שתי מגמות בלטו בסקרים שהריצו שתי הסיעות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, ביממה לאחר שכתב האישום הסופי נגד בנימין נתניהו נמסר ליו"ר הכנסת [2 בדצמבר]. לא רק שהליכוד בראשות הנאשם בשוחד נתניהו לא קרס, הוא אפילו התחזק מעט. אבל כמו בתמונת ראי, גם כחול לבן בהנהגת בני גנץ צמחה. נתון שחזר על עצמו בכל הסקרים היה קיבעון בגושים: למעט אולי התחזקות קלה לימין, המצביעים נשארים בתוך המחנה. הם זזים מעט בין מפלגות הגוש אבל לא עוברים צד.
כשגנץ יצא לפגוש את נתניהו ביום שלישי בערב [3 בדצמבר], הוא הכיר את הנתונים האלה. ריח חזק של בחירות עמד אז באוויר, שלא התפוגג גם כאשר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן איים להקים ממשלת ימין צרה. בכחול לבן ובליכוד העריכו שמדובר בעוד מנוף לחץ כדי לכפות ממשלת אחדות. מבחינת כחול לבן, הפגישה הייתה הזדמנות אחרונה למנוע בחירות שלישיות. אם ממילא אין הכרעה והציבור לא נוטש את נתניהו ולא מעניק לכחול לבן ניצחון ברור, מה הטעם בעוד בחירות? בעיקר כאשר על הפרק עמדה הצעה קונקרטית לעגן את נבצרות ראש הממשלה בחוק, לאפשר לו לכהן חצי שנה ולאחריה גנץ מקבל את ראשות הממשלה. זו הייתה עסקה שגבי אשכנזי הגדיר אותה בשיחות פנימיות ככזאת שבאה עם תווית "פג תוקף" לנתניהו, ושכדאי לשקול אותה ברצינות.