ישראל פולס

בחירות 2020: נתניהו הפרזנטור של מהמפכה המשפטית

p
המחבר
בקצרה
לראשונה בישראל סוגיית שלטון החוק תהיה מרכזית בסדר היום של מערכת בחירות. נתניהו הכשיר את הלבבות במשך שנתיים לרגע הזה בדיוק, אבל גם כחול לבן וליברמן צפויים להפיק רווח אלקטורלי עצום מניסיונותיו להימלט מהדין.

ביום רביעי [1 בינואר] אחר הצהריים, כמה שעות לפני שבנימין נתניהו התייצב מול המצלמות והודיע שיבקש מהכנסת חסינות מפני העמדה לדין, טענו גורמים בסביבתו שהוא עדיין מתלבט כיצד לנהוג. ההדלפות האלה נועדו ליצור רושם שראש הממשלה הנאשם בשוחד שוקל בכובד ראש את סוגיית החסינות, שמשמעותה המעשית היא הימלטות ממשפט. בפועל, הדיון התקשורתי בשאלה האם נתניהו יבקש או לא יבקש חסינות, היה מדומה וקוסמטי. את ההחלטה העקרונית לבקש חסינות נתניהו קיבל כבר לפני שבועות, אך המתין לעיתוי מתאים מבחינתו בידיעה שמדובר בעניין נפיץ.

בלוח הזמנים שבנה לעצמו, עמד קודם כל ניצחון בפריימריז בליכוד. אחרי שניצח, גם אז הוא המתין עד לרגע האחרון ממש – פחות מארבע שעות לפני הדד-ליין. ביום רביעי בחצות עמדו לפקוע שלושים הימים שבהם התיר לו החוק לבקש חסינות. כשנתניהו נעמד סוף סוף מול הציבור, הוא ארז את בקשתו לחסינות בעטיפה רכה: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", טען נתניהו והסביר כי הוא בסך הכל מנצל את זכותו על פי חוק כדי להמשיך לשרת את אזרחי המדינה ולהוביל אותה לעוד שנים של שגשוג.

בנאומו לציבור היה עליו גם להסביר מדוע שיקר לכאורה לפני הבחירות באפריל בעניין החסינות. כאשר נשאל אז בראיון האם יקדם מהלך שימנע את העמדתו לדין, השיב "מה, מה פתאום?" כעת הוא סיפק גרסה מתפתלת, שלפיה אמר אמת ושזאת לא הייתה בדיוק השאלה שנשאל.

"נאום החסינות" של נתניהו לא נועד להעביר אליו מצביעים מכחול לבן, אלא למנוע זליגת מצביעים מהימין הרך, שיירתעו מראש ממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, המנסה לחמוק מן הדין. תגובת יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ בתום הנאום כיוונה בדיוק לבטן הרכה הזו: "נתניהו יודע שהוא אשם....חסינות שכזו היא שחיתות", הוא אמר.

הסקרים שפורסמו יממה אחרי "נאום החסינות" הוכיחו שהציבור של נתניהו מוכן לספוג גם את מהלך החסינות. על פי סקרי חדשות 12 ו-13, הליכוד שומר על כוחו כאשר כחול לבן היא הרשימה הגדולה ביותר בפער של כשני מנדטים. כלומר "נאום החסינות" לא הביא לתזוזות בחלוקת המנדטים והציבור עודנו מתבצר בעמדותיו. ציבור אחד רואה לנגד עיניו ראש ממשלה מצליח שנרדף על ידי השמאל, התקשורת והפרקליטות; מנגד הציבור השני רואה תמונת ראי של כל זה: ראש ממשלה המואשם בפלילים ומסכן את הדמוקרטיה כדי להציל את עורו.

אירוע משפטי-פוליטי נוסף שהתרחש השבוע הוא החלטת בג"ץ, שפורסמה בחמישי בערב [2 בינואר], לדחות את העתירה שביקשה ממנו לקבוע כי אין להטיל על נתניהו להרכיב ממשלה. שופטי בג"ץ הכריעו כי בשלב זה הדיון הוא תיאורטי, ורמזו כי בעתיד הסוגייה עשויה להיות שפיטה. השופטים בחרו לסיים את פסיקתם במילים הבאות: "בית המשפט עמד על כך שתקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל כן מן הראוי כי ינהג באיפוק ובריסון וביתר שאת לנוכח התקופה הרגישה והמורכבת ביותר שבה נתונה כיום מדינת ישראל, אשר אין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

צודקים ומדויקים שופטי בג"ץ בתיאור הזה. מדינת ישראל מעולם לא הייתה מצויה בתוך משבר פוליטי-משפטי כה חריף. אלא שזה הרבה מעבר לכך. בחירות 2020 יהיו הראשונות מאז ומעולם שבהן סוגיית שלטון החוק תהיה מרכזית בסדר היום. מעולם בהיסטוריה הפוליטית הציבור לא היה כה מעורב ובעל עניין בנושאים האלה. בעבר, כל מועמד או מפלגה שבדקו אפשרות לשים במרכז קמפיין בחירות את אג'נדת "שלטון החוק" או "השחיתות השלטונית" גילו שהציבור אינו מתעניין בכך. בדומה למחאה החברתית של 2011, שגרמה לכך שבחירות 2013 היו בחירות "כלכליות", כך כתב האישום של נתניהו הפך את העיסוק במערכת המשפטית לנושא חם.

הפופולריות הגבוהה של נתניהו והיותו פרזנטור כה אפקטיבי – הופכים את בג"ץ, הפרקליטות והמשטרה לשחקנים בקרב פוליטי. נתניהו הכשיר את הלבבות במשך שנתיים לרגע הזה בדיוק, אם כי ראוי לציין שפעל על קרקע פורייה שבה אמון הציבור במערכות האלה כבר היה בירידה. המשטרה והפרקליטות נתפסו בקלקלתם פעם אחר פעם כגופים שרירותיים, בעלי עוצמה רבה מדי שאינה מפוקחת.

מה שמעניין הוא, שנתניהו מעולם לא התעניין בנושאים האלה בעבר. אפילו להפך. עד להסתבכותו הפלילית הוא הגן על המערכת המשפטית ובלם חברי כנסת כמו זאב אלקין ויריב לוין מלחוקק חוקים שיצרו את צעדי בג"ץ. נתניהו הנוכחי לעומת זאת גילה את "האור", עד כדי כך שמינה שר משפטים לעומתי למערכת. השר הצעיר אמיר אוחנה הפך בתוך חצי שנה לאהוד ביותר בצמרת הליכוד, מה שמלמד על האווירה במפלגת השלטון נגד המערכת המשפטית. מעולם לפני כן לא יצאו אנשי ליכוד להפגנות נגד הפרקליטות ובג"ץ, והם עושים זאת כעת שבוע אחר שבוע, בנוכחות לא מבוטלת של אלפים. נתניהו מעניק להם רוח גבית. באג'נדה הזו תומכים מלאים חבריו של נתניהו לבלוק ה-55, שמלבים את קמפיין "הנרדף". מפלגות הימין והחרדים צפויים כולם לתמוך בבקשת החסינות שלו. כך נתניהו מניח בפני הציבור את העסקה: רוצים אותי לעוד קדנציה? תבחרו בגוש הימין-חרדים כדי שיהיו לי 61 מנדטים לחסינות.

בצד השני, גם בכחול לבן ואפילו אביגדור ליברמן (שהודיע שיתנגד לחסינות) מפיקים רווח אלקטורלי עצום מניסיונות נתניהו להימלט מהדין וממלחמתו בפרקליטות ובמשטרה. אלה מייצרים בקרב ציבור רב תחושת דחיפות גדולה. זו הסיבה שגם בכחול לבן יכו בברזל החם הזה במלוא העוצמה, כדי שלא ירד מסדר היום.

נכון לשישי בבוקר [3 בינואר], חיסול קאסם סולימאני מממקד אמנם את תשומת הלב בזירה הביטחונית ומעניק ל"מר ביטחון" נתניהו רוח גבית, אבל ברגע האמת, בחירות 2020 יהיו על חסינותו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: rule of law, indictment, corruption, benjamin netanyahu, israeli elections, israeli politics

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept