שתי מילות מפתח הזדקרו מההצהרות הפומביות של ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו, ערב צאתו לוושינגטון: "היסטוריה" ו"הזדמנות". "נעשה היסטוריה; פעם אחת בהיסטוריה יש הזדמנות כזאת; יש לנו את ההזדמנות הגדולה ביותר שהייתה לנו אי פעם; אנחנו עומדים לפני רגע היסטורי בתולדות מדינתנו; אני יוצא לוושינגטון בתחושה של שליחות גדולה, של אחריות גדולה ושל הזדמנות גדולה; אני מלא תקווה שנוכל לעשות היסטוריה". יו"ר כחול לבן, בני גנץ, היה מאופק יותר והסתפק פעם אחת במילה "היסטורי". המתווה האמריקאי, אמר גנץ, "הוא אבן דרך משמעותית המגדירה את הדרך שבה יכולים הצדדים בסכסוך במזרח התיכון לצעוד להסכם היסטורי".
נתניהו לא הגזים. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נעשה שימוש בוטה ושקוף כל כך לגייס מנהיג זר למערכת הבחירות של מפלגת השלטון. ואכן, התעלול הפוליטי, המכונה "עסקת המאה", נועד לשמש הזדמנות יחידה במינה לסלק את כתב האישום הפלילי נגד נתניהו מהכותרות הראשיות. עם זאת, גנץ הצליח לחמוק מהפח הפוליטי שטמנו לו נתניהו ושותפיו בבית הלבן. הדיבורים של נתניהו על "שליחות גדולה", "אחריות גדולה" ו"החמצה גדולה", לא הרתיעו אותו מלהמשיך בקרב נגד בקשת החסינות המושחתת של נתניהו.
