פוטין נשאר מחוץ ל"עסקת המאה". האם רוסיה תמחל על כבודה?

מוסקבה הייתה שותפה לתהליך המדיני עוד בימיה של האימפריה הסובייטית, אבל מהאירוע ה"היסטורי" בבית הלבן השבוע בלט בהיעדרו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השחקן הזר החשוב ביותר במזרח התיכון.

al-monitor .

נושאים מכוסים

naama issachar, russian-israeli relations, us-israeli relations, deal of the century, donald trump, benjamin netanyahu, vladimir putin

ינו 30, 2020

רבות נאמר ונכתב על טקס השקת "עסקת המאה" שנערך בבית הלבן [28 בינואר] ללא השתתפותה של "הכלה" (למה לא החתן?). אך בנוסף לחסרונו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), כל שושביני תהליך השלום – כלומר המדינות שנתנו להסכמים בין ישראל לפלסטינים תוקף בינלאומי וסיוע כלכלי – הדירו רגליהם מהאירוע ה"היסטורי". בלט במיוחד בהיעדרו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, השחקן הזר החשוב ביותר במזרח התיכון. שגריר רוסיה לאו"ם וסילי נבנזיה אמר שעות אחדות לפני כן, כי ארה"ב לא התייעצה עם רוסיה לגבי התוכנית ואף לא עדכנה אותה בפרטיה.

הנאשם מספר 1, בנימין נתניהו, לא טס למוסקבה כדי לקבל את ברכתו של הנשיא פוטין. בכוונתו להטריח את עצמו לשם בעיקר כדי לתת טרמפ למורשעת בהברחת סמים על חשבון משלמי המסים הישראלים.

עמדתה השלילית של רוסיה לגבי "עסקת המאה" ידועה ברבים ולא מהיום (פרטים בהמשך). נתניהו מכרכר סביב פוטין, בתקווה שהדבר יסייע לו לזנב בתמיכה של קהילת דוברי הרוסית בישראל באביגדור ליברמן. מנגד, ראש ממשלת המעבר נותן יד למדיניות אני-ואפסי-עוד של טראמפ, תוך דחיקת רגליו של פוטין מהתהליך המדיני.

מוסקבה הייתה שותפה לתהליך המדיני עוד בימיה של האימפריה הסובייטית. נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב חתם על ההזמנה לוועידת מדריד [1991], לצידו של הנשיא ג'ורג' בוש האב; בטקס החתימה על הסכם אוסלו [1993] ניצב שר החוץ הרוסי, אנדריי קוזירב, לצדו של יצחק רבין; הנשיא בוריס ילצין הוזמן לטקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן, לצידו של הנשיא ביל קלינטון [1994]; הנשיא ג'ורג' בוש הבן הזמין את רוסיה לפורום הרביעייה הבינלאומית החתומה על מפת הדרכים [2003] ולהשקת תהליך אנאפוליס [2007]. הנציג הרוסי היה אחד מ-40 נציגים בכירים ממדינות ברחבי העולם, בהן פקיסטן, סעודיה ותימן, שנענו להזמנה הזו (לחתונה השבוע בלי הכלה/חתן באו שלושה שגרירים ערבים מעומאן, בחריין ואיחוד האמירויות).

בעת ביקורו בריאד במארס 2019, אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שמוסקבה וריאד מסכימות כי פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי חייב להתבסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם ועל יוזמת השלום הערבית. כלומר, הפתרון לא יכול להתבסס על תכנית אמריקאית, שמתעלמת מהחוק הבינלאומי ומהקונצנזוס הערבי-המוסלמי המעוגן ביוזמה הערבית. בראיון שהעניק אז לסוכנות הידיעות בכווית אמר לברוב, כי המתכון לקידום תהליך מדיני אינו תכנית בהנהגת ארה"ב, אלא מאמצים משותפים של הקהילה הבינלאומית כולה לפתוח במשא ומתן ישיר בין הצדדים. לברוב האשים את הנשיא טראמפ בזניחת פורום הקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם), לטובת יישום תוכניות חד צדדיות בתיווך יחיד. קווי המתאר של תוכנית זו, ציין לברוב, עומדים בניגוד לפרמטרים הבינלאומיים להסכם ישראלי-פלסטיני. הוא צפה שהפלסטינים ידחו את התוכנית, מתח ביקורת על הצעדים החד-צדדיים שארה"ב נוקטת, והזהיר מפני השפעתם השלילית על התהליך המדיני.

המדינאי הרוסי הבכיר התייחס בדבריו להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים ולהכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן. על הצעד האחרון אמר לברוב באפריל 2019, כי הוא חשף מחדש את החלטתה הנחושה של ארה"ב להשמיד את התשתית המקובלת של החוק הבינלאומי כבסיס ליישוב סוגיית המזרח התיכון. אין זה סוד מי עומד מאחורי הצעדים החד-צדדיים שארה"ב נוקטת בזירה הישראלית-ערבית ומי מגיב עליהם בצהלה. זאת אף זאת, נתניהו עצמו מתפאר בכך שהוא זה ששכנע את טראמפ לנטוש את הסכם הגרעין עם איראן, אשר רוסיה נמנית עם שושביניו.

בעוד שטראמפ מודה כי לא אכפת לו מהמתרחש במזרח התיכון (במרחק 7,000 מייל מוושינגטון), למוסקבה אכפת, ועוד איך. בניגוד לטראמפ, לפוטין יש ערוצי תקשורת עם איראן, כמו גם עם הפלסטינים. באחת הנסיעות הקודמות לרוסיה [ספטמבר 2019], גם אז ערב בחירות, אמר נתניהו כי התיאום בין רוסיה לישראל חשוב במיוחד על רקע התחממות הגבול הצפוני, בפרט מול שליחי איראן בסוריה ובלבנון והצבת טילים מדויקים בשטחן, המכוונים ללבה של ישראל. "זה איום בלתי נסבל מבחינתנו ואנחנו חייבים להבטיח את התיאום בינינו", אמר נתניהו.

לא בטוח שבקשתו אז של ראש ממשלת המעבר עשתה רושם על פוטין. לפי דיווחי מודיעין שפורסמו בתקשורת, הנשיא הרוסי מתעלם מבקשתו של נתניהו שרוסיה תהיה אחראית על תפעול סוללות טילי 300 Sשהיא סיפקה לצבא הסורי. לפי אותם דיווחים, חיילים רוסים מכשירים חיילים סורים בתפעול הטילים המדויקים הללו. למנטרה שנתניהו השתמש בה מול הפלסטינים, "יתנו- יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו", יש מן הסתם גרסה רוסית המוכרת בקרמלין; תן תיאום בתהליך המדיני מול הפלסטינים, קבל תיאום למניעת מלחמה מול האיראנים. 

בספרו Does America Need Foreign Policy (משנת 2001), המליץ  פרופ' הנרי קיסינג'ר כי מנהיגי ארה"ב ובעלות בריתה ידאגו לכך שקולה של רוסיה יישמע בכבוד הראוי לו במערכת הבינלאומית המתגבשת. מי שהיה מזכיר המדינה האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה הדגיש, כי חשוב שרוסיה תחוש שותפה בקבלת החלטות בינלאומיות, במיוחד אלו המשפיעות על ביטחונה. ההמלצה הזאת הייתה יפה לשעתה. היא יפה שבעתיים כאשר בקרמלין יושב נשיא שמבקש להחזיר את עטרת האימפריה הסובייטית ליושנה. ואולי בעצם היא לא רלוונטית כאשר בוושינגטון שוכן נשיא שלפן המועמד להדחה, וכאשר בן בריתה הירושלמי של ארה"ב עומד לדין על שוחד, מירמה והפרת אמונים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020