אינטל ישראל חלוצה בהעסקת נשים

מקסין פסברג,מנכ''לית אינטל ישראל,מספרת לטלי חירותי סובר על מאבקי ההישרדות שלה בעולם ההי-טק הגברי, ''עולם שבו צריך לפתוח את השורות, ולתת את אותן האפשרויות לכל,כך שגברים ונשים יוכלו להתקדם זה בצד זו''.

al-monitor .

נושאים מכוסים

women, technology, israeli technology industries, israeli economy, israel, internet, feminism, employment, economic, business

ינו 29, 2013

את מקסין פסברג אין סיבה להזמין לכנס נשים. היא פשוט לא תגיע. פסברג, מנכ"לית "אינטל ישראל" וסגנית מנכ"ל אינטל העולמית, מעסיקה היום למעלה מ-8,000 עובדים, ונמצאת פחות או יותר לבד ברשימת המנכ"ליות של חברות ההייטק הגדולות בישראל. על אף פעילותה הנמרצת לקידום נשים בהייטק, יש לה אג'נדה ברורה - כנסי נשים, עיתוני נשים, אתרי נשים - לא בשבילה. "מנסיוני, קבוצות מבודלות לא עושות עבודה טובה", היא אומרת. "אנחנו יכולות לדבר עם עצמנו עד מחר, אבל חייבים להכניס גם אותם לתמונה".

בקבוצת נשים חשובה אחת היא כן חברה. לאחרונה התכנסו 24 מבכירות אינטל אירופה כדי לעשות פעילות יזומה במטרה לוודא שששדרות החברה יימלאו בנשים בדרגי ניהול בשנים הקרובות. "אם אנחנו לא נדאג לסגניות הנשיא הבאות", אומרת פסברג, "מי ידאג? עם זאת, הצטרפתי רק בתנאי שיהיה לפחות גבר אחד בוועד המנהל, ושנסיים את פעילותנו בתוך שנתיים".

אז יש סיכוי לנשיאה עולמית ראשונה באינטל בעתיד הקרוב?

"אם יש סיכוי לנשיאה בארצות הברית, יש גם סיכוי לנשיאה באינטל".

סיפורה של פסברג התחיל במקצוע שנחשב, לפחות בישראל, לנשי במיוחד – הוראה. בסוף שנות השבעים החלה ללמד כימיה ופיזיקה בבתי ספר נחשבים בירושלים. בתוך שנתיים, הפכה גם למרכזת שכבה. אחרי שש שנים בלבד החליטה כי הגיע זמנה להתקדם. "היו לי הרבה אמביציות לנהל בית ספר", היא אומרת, "לשמחתי, פתחו בירושלים תיכון חדש, ואני חשבתי שזה התפקיד בשבילי. אחרי הכול, להיות מרכזת שיכבה באורט (בית ספר טכנולוגי אליו הגיעו בעיקר בנים) זו הכנה לא רעה". השנה הייתה 1982, ופסברג הגיעה לראיונות בעירייה. "בחדר היה שולחן ארוך ושחור, וישבו לידו רק גברים", היא מספרת, "התשובה שלהם הייתה פשוטה – את נחמדה ויום אחד תהיי מנהלת מצוינת, אבל לא עכשיו. תחזרי בעוד 20 שנה". פסברג הייתה מאוכזבת. היא לא חשבה שתוכל להמתין כל כך הרבה זמן.

באותה עת, החלה הקמת מפעל הייצור הראשון של חברת סמי קונדקטור ("מוליך למחצה", שלו שימושים שונים בעולם האלקטרוניקה) אמריקאית בשם אינטל בירושלים. בעלה של חברתה הטובה, שהצטרף זה מכבר, אמר לה שזה המקום בשבילה, והציע לה להעביר קורות חיים. "לא ידעתי מה זה 'קורות חיים', בוודאי שלא היו לי כתובים כאלה", היא אומרת, "הוא ישב איתי לכתוב אותם, ולקח את הדף בעצמו למפעל. עד כדי כך הוא לא האמין שאעשה לבדי את הצעד. כנראה שהוא צדק. באותם ימים לא היה לי מושג מה זה 'אינטל', ולא ידעתי לקראת מה אני הולכת".

היא נקראה לראיונות לתפקיד מהנדסת פיתוח, ועברה אותם בזה אחר זה. עכשיו נותר רק עניין אחד – ההכשרה הייתה בארצות הברית, ולפסברג היה ילד קטן בבית. "לא הייתי עושה את זה אם לא היה לי בן זוג תומך", היא מספרת. "במהלך חיינו המשותפים- פעם הוא עבד קשה, ופעם אני. הבן הבכור שלי לא פגש את אבא עד גיל 3, כי או שהוא היה בהתמחות (היום כבר רופא), או שישן בבית החולים. כשהגיע תורי, נסענו לארצות הברית, והוא נח קצת ולמד להכיר מחדש את הילד".

אחת החוויות הראשונות והמכוננות שלה הייתה במפגש עם קבוצת מהנדסים שקיבץ ישראלים ואמריקאים גם יחד. "ישבנו סביב שולחן עגול, חמישים גברים בערך - ורק שתי נשים, וערכנו סבב היכרות. כשהגענו אליי, שאל אחד המשתתפים: 'ואשתו של מי את?'. הסתכלתי עליו ואמרתי: 'אתה שואל את השאלה הלא נכונה. אני מהנדסת, בדיוק כמוך. למה אתה חושב שהגעתי לכאן בזכותו של מישהו אחר?'. השתררה שתיקה, והוא היה מאוד נבוך".

זה היה ב-1983, אבל שאלות כאלה שואלים גם היום

"לדאבוני, זה נכון. מצבנו אמנם הרבה יותר טוב, אבל השאלה הזו עדיין יכולה להישאל. כדי שזה לא יקרה, באינטל אני אוסרת לשאול את המרואיין 'כמה ילדים יש לך', כי זו תמיד שאלה ששואלים נשים, ואף פעם לא גבר. בעבר, אם בכל זאת מישהו היה שואל, הייתי מסתכלת עליו, ומבקשת ממנו לשאול את אותה שאלה גם את המועמד הבא. היום השאלה הזו נשאלת הרבה פחות ("פשוט כי אני, כאמור, לא מרשה"), אבל דעות קדומות הן דבר שקשה מאוד להיפטר ממנו, ודעה אחת מוכרת קובעת שאישה היא זו שצריכה לטפל בילדים".

וכאן מוסיפה פסברג: "עם זאת, ואני מציינת את זה בשמחה, אנחנו רואים היום הרבה יותר הורות משותפת מתוך הבנה שהבית צריך הכנסה, ולכסף אין ג'נדר".

המלחמה בדעות הקדומות בנושא קידום נשים בארגון לא הייתה פשוטה. כדי להמחיש עד כמה היא קשה, אך אפשרית, מספרת פסברג את הסיפור על אישה אמריקאית שהגיעה לישראל ב-1996 כדי להעביר סדנאות על "דייורסיטי" (שיטה זו מניחה שמתוך הבדלי התרבות, השפה והאישיות, ניתן ליצור מארג עובדים עשיר יותר, יצירתי, חדשני ויעיל. המשמעות היא לקחת בחשבון את היתרונות שיש לקבוצות מיעוט מדוכאות להציע - הייחודיים להן - ולנצלם לטובה). פסברג מספרת: "היא הייתה כדור אנרגיה, והייתה לה תשובה לכל שאלה. באיזשהו שלב מישהו אמר שעדיף לא לקבל נשים, 'כי הן נכנסות כל הזמן להריון'. הסתכלה עליו אותה מנחה ואמרה לו : 'יש לי פתרון מצוין – נו מור סקס!'. המסר היה ברור – ילדים לא מגיעים לעולם לבד, לרוב יש להם גם אבות. מאז, בכל פעם שקידום נשים היה עולה בתור בעיה, הייתי אומרת: 'נו מור סקס!' זה לקח אולי חמש שנים, אבל בסוף זה ירד מהשולחן".

ובכל זאת, עדיין יש מעט מאוד נשים בכירות בהייטק הישראלי. למה זה קורה?

"ראשית, כי הטבע אומר שאנחנו משכפלים סביבה שהיא בדמותנו וצלמנו, דברים שנוח לנו לראות ולהתנהל איתם. גם אותי מאשימים בזה, כי באינטל יש הרבה נשים, אבל ברוב הארגונים עדיין גברים הם המנהלים, והם מביאים את מי שדומה להם. לכן כל כך חשוב שיהיו כמה שיותר מודלים נשיים לחיקוי שידרבנו נשים צעירות להיכנס לתחום".

סיבה נוספת?

"אנחנו לא פעם נכנעים לסטראוטיפים כבר מגיל הגן. בנות מצופות לשחק עם בובות ומקבלות חיזוק על ההתנהגות הזו. אחר כך הן מגיעות לתיכון, וחושבות שהן לא יודעות מתמטיקה - ואז לא הולכות ללמוד תחומים טכנולוגיים - ולכן לא מגיעות להייטק. לא מזמן הגעתי למכון ויצמן - שם נשאלתי למה בנות לא לומדות תחומים ריאליים. נתתי פתרון שקצת קשה לי להוציא מהפה: כיתות נפרדות לבנים ולבנות. כל המחקרים הוכיחו שכשבנות לומדות לבד, הציונים שלהן, גם בתחומים ריאליים, מאוד גבוהים, אבל בכיתות מעורבות הכל נעלם. חייבים לעודד בנות לא לפחד מחינוך ריאלי וטכנולוגי, לכן אנחנו, באינטל, מקיימים תוכנית שמטרתה הסרת חסמים מדור העתיד הנשי של ההייטק".

סיבה שלישית לכך שמעט נשים משתלבות בהייטק, לטענת פסברג, היא "הנשירה הגדולה שלהן מהתחום לאחר הלידה".

למה את מתכוונת?

לשאלה זו עונה פסברג בתסכול: "ראינו בישראל איך נשים מצוינות יוצאות לחופשת לידה - ולא חוזרות. לכן הכנו תוכנית חזרה הדרגתית שמאפשרת לאמא לעבוד בשנה הראשונה באופן חלקי, כך שהיא לא מרגישה שהיא פוגעת בקשר עם הילד. את התוכנית הזו העתיקו לכלל אינטל העולמי, וגם לארגונים אחרים בישראל. אסור לוותר על האמהות".

לפסברג יש עוד תוכנית שאפתנית שפגשה לאחרונה בחו"ל - לאפשר להורים טריים - אמא או אבא לתינוקות עד גיל תשעה חודשים - להביא אותם למשרד. "אם זה יקל על ההורים לבוא לעבודה – למה לא?"

ארגוני נשים מבקשים אפליה או העדפה מתקנת, כדי לסייע ליותר נשים להיכנס לתעשייה

"אפליה בודאי שלא, כי אתה עושה נזק לארגון שלך. מנהל צריך לקחת לכל תפקיד את האדם הטוב ביותר, גבר או אישה. גם לא צריך לבצע שום העדפה. היצע הנשים קיים, צריך רק לעזור לו להתממש. בשנת 96', כשעמדנו להקים את המפעל הראשון בקריית גת, הייתי מנהלת מחלקת הנדסה. ראיינו 800 מועמדים ונבחרו 70 איש, שמתוכם 27 נשים. אף אחת מהן לא התקבלה בגלל העדפה מתקנת - אלא בגלל שהן היו טובות. לא עשיתי את זה לבד, גברים הרי עזרו לי, ואיפה הן היום? חלק נכבד מהן בתפקידים בכירים בחברה. לא צריך להפלות או להעדיף. צריך רק לפתוח את השורות, ולתת את אותן אפשרויות, כך שגברים ונשים יוכלו להתקדם זה בצד זה".

מה, להערכתך, היתרון הגדול של נשים בתעשייה כמו הייטק, או בכלל?

"פעם שלחתי עובדת שלי לשבת שנה בחברת "בואינג" כדי לראות איך עושים תהליכי שינוי מפעימים במקום שיש בו ועד עובדים שלא בהכרח סובל שינוי. כששאלתי את המנכ"ל בהתפעלות 'איך זה הצליח', הוא ענה ככה: 'אחרי שנכשלתי כמה פעמים, הבנתי שאני צריך סוכני שינוי, והכי טובות הן נשים. אז לקחתי אישה שתנהל את הקו של מטוס 737, וזה עשה את המהפך'. אני חושבת שהוא צודק".

מה תציעי לבחורה צעירה שרוצה ביום מן הימים להיות מנכ"לית אינטל?

"צאי לדרך, כנסי לעולם הטכנולוגיה, לכי ללמוד, ואל תלמדי משפטים, אלא מתמטיקה ופיזיקה". 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ההתנגשות הקטלנית של גרעון ומלחמה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | ינו 16, 2020
התחזית הפסימית של משרד האוצר
דני זקן | כלכלה ומסחר | ינו 15, 2020
השיתוק הפוליטי מונע את שיקומה של אוכלוסיית הזנות
דני זקן | הקמת מוסדות | דצמ 13, 2019
איך נוצר פער גדול בין תלמידים יהודים לערבים?
עפיף אבו מוך | תרבות | דצמ 12, 2019
האם המנהיגות החילונית תשכיל לוותר על השוויון בנטל?
עקיבא אלדר | | דצמ 10, 2019

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020