ביום רביעי שעבר בלילה [15 בינואר], דקות לפני שתם המועד האחרון להגשת רשימת מועמדים לכנסת ה-23, הצליח בנימין נתניהו לכפות על שלוש מפלגות הימין הבית היהודי, הימין החדש והאיחוד הלאומי לייצר עבורו רשימת תמיכה שתלך איתו באש ובמים. זאת למרות שאף אחת מהן לא רצתה ב"חתונה" המאולצת הזו – הרי הן רצו יחד גם בבחירות ספטמבר 2019 (רשימת ימינה) ופירקו את השותפות עם היוודא תוצאות הבחירות.
על אף היותו פוליטיקאי חסר ניסיון, יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ הבין היטב מה המשמעות של הפרת הסכם כתוב וחתום עם עוצמה יהודית. ואילו יו"ר הימין החדש נפתלי בנט, שרצה לבדל את עצמו מהימין הקשה, נכנע כמו תמיד ללחצי נתניהו. בנט שאף להרכיב עם שותפתו החילונית איילת שקד רשימה שתקרוץ למצביעים מהימין, דתיים וחילוניים, שאינה קשורה בעבותות לציונות הדתית ואינה כפופה לפסיקות רבנים. עם פרץ וסמוטריץ' ברשימה אחת זה ההפך הגמור ממה שתכנן.
