ישראל פולס

"עסקת המאה" – פרס לטרור היהודי ומתכון לאלימות

p
המחבר
בקצרה
הכישלון בהעמדתם לדין של טרוריסטים יהודים נובע מרוח המפקד העליון, שקידום מפעל ההתנחלויות קודם אצלו לשלטון החוק. במובן הזה תכנית טראמפ היא לעג לרש הפלסטיני, זה שסובל מנחת זרועם של בריונים ברשות התורה והממשלה.

כפי שניתן היה לצפות, הפלסטינים דחו על הסף את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ וזכו לברכתה של הליגה הערבית. תגובתן הצוננת של רוסיה והאיחוד האירופי היו גם הן צפויות. היועץ המיוחד והחתן, ג'ארד קושנר, הזדרז להבהיר ש"התוכנית" תמתין במקפיא עד לאחר הבחירות בישראל ב-2 במארס. אבל איך תעזור הדחייה? לא בטוח שבקואליציה הבאה יהיה רוב ל"תוכנית". שותפיו "הטבעיים" של נתניהו, נפתלי בנט וחבריו, אינם מוכנים לשמוע את המילה "פלסטין". מנגד, יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע אמנם על תמיכתו בעסקה, אך רק  כבסיס למשא ומתן עם הפלסטינים שאינם צד לעסקה. כדי לקיים משא ומתן אמיתי לפתרון הסכסוך, צריך לגייס מתווך הוגן.

מי שיעז לטעון שטראמפ משמש "מתווך הוגן" וחסר פניות ביחס לסכסוך בין ישראל לערבים צריך להתכונן למתקפת ציוצים ארסיים מהבית הלבן, ובצדק. איך אפשר להאשים את טראמפ ביחס הוגן לצד הפלסטיני? אין מילה שמבטאת את חד צדדיותו של ממשל טראמפ יותר מהמילה "טרור". היא מופיעה במסמך האמריקאי בן 181 העמודים לא פחות מ-63 פעמים. תמיד, ללא יוצא מהכלל, בהקשר לטרור הפלסטיני. הצורך להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל מפניו הוא שורש "התוכנית". ממנו צומח פירוז השטחים, פירוק ארגוני הטרור (הפלסטינים) מנשקם, הידוק שיתוף הפעולה המודיעיני בין מדינות ערב השכנות לבין ישראל, וכמובן שליטה ביטחונית של ישראל בכל השטח שבין הים לירדן, כולל מעברי הגבול.    

קשה למצוא פוליטיקאי ישראלי או פרשן פלסטיני, שמוכן להמר בכספו על כך ש"עסקת המאה" תקרום עור וגידים. לעומת זאת, גורמים ביטחוניים בשני הצדדים מעריכים כי השפלתם של הפת"ח והרשות הפלסטינית תביא לגל טרור בגדה המערבית ואולי גם בערי ישראל. במקביל, הניסיון מלמד שגם הטרוריסטים היהודים, שמבקשים לדחוק את רגליהם של הפלסטינים מ"אדמת ארץ ישראל", לא יניחו את נשקם. בימים הקרובים ימלאו 26 שנה לטבח במערת המכפלה [1994], שבו נרצחו 29 מתפללים פלסטינים. נשק לא חסר לטרוריסטים היהודים וגם לא מוטיבציה. יש להם אפילו לגיטימציה. איתמר בן גביר, ממעריציו של הרוצח ברוך גולדשטיין, קיבל הכשר מראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו ועשוי להיות חבר בממשלתו הבאה, ככל שזו תקום.

במאי 2013, כשנתיים לפני הצתת הבית בכפר דומא [אוגוסט 2015] שבה נרצח הפעוט הפלסטיני עלי דוואבשה ביחד עם שני הוריו, ואחיו אחמד נפצע קשה ומטופל מאז לשם שיקומו, הונחה בפני נתניהו הצעה להכריז בחוק על מבצעיהם של פשעי שנאה כחברים בארגון טרור. על אף שהיוזמה נתמכה בחוות דעת של השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה, נתניהו החליט להסתפק בהגדרה "התארגנות בלתי חוקית". ומה עושה ממשלת נתניהו כדי לאכוף את החוק על אותן "התארגנויות" ולהרתיע את חבריהן הלא טרוריסטים? די היה לנתניהו באישור שנתן בשנת 2012 להקים את המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י של משטרת ישראל.

על התוצאות אפשר ללמוד מדו"ח שפרסם ארגון זכויות האדם "יש דין" בינואר 2019, אשר מראה כי 91% מתיקי החקירה שנפתחו בחמש השנים האחרונות על ידי המפלג, הסתיימו בהחלטה שלא להגיש כתב אישום. מיום הקמתו ב-2005 תיעד "יש דין" כאלפיים אירועי אלימות, תקיפה, איומים, פגיעה ברכוש, הצתה, כריתה וחבלה בעצי זית, פגיעה במסגדים, השתלטות על אדמות ועוד. במתחם מקוון בשם "בגוף ראשון" אפשר לצפות באין ספור עדויות של תושבי הגדה, שהיו עדים לטרור יהודי. תחקירנים מקומיים  "יש דין", המלווים במתנדבות של הארגון, גובים את העדויות בסמוך למקרה, בשטח שבו אירע, או בבית הקורבן.

הכישלון לאתר את העבריינים או למצוא ראיות מספיקות להעמדתם לדין אינו משקף, כמובן, את היכולת המבצעית האמיתית של רשויות החקירה והאכיפה בגדה המערבית – צבא, משטרה, שב"כ ופרקליטות. הכישלון נובע מרוח המפקד העליון, אשר קידום מפעל ההתנחלויות קודם אצלו לשלטון החוק. בעיקר כשמדובר בחוקי המערב הפרוע של הכיבוש. ב"יש דין" אומרים כי מדיניות ההכלה של המתנחלים העבריינים מעניקה אור ירוק להמשך האלימות המנשלת. היא פוגעת באופן קשה בזכויות האדם של הפלסטינים ובראשן הזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לקניין והזכות לחופש.  

"תכנית השלום" של טראמפ, המפזרת 15 מובלעות של מתנחלים בלב מובלעות פלסטיניות, היא מרשם לטרור ולהמשך גזל כבשת הרש אשר סובל מנחת זרועם של בריונים ברשות התורה והממשל. ברכתה של המעצמה הגדולה למדיניות הסיפוח היא לא פחות מפרס לאלימות. חלק ניכר מהאדמות שעליהן יושבים המתנחלים נגזלו משכנים פלסטינים חסרי ישע. הכל, כמובן, ברשות הרשויות הישראליות, אם לא בעידודן. המפה הנלווית לכתב הכניעה שארה"ב מציעה לפלסטינים מנציחה את נקודות החיכוך בין עובדי אדמה ורועי צאן פלסטינים לשכנים שאינם מכירים בזכותם של לא יהודים לשבת על אותה אדמה. "התוכנית" מתעלמת לחלוטין מקיומם של קנאים יהודים, חסידיו של המחבל מקריית ארבע ותלמידיהם של מחברי ספר התועבה "תורת המלך".

מאחר ש"התוכנית" הזאת אינה אלא תרגיל בחירות שקוף, לא צריך לייגע את הדמיון בתיאור המהומה שתקום ביום שבו מתנחלת צעירה תיתפס על ידי משטרת פלסטין כשבכליה 9.5 גרם חשיש ותידון לשבע וחצי שנות מאסר. מה נתניהו ייתן לאבו מאזן בתמורה לשחרור הנערה? כדי לתאר מה יתרחש כאן למחרת יישומה של תוכנית הסיפוח מבית מדרשם של נתניהו וטראמפ, אין צורך בדמיון מפותח.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept