב ששלח ח"כ יצחק כהן מש"ס לראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש מאי, שבו הוא קרא לו לאמץ את יוזמת הליגה הערבית "מתוך ראייה שאנו חיים במרחב שרובו ככולו מוסלמי". כהן, לשעבר סגן שר האוצר בממשלת נתניהו, גם חתם לפני כשלושה שבועות על הצעת חוק של ח"כ חיליק בר מהעבודה [17 ביולי], המחייבת לקבל כל הכרעה על עתיד השטחים ביהודה ושומרון רק על פי עיקרון "שתי מדינות לשתי עמים". כהן גם איים בקריאה לחרם חרדי על מוצרי ההתנחלויות [3 במרץ], בנאום שבו אמר כי המתנחלים "מייצרים את רוב הנטל הביטחוני על ישראל".

התבטאויותיו ומעשיו של כהן לא יכלו להתרחש בממשלתו הקודמת של נתניהו, שבה הברית בין ש"ס בהנהגת אלי ישי לבין נתניהו נחשבה לבלתי ניתנת להתרה. כעת, בהנהגתו של אריה דרעי, ש"ס מציגה עמדות מדיניות מתונות יותר. כהן לא היה שולח את המכתב לנתניהו ללא ברכת הדרך של דרעי, שבראשית דרכו הפוליטית נחשב למקורב לראש הממשלה ויו"ר העבודה לשעבר, יצחק רבין. ישי התייחס לברית בין ש"ס לימין כאל ברית אסטרטגית, דרעי מסתמן כמי שרואה בה ברית טקטית בלבד, אם בכלל.

איציק סודרי, יועץ פוליטי ולשעבר דובר ש"ס המשמש כיום יועץ לענייני המגזר החרדי בארגון Interpeace UNDP של האו״ם, רואה הזדמנות בקרע שבין החרדים לציונות הדתית. לדבריו, המשבר הזה חשף את התהום העמוקה הפעורה בין הצדדים בכל הנוגע לתפישה האידאולוגית המדינית ולארץ ישראל השלמה. "בעיניי, המשבר מאפשר להציג את החברה החרדית כפי שהיא באמת: רודפת שלום ולא מחרחרת מלחמה. הציבור החרדי חוזר למקום בו הוא לא מחויב יותר למתנחלים."

סודרי טוען ש"ההנהגה הפוליטית בימין לא מעריכה מספיק את הכעס ותחושת הבגידה מהצד שלהם בקרב החרדים. לכן הם חושבים שבקונסטלציה הנכונה החרדים יהיו איתם שוב, וזו טעות. השבר הוא עמוק. זה שבר בתודעה, הרבה מעבר לנקמה." לדבריו, "יוסי שריד (יו"ר מרצ לשעבר; מ"מ) כמדומני אמר פעם, שבשביל שלום הוא מוכן ללבוש שטריימל. היום החרדים מוכנים ללבוש יוסי שריד כדי להציל את עולם התורה.''

בטור שכתב בשבוע שעבר [7 באוגוסט] באתר כיכר השבת, הסביר הפרשן החרדי אבי בלום באריכות מדוע החרדים צריכים לנטוש את הימין האידאולוגי. הוא נזכר בסיור שערך לפני כחמש שנים ביישוב החרדי ביתר עילית עם יו"ר המפלגה החרדית-אשכנזית דגל התורה, ח"כ אברהם רביץ, שנפטר ב-2009. אגב, ביתר עילית היא אחד היישובים החרדיים שהוצאו ממפת העדיפות הלאומית בשבוע שעבר.

הימים היו שלהי ממשלת אולמרט, ויהדות התורה היתה באופוזיציה. רביץ, כך מספר בלום, התרפק בערגה על זכרונותיו מהרב שך, שסלד מהקשר עם המתנחלים, ואף ביקש שלא לפרסם מודעות למכירת דירות כשהוקמה ביתר עילית בשנות השמונים. "הוא חזר ואמר שאסור לגור בשטאחים (הטעות במקור), ושזו התגרות באומות העולם", אמר אז רביץ, והוסיף שהרב שך "היה יותר חכם מכולנו". המסקנה של ח"כ רביץ היתה, כותב בלום, "שהמתנחלים הפכו את רוכשי הדירות החרדים בביתר עילית למתנחלים בעל כורחם. לבשר תותחים. אז התקשיתי להבין. אבל היום אני רואה עד כמה הוא הבין יותר מכולנו."

דוגמה נוספת למגמה הזאת בחברה החרדית היא התבטאויותיו נגד המתנחלים של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג בשיעור מול אלפי מאמינים ביום ראשון האחרון [11 באוגוסט]. לדבריו, המתנחלים "דעתם קלוקלת", אין להם עניין בקיום התורה, והם נעשים שותפים גמורים לעקירת הדת.

לאן כל זה יוביל? להערכת סודרי, למשבר הזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המבנה הפוליטי. אם עד היום היו שני גושים גדולים - שמאל וימין - כשהחרדים נמנו אוטומטית על גוש הימין, אנו עדים כעת למערכת עם שלושה גושים: גוש הימין, גוש השמאל וגוש החרדים. "אם יופיע מנהיג אלטרנטיבי מהשמאל", הוא מסכם, "החרדים יהפכו ללשון מאזניים."

נמצא ב: settlement, shas, samaria, meretz, knesset, judea, arab, admor

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X