האם לבני תהפוך לעלה התאנה של ביבי?

ציפי לבני משמיעה קולות של התקרבות לממשלת נתניהו, אותו תקפה בחריפות בקמפיין הבחירות. מזל מועלם חושפת שאפילו חיים רמון, יד ימינה בהקמת התנועה, הביע אכזבה קשה מהתנהלותה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

israel, foreign minister, elections

פבר 10, 2013

מה כבר נותר  לראש הממשלה בנימין נתניהו בימים אלה, בתוך כל כאב הראש של הרכבת ממשלתו השלישית, מלבד שתי הנאות קטנות:  לראשונה קוראים נפתלי בנט; לשנייה - ציפי לבני.

אם יש משהו שממתיק את החמיצות שמלווה אותו מאז שנודעו תוצאות הבחירות, הרי זו ההזדמנות שנפלה לידיו לראות את בנט ולבני עומדים בתור כדי להיכנס לממשלתו.

במקרה של בנט - הכול אישי. ראש הממשלה פשוט נהנה להתעלל בראש מטהו לשעבר, שהסתכסך עם רעייתו שרה נתניהו ועזב את הלשכה בטונים צורמים. ואם זה לא מספיק, אז כעבור שנים ספורות הקים אותו אחד מפלגה ש"סחבה" מנדטים לליכוד ביתנו. על עומק המתיחות ביחסים תעיד העובדה ששבועיים תמימים חלפו עד שנתניהו  קבע להיפגש עמו, וגם זאת – לא לפני שכבר נפגש עם זהבה גלאון ושלי יחימוביץ'.

במקרה של לבני, נתניהו מתחשבן עמה על יוהרתה, לטעמו,  ועל היחס המזלזל שהפגינה כלפיו בכל הזדמנות, בעיקר בזירה הבינלאומית. שלא כמו במקרה של בנט, עמה הוא כן טרח להיפגש, ואפילו בחום, כפי שדווח מאוחר יותר, אבל הוא משאיר אותה במצב של חוסר ודאות: לא ברור ללבני האם ההזמנה רצינית, או שהוא משתמש בה רק כדי להוזיל את מחירו של יאיר לפיד.

כך או כך, נתניהו משתעשע כעת ברעיון להציע ללבני להתמנות ל"שרה לקידום התהליך המדיני", בתוך ממשלת ימין-חרדים שתכלול את הליכוד ביתנו, הבית היהודי של בנט וש"ס. מדובר בכותרת מפוצצת לתיק בלי שיניים, כמעט כמו "השר לעניינים אסטרטגיים", אבל גם דבר זה נראה לפתע כפסגת החלומות עבור מי שעומדת היום בראש מפלגה קטנה.

מדוע נתניהו צריך את לבני זה ברור. אבל מדוע לבני, שקנתה את תהילתה הציבורית תוך הצגת כרטיס ביקור של "פוליטיקה אחרת",  צריכה להיות עלה התאנה של נתניהו - זה כבר פחות ברור.

השאלה המעניינת כרגע היא האם לבני, שהובילה בבחירות האחרונות סדר יום מדיני שמאלני, והציגה את נתניהו כמכשול למו"מ, שוקלת ברצינות את האופציה?

האם היא תשכח את הצהרתו המזלזלת של נתניהו מתקופת הבחירות, לפיה אין סיכוי שהיא תהיה שרת חוץ בממשלתו, ותאמין להבטחותיו לייצר תהליך מדיני אמיתי?

השתיקה מצד לבני, והסימנים שנאספים מתוך סביבתה הקרובה ומצד בכירי מפלגתה מעידים על כך שהיא אינה שוללת את האפשרות. תפקיד "השרה לקידום התהליך המדיני '' קוסם לה.

לבני, אין דרך אחרת לומר זאת, משתוקקת ממש להיות שרה בממשלתו של מי שהגדירה רק לפני שבועות ספורים, כראש ממשלה שזורע פחד בלב הציבור ומונע תהליך מדיני. בארבע השנים האחרונות - חלקן הגדול כיושבת ראש האופוזיציה - זעקה לבני בקול גדול על כך שנתניהו גורם נזק בלתי הפיך ליחסי החוץ של ישראל. כשרת חוץ לשעבר, וכמי שהייתה שותפה בכירה בממשלת אהוד אולמרט למו"מ המדיני מול הפלסטינים - היה לדבריה משקל לא מבוטל.

בכל הזמן הזה, לבני שבה וטענה כי לא הסכימה להצטרף לממשלת נתניהו השנייה אחרי בחירות 2009 כשעמדה בראש מפלגה של 28 מנדטים – מכיוון שלא האמינה לו שהוא באמת מתכוון לקדם את התהליך המדיני. לבני ויתרה אז על רוטציה בראשות הממשלה, והלכה עם האמת שלה כל הדרך לאופוזיציה.

אז מה עובר עכשיו על מי שהייתה אחת ההבטחות הגדולות של הפוליטיקה בשנים האחרונות? מדוע היא חושבת שבתנאים נחותים לעין שיעור, כשהיא עומדת בראש מפלגת שמאל-מרכז קטנה, היא תוכל להשפיע על התהליך המדיני, אצל אותו נתניהו? אבל לא פחות חשוב מכך, מעניין כיצד היא מתכוונת להסביר למצביעיה את ה"זגזוג" המפואר הזה.

יתכן כי לבני נושאת עמה את טראומת הישיבה באופוזיציה, אותה הנהיגה בצורה  רופסת. עתה, כך נראה, היא  מחפשת דרך "להשתחל" לממשלה, להספיק להיות חלק מהביקור הנשיאותי של אובמה בחודש הבא.

אולם יש לזכור כי ששת המנדטים שבהם זכתה התנועה באו מתוך גוש השמאל, מידי אנשים שהתהליך המדיני נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. הם רצו לראות את לבני מחליפה את נתניהו. עבורם, כניסתה לממשלת ימין-חרדים תהיה לא פחות מיריקה בפרצוף.

מסתמן עם זאת, על פי המוסיקה שכבר נשמעת מסביבתה, שההסברים שלה לצעד כזה יהיו ש "הזמן אוזל", ש"רק היא תוכל להציל את נתניהו מעצמו". ש"תכף אובמה מגיע וצריך לקפוץ על ההזדמנות להתניע את התהליך המדיני".

לא בטוח שזה יעזור. כבר עכשיו היא מושכת אש מצד אנשים בסביבתה. בשיחות סגורות מותח השר לשעבר חיים רמון, שהיה יד ימינה של לבני בהקמת  "התנועה", בקורת חריפה עליה. הוא אינו חוסך במילים קשות, ומביע אכזבה עצומה ממנה. רמון טוען שהיא הסבה נזקים גדולים לגוש המרכז-שמאל בדרך התנהלותה. הוא בעיקר חושש מכך שלבני תיקח את ששת המנדטים של אותם מצביעים שביקשו להפיל את נתניהו ותעניק לו אותם כמתנה בדמות לגיטימציה בינלאומית - בדיוק כפי שעשה אהוד ברק כשגרר את מפלגת העבודה לממשלת נתניהו השנייה.

ברק, לפחות, התמנה לשר הביטחון, ומה לבני תהיה?  בכירים לשעבר בקדימה צופים לה עתיד של "שרה לקישוט התהליך המדיני שלא יהיה".

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

סיפוח בקעת הירדן: מתי נתניהו וגנץ יורידו את המסכות?
יוסי ביילין | | מרץ 1, 2020
שלוש האופציות של נתניהו: בין ישיבה בכלא לחוק הצרפתי
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 19, 2020
הטעות של בני גנץ: הלך יותר מדי ימינה
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | ינו 23, 2020
הפספוס הגדול של השמאל-מרכז בבחירות 2020
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | ינו 17, 2020
נתניהו והליכודניקים: מערכת יחסים במבחן גורלי
מזל מועלם | הבחירות בישראל | דצמ 17, 2019

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020