מדוע הצעירים מעדיפים את דרך נתניהו על פני שמירת הדמוקרטיה?

המאבק שנתניהו והליכוד מנהלים נגד המשטרה, הפרקליטות, התקשורת והשמאל מספק אדרנלין מהפכני לצעירים הישראלים, שמעדיפים להזדהות עם שלטון מושחת הקורא תיגר על שומרי הסף של הדמוקרטיה.

al-monitor .

פבר 27, 2020

לא בכדי ממקד הליכוד את הקמפיין שלו במגרש הביתי, כדי לדרבן ליכודניקים לנוע לקלפיות ב-2 במארס. במטה הבחירות של הליכוד חוששים כי העננה הפלילית הכבדה שרובצת על מועמדם לראשות הממשלה, בנימין נתניהו, תשאיר רבים מתומכי המפלגה בבית. בעיקר את המבוגרים, אשר זוכרים לטובה את הליכותיהם של מנחם בגין ויצחק שמיר. אלמלא אותה עננה, הליכוד לא היה נקלע למערכת בחירות שלישית בתוך שנה. סקרי עומק שנעשו בשנים האחרונות מלמדים כי לבו של הציבור היהודי נמצא בצד ימין. אפילו אם בני גנץ יצליח להרכיב ממשלת כחול לבן-ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ, ללא עזרת הרשימה המשותפת (הישג שנראה היום דמיוני עד הזוי), התבשיל שלו ידיף  ארומה ימנית. לפחות שלושה חברי כנסת ברשימת כחול לבן (משה יעלון, צבי האוזר ויועז הנדל) הם אנשי ימין מוצהרים. המתנחל אביגדור ליברמן נושא בגאון את דגל הטרנספר בראש חבורת נושאי כליו.

אם הבחירות הקרובות אינן מבשרות טובות למחנה המרכז-שמאל, העתיד שמצפה למחנה הזה, זה שטמון בדור הצעיר, נראה עגום שבעתיים.

בדרך כלל, צעירים מתייצבים בחזית המאבקים לשינוי ומתריסים נגד שלטונות מושחתים ואוטוריטריים, ואף מובילים אותם. מכון PEW האמריקאי מצא [2018] כי הצעירים האמריקאים הם הליברליים ביותר שהיו אי פעם בארה"ב, ביקורתיים וחותרים לשינוי חברתי. בישראל 2020, לעומת זאת, צעירים מעדיפים לשמור על הקיים ומזדהים עם שלטון מושחת שקורא תיגר על שומרי הסף של הדמוקרטיה.

סקר בחירות שערך מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ערב בחירות אפריל 2019, מגלה שכמעט שני שליש (63 אחוז) מבני 24-18 מעדיפים שבנימין נתניהו יוסיף להנהיג אותם, לעומת 17% שתומכים בהחלפתו בבני גנץ. לעומת זאת, בקרב ההורים והסבתות (בני 65 פלוס), הגנרל שזה מקרוב בא לפוליטיקה מוביל על פני הנאשם מספר 1 מרחוב בלפור.

במחקר שערכו ד"ר אירית אדלר ממכון ב.י. כהן לסקרי דעת קהל, וד"ר נועה לביא מהמכללה אקדמית תל אביב יפו, הן מצאו כי לגבי דת ופוליטיקה, הצעירים הישראלים (בני 29-18), ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, גברים ונשים, הם בעלי העמדות השמרניות ביותר בקרב מדינות ה-OECD. אדלר ולביא מצצטות במחקרן נתונים מסקר חברתי אירופאי שנערך בשנים 2016-2008, ושלפיו הצעירים הישראלים "זוכים" ב-6.46 מתוך 10 נקודות במדד ימין מול שמאל, יותר מצ'כיה, הונגריה, פולין, ליטא, אסטוניה ורוסיה. בתחתית הרשימה נמצאת גרמניה (4.21 נקודות). הצעירים הישראלים (והפולנים) עומדים בראש סולם הדתיות (5.40 מתוך 10). הצעירים הישראלים הם גם פחות ליברליים בעמדותיהם המגדריות מרוב חבריהם במדינות ה- OECD ושמרנים יותר מהוריהם. 

במאמר שפרסמה בגלובס [דצמבר 2019] סיפרה לביא, כי במהלך שיעור בנושא דמוקרטיה וזכויות אדם היא שאלה מי מהסטודנטים תומך בדמוקרטיה. לדבריה, רק שלושה תלמידים מתוך 90 הרימו יד. לשאלתה מדוע הרוב לא תומכים בדמוקרטיה, השיב אחד הסטודנטים "כי זה נשמע לנו משהו שמאלני, ופחדנו להרים את היד". לביא תולה את האשמה במערכת החינוך שמייצרת אזרחים שמרנים השוקעים בבורות. "מדינות המאופיינות בפערים עצומים בחינוך, בבורות, בפערים כלכליים גדולים ובאי-שוויון גדל והולך בין נשים לגברים, הן מדינות המהוות קרקע פורייה לצמיחה של משטרים אפלים, מדינות שקל להצמיח בהן משטרים שאינם דמוקרטיים", התריעה לביא במאמרה.

הפסיכולוג הפוליטי פרופ' דניאל בר-טל, שבין השאר חקר את ספרי הלימוד הישראלים, סבור אף הוא ששורש הרע נעוץ במערכת החינוך, שסובלת מהעדר פתיחות וביקורתיות. בשיחה עם אל-מוניטור מסביר בר-טל, כי "כבר בגן הילדים מחדירים לזאטוטים את הנרטיב ההגמוני שנתניהו מטפח מאז שהגיע לצמרת: עם ישראל חי תחת איום קיומי; הצורר רק מתחלף ולשואה אין גבולות זמן; ארץ ישראל היא של העם היהודי ואין שום כיבוש; עם ישראל הוא ייחודי במוסריותו וסגולותיו, וגם רוצה שלום, אך מסביבו יש ג'ונגל".

לדברי בר-טל, שספרו "באזור הנוחות" (עם הפסיכולוג, פרופ' עמירם רביב) ייצא לאור בקרוב בהוצאת סטימצקי ומשכיב את החברה הישראלית-יהודית על ספת הפסיכולוג, רוב ערוצי התקשורת אימצו את הנרטיב הזה. בר-טל מציין כי בני הדור הצעיר, שאינם בקיאים ברזי הפוליטיקה, מאמינים כי הדרך של נתניהו הביאה ליציבות ואף התעשרות של המעמד הבינוני. ראיה לתחושה הזאת אפשר למצוא במקומה הגבוה של ישראל במדד האושר בעולם. צעירים רבים מתקשים להצביע על היתרונות של קבוצת אנשים אניגמטית שהתכנסה תחת דגל כחול לבן מול השלטון המוכר והיציב שלהם.

באופן פרדוקסלי, המאבק שהימין מנהל נגד שומרי הסף – המשטרה, הפרקליטות, התקשורת והשמאל (המוצא הישר יבוא על שכרו) – מספק לצעירים את האדרנלין המהפכני. בדומה לידידו בבית הלבן וחבריו לדרך בהונגריה ובצ'כיה, הצליח נתניהו להפוך בעיני הצעירים את כללי המשחק הדמוקרטיים לאייפון 4, בשעה שהוא מציע להם אייפון 11. נתניהו מהלך על שטיחים אדומים הנפרסים לרגליו בבית הלבן ובקרמלין, מעומאן עד ניו דלהי. מנגד, מדדים הגנרלים המשעממים מכחול לבן. הם מזכירים את הגברת אורנה פרץ מקריית שמונה ששאלה את נתניהו מדוע אין בעיר שלה חדר מיון ובוזתה לעיני כל. בסופו של דבר, אפילו היא באה לקבל מנתניהו חיבוק אוהב והצטרפה לקמפיין הליכוד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020