בתגובה להחלטת בית המשפט העליון לקיים דיון ביום שלישי [31 בדצמבר] בשאלה האם ניתן להטיל על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, אמר הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו, כי "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם – זה העם, לא אף אחד אחר". אם כך, הבה נבדוק מה דעתו של אחד מהעם, ולא סתם אחד מהעם אלא מנהיג בולט בדורו. האם מי שהנהיג את ישראל בעשור האחרון, פלוס שלוש שנים בשנות התשעים, סבור שראש ממשלה המואשם בפלילים ראוי להנהיג את העם?
זה המקום להידרש שוב לדבריו הנחרצים של ח"כ נתניהו כיו"ר האופוזיציה על נבחר העם ראש הממשלה אהוד אולמרט, עת הוא נחשד בפלילים (ודוק, באותה עת נחשד, לא נאשם אחרי שימוע): "לאדם השקוע עד צוואר בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי" [13 בדצמבר 2008]. אכן, גם אולמרט כנתניהו לא השתוקק לוותר על כסאו, אך שותפיו הפוליטיים ובראשם אהוד ברק הראו לו את דלת היציאה מלשכת ראש הממשלה.