ישראל פולס

נשים לומדות גמרא

p
המחבר
בקצרה
למעלה מ-3,000 נשים השתתפו בכנס של עמותת "הדרן", ששמה לה למטרה להנגיש את לימודי הגמרא לנשים. המסר של המארגנות הוא שהלימוד הוא לא תוצר של מאבק אלא המשך טבעי של שושלת לומדי התורה בהיסטוריה היהודית.

באתר האינטרנט של עמותת "הדרן" מופיעה תמונה גדולה של קצינת צה"ל מעיינת בספר תלמוד. "זוהי כל התורה כולה", אומרת לאל-מוניטור הרבנית מישל פרבר כהן, מראשי העמותה ויוזמת כנס סיום לימוד התלמוד של הנשים שהתקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים [5 בינואר], "אנו מחנכות להשתתף ולתרום בכל תחום, גם אלה שהיו סגורים בפנינו".

התלמוד נוצר לאחר חורבן בית שני. הוא נכתב כקובץ פרשנויות מורכבות על דברי התורה וההלכה היהודית, הן בבתי המדרש שהיו בגלות בבל (תלמוד בבלי) והן באלה שנותרו בארץ ישראל (התלמוד הירושלמי).

לתלמוד הבבלי 37 כרכים והוא נחשב אבן היסוד של הספרות היהודית ההלכתית. לפני כמאה שנה [1923] הנהיג רבי מאיר שפירא מלובלין את הלימוד המשותף בכל העולם היהודי. לפי שיטתו, בכל יום לומדים היהודים בכל העולם את אותו דף של התלמוד, ובכל שבע וחצי שנים מסתיים מחזור לימוד אחד של כל התלמוד. עם תום המחזור נערכות חגיגות בכל מקום.

עד השנים האחרונות רק גברים השתתפו במסורת הזו, ורק הם חגגו בסיומה. "גברים לא רצו לחלק את הסמכות הבלעדית שלהם עם נשים. לימוד הגמרא (בארמית התלמוד הבבלי) מעניק כוח, ובין השאר מאפשר לקבל סמכות כרב וכדיין", אומרת לאל-מוניטור פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית, מומחית לפילוסופיה יהודית.

החלוצות בתחום היו צעירות אמריקאיות שעלו לישראל והקימו בשנות ה-70' את מדרשת ברוריה, המקבילה הנשית ללימודי ישיבה על-תיכונית. למדרשה הזו הצטרפו במשך השנים בתי ספר דתיים איכותיים, וארגונים דתיים כמו "קולך" – ארגון נשים דתיות פמיניסטיות – אשר יזמו לימודי גמרא לנשים בפורומים שונים. המהלכים הללו הובילו בין השאר להסמכת רבניות אורתודוקסיות ופוסקות הלכה, המשמשות כתובת לשאלות בענייני דת.

ב-2018 הקימו כמה מהרבניות האורתודוקסיות המובילות את עמותת "הדרן", ששמה לה למטרה להנגיש את לימוד הגמרא לנשים. וכך הן מנסחות זאת: "הגמרא היא הבסיס למסורת היהודית, להלכה ולמחשבה היהודית...אנחנו מאמינות, שכאשר נשים לומדות וניגשות באופן ישיר למקורות העשירים של המסורת היהודית, הן מחזקות את השורשים היהודיים שלהן, משפרות את יכולתן לתרום לקהילה, ולמעשה תורמות לשיפור עתיד העם היהודי. אנו חיות בתקופה יוצאת דופן בהיסטוריה היהודית; העובדה שאנו מוקפות בנשים שלומדות ומלמדות תורה ברמות הגבוהות ביותר היא כבר כמעט עניין שבשגרה. יחד עם זאת, הגמרא עדיין נתפסת כשייכת לעולמם של גברים. חשוב לנו לשנות תפיסה זו, ולהעניק לכל אישה את היכולת להנות מהעושר שבגמרא. המטרה שלנו היא להעניק לנשים, בכל הרמות, כלים שיסייעו להן ללמוד גמרא, כל אחת בקצב שלה, וכל אחת בדרך שהכי מתאימה לה. בכיתה, בחברותא או בלימוד עצמי. חשוב לנו לתמוך בלימוד באמצעות קולן של נשים מלומדות, כדי לספק מודלים לחיקוי, שיקדמו את מעמד האישה בעולם הגמרא".

פעילות העמותה הגיעה לשיא בשבוע שעבר בכנס בירושלים. השתתפו בו יותר מ-3,000 נשים. זה היה מפגן עוצמה וכוח של נשים דתיות מזרמים שונים, מחרדיות ליברליות יחסית ועד נשים מסורתיות. חלקן בכיסוי ראש ואחרות בג'ינס וחולצת טריקו. המילה "פמיניזם" לא הוזכרה שם. להפך, המארגנות ביקשו להעביר את המסר שהלימוד הוא לא תוצר של מאבק, אלא המשך טבעי של שושלת לומדי התורה בהיסטוריה היהודית.

בסרטון הפתיחה הוצגו לומדות הגמרא כממשיכותיה של התנאית ברוריה מהמאה השנייה, הנחשבת לאשה היהודית הלמדנית הראשונה. הרבנית פרבר כהן הייתה כוכבת האירוע והיא שרטטה את המהלך ההיסטורי: "בבית שלי יש שלושה סטים של תלמוד. הראשון היה של סבי. בזמנו היה ברור שרק הגבר לומד. את השני אני ובעלי קיבלנו כמתנת נישואין, ולמדנו יחד. הסט השלישי הוא זה של העתיד –  התלמוד שהענקנו לבתנו לפני כשנה. כיום ברור שכל אחת יכולה ללמוד. בעולם שלנו נשים מתקדמות באקדמיה ומגיעות להישגים בכל תחומי החיים, וחשוב שגם בלימוד תורה ויהדות (הן) יבינו את העומק והלימוד האינטלקטואלי".

ובכל זאת הזרם המרכזי של היהדות האורתודוקסית סבור שהגמרא היא נחלתם של גברים בלבד. מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך לא היה שותף במימון הכנס בירושלים, אף שאירועים דומים לגברים כן זכו במימונו.

לערב היו שותפות עוד מדרשות של צעירות דתיות, המחנכות בין השאר גם לשירות צבאי, בניגוד לדעת רבנים שמרנים יותר. הרב אהד טהרלב, יו"ר הוועד המנהל של פורום המדרשות, מתח בכנס ביקורת על השמרנות הזו. "זהו יום שמבטא העצמה נשית, הן בתורה והן בשירות המדינה. הגיע הזמן להוציא את השומר הפנימי מבית המדרש ולתת לכל מי שחשקה נפשו לבוא וללמוד תורה", הוא אמר.

ומה בצד החרדי של התמונה? באירוע בבנייני האומה השתתפו עשרות נשים חרדיות מהמעגלים היותר ליברלים של המגזר החרדי, מה שמעיד על תמורות איטיות אך קיימות גם בקרב הצד היותר שמרני של היהדות. מנגד, יום לאחר אירוע סיום הלימוד לנשים, התפרסם באתר חדשות חרדי [6 בינואר] כי גם אצלם יתקיים אירוע לנשים לרגל סיום הלימוד – לא כאירוע של סיום הלימוד בקרב נשים, אלא בשל תפקידן לאפשר לבני זוגן לעשות כן. בחברת ההפקות של האירוע הסבירו כי "במשך שבע שנים דאגה האישה ברוגע ובלי טרדה שבעלה ילך יום יום ללמוד את הדף היומי, ולכן יש חשיבות רבה לכנס את הנשים החרדיות כדי להודות להן ולתת להן כוחות לעתיד". ללמדנו, שדרכן של נשים חרדיות ללימוד תלמוד עוד ארוכה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: זכויות נשים

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept