ישראל פולס

לאן נעלמה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס?

p
המחבר
בקצרה
מאז הבחירות בספטמבר ממעטת חברת הכנסת החברתית להשמיע את קולה ואינה מתבטאת בנושאים הבוערים על סדר היום. נוכח התוצאה המאכזבת של האיחוד עם מפלגת העבודה, נדמה כי לוי-אבקסיס שוב נמצאת בצומת דרכים.

"נשנה את המציאות ונביא בשורה חברתית אמיתית" – כך אמרה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס כשהודיעה על חיבור מפלגת גשר בראשותה למפלגת העבודה [18 ביולי]. לוי ויו"ר העבודה ח"כ עמיר פרץ דיברו אז על "הפלת חומות", "איחוד היסטורי" וציפייה ל-15 מנדטים, אך בבחירות ספטמבר רשימת העבודה-גשר השיגה שישה מנדטים בלבד. מאז, קולה של לוי-אבקסיס כמעט שאינו נשמע. לאן נעלמה מי שעד לפני שנה הייתה נחושה לכבוש את כל הפסגות הפוליטיות ובעיני רבים נחשבה (באותה עת) ל"לשון מאזניים"?

עכשיו, כשישראל דוהרת אל עבר תהום הבחירות השלישיות, חוזר הדיון בשאלת "האיחוד הגדול" בשמאל מחשש שאחת הרשימות לא תצלח את אחוז החסימה. תמונת הסקרים האחרונים היא עגומה, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר מאבדות לפחות מנדט אחד כל אחת. אם זליגת המנדטים לכיוון האחות הגדולה, כחול לבן, תימשך, סביר שהלחץ על הנהגת שתי הרשימות יגבר. סביר גם להניח שבמחנה הדמוקרטי, שקיבלה בספטמבר רק חמישה מנדטים ושם מלכתחילה הביעו נכונות לחיבור, ילחצו יותר. מנגד, מבחינת ח"כ פרץ, חיבור עם המחנה הדמוקרטי נוגד את התזה שלו על חיוניותו של שמאל חברתי ונחשב כמפלט אחרון.

ויש כמובן את לוי-אבקסיס. לפני הבחירות האחרונות היא הסתייגה מאיחוד עם המחנה הדמוקרטי (לשעבר מרצ), אם כי לא הטילה וטו על המהלך. "כרגע הכיוון הוא ריצה עצמאית במסגרת העבודה-גשר וחיזוק הברית הזאת", אמר השבוע לאל-מוניטור ח"כ בכיר ממפלגת העבודה. "אם המציאות תכפה על פרץ חיבור עם המחנה הדמוקרטי, סביר להניח שלוי-אבקסיס לא תהיה חלק ממנו", אומרים גורמים בסביבתה לאל-מוניטור. כזכור, לאחר המפלה בבחירות באפריל (גשר בראשות לוי-אבקסיס לא עברה את אחוז החסימה) לוי-אבקסיס כבר התכוננה לתקופה נטולת פוליטיקה בבית עם הילדים. כשבועיים לפני הבחירות בספטמבר, היא אמרה שאם החיבור (עם פרץ) לא יניב פירות, היא תפרוש. אחד ממקורביה אמר לאל-מוניטור, כי מבחינתה אופציית הפרישה עדיין קיימת.

2019 כאמור לא הייתה שנה קלה עבור לוי-אבקסיס, שרצה כנגד כל הסיכויים באופן עצמאי בבחירות באפריל והביאה 70,000 קולות בלבד שלא הספיקו כדי להיכנס לכנסת. בראיון למעריב [18 ביולי] היא הודתה שהריצה העצמאית גרמה לה מפח נפש, גם בתחום הכלכלי. לקראת בחירות ספטמבר התאחדה לוי-אבקסיס עם מפלגת העבודה כדי ליצור רשימה חברתית גדולה, אך התאכזבה כשהאיחוד הזה הניב שישה מנדטים בלבד. מאז היא ממעטת להשמיע את קולה. בחודשים אוקטובר ונובמבר היא כלל לא צייצה בטוויטר – זירה הכרחית לכל מי שחפץ חיים בפוליטיקה הישראלית. היא גם כמעט שלא התראיינה ולא התבטאה בנושאים הבוערים על סדר היום. נראה היה שלוי-אבקסיס, למרות שנבחרה לכנסת, לקחה לעצמה פסק זמן.

בעשר השנים האחרונות, מאז נבחרה לראשונה לכנסת [פברואר 2009], זוהתה לוי-אבקסיס עם נושאים ומאבקים החברתיים. היא הובילה את לובי הדיור הציבורי, קידמה חקיקה חברתית למען השכבות החלשות, הייתה חברה בשדולות חברתיות והירבתה להתבטא בסוגיות כמו עוני, שוויון חברתי ועוד. התדמית החברתית שלה משכה אליה תומכים רבים מהשמאל-מרכז, למרות שעיקר פעילותה הפוליטית הייתה במסגרת סיעת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

למרות שהכנסת הנוכחית אינה מתפקדת, רבים מתומכיה של לוי-אבקסיס ציפו כי היא תוביל מאבקים חברתיים ותמשיך לפעול בסוגיות חברתיות, שגם בהעדר ממשלה לא נעלמו לשום מקום. לתומכים אחרים חסרה דווקא התייחסותה לעניינים הבוערים על סדר היום הציבורי – למשל כתב האישום נגד נתניהו או המתקפה על רשויות אכיפת החוק. אמנם בעבר אמרה לוי-אבקסיס שהיא לא תצטרף לממשלה שנגד העומד בראשה הוגש כתב האישום, אך מאז הבחירות היא אינה מתבטאת בעניינים אלה.

כשהצטרפה עם מפלגתה לעבודה, דאגה לוי-אבקסיס להדגיש שהחיבור החדש הוא חברתי "לא ימין, לא שמאל". ייתכן שבמציאות הישראלית המפולגת והשסועה הניסיון לברוח מהגדרות של ימין ושמאל לא כל כך עובד. המפלה של "חברתי" אחר, משה כחלון ומפלגתו כולנו, שנבלעו בתוך הליכוד, והכישלון של מפלגת גשר באפריל, מלמדים שכנראה זה לא מספיק להיות חברתי בלבד. האידאולוגיה מאחורי הניסיון לבדל את עצמה מהקרב הבלתי פוסק בין ימין לשמאל מובנת לחלוטין ואינה נטולת רציונל, אך ספק אם הטקטיקה שבה בחרה לוי-אבקסיס שירתה אותה.

עוד לפני הבחירות בספטמבר ח"כ לוי-אבקסיס דיברה על רצונה שהעבודה-גשר תהיה לשון מאזניים ותצליח לגרום לשינוי מדיניות הממשלה. היא בוודאי הייתה רוצה לשחק באותו מגרש כמו אביגדור ליברמן, הבוס לשעבר, שהצליח לשמור על עצמאותו והפך ללשון מאזניים האולטימטיבי, שחקן מפתח שבלעדיו בלתי אפשרי כנראה להקים ממשלה. אבל להבדיל ממנה, ליברמן אינו "נועל" את עצמו לנושאים החברתיים והאזרחיים החשובים לבוחריו, ומתבטא גם בנושאים קונטרוברסאליים "החמים".

בסביבתה של לוי-אבקסיס אומרים לאל-מוניטור שהחיבור בין עבודה לגשר היה אידאולוגי וכי החיבור עצמו טרם מוצה. "השינויים העמוקים אינם מתרחשים תוך זמן קצר ונצטרך להילחם על כך, אך הברית הזאת שרירה וקיימת", אומר מקורב ללוי-אבקסיס לאל-מוניטור. לאור המצב ההפכפך בסקרים, לא ברור אם קירבה רגשית ואידאולוגית (בתחום החברתי) תגבר על הצורך ההישרדותי של מפלגת העבודה. נדמה כי לוי-אבקסיס, שלמדה בדרך הקשה שאהדה בפייסבוק לא בהכרח מתורגמת להצבעה בקלפיות, שוב נמצאת בצומת דרכים שיגדיר את קיומה הפוליטי לשנים הקרובות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

קסניה סבטלובה שימשה בתור פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. היא סיקרה את הגדה המערבית ואת רצועת עזה והביאה תחקירים ודיווחים מיוחדים מסוריה, לבנון, לוב, מצרים, תוניסיה ומדינות המפרץ הפרסי. קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה, השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני במזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היא דוברת אנגלית, עברית, רוסית וערבית. בכנסת ה20 שימשה כחברת כנסת מטעם מפלגת התנועה והייתה חברה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept