ישראל פולס

המלחמה בפרקליטות משתלמת: הפופולריות של השר אוחנה נוסקת בליכוד

p
המחבר
בקצרה
מטרת העל של 61 מנדטים לגוש הימין-חרדים היא לא רק חסינות לנתניהו אלא גם שינוי סדרי עולם במערכת המשפט. מבחינת הליכודניקים, השר אמיר אוחנה הצליח לחשוף את צביעותה של מערכת המשפט ואת התנכלותה לשלטון הימין.

מאות חברי ליכוד הצטופפו ביום רביעי בערב [18 בדצמבר] בתוך אולם כנסים בפתח תקווה, בעוד אחד מכנסי הפריימריז הרבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כשהחל את נאומו רבים מהם קראו: "העם הוא הריבון", "העם דורש צדק משפטי" ו"אוחנה מלך". כוונתם הייתה לשר המשפטים אמיר אוחנה, שמונה לתפקידו על ידי נתניהו לפני כחצי שנה [יוני 2019] כשר בממשלת מעבר. מלכתחילה זה היה מינוי מתריס של ראש הממשלה מול המערכת המשפטית, שבועות לפני השימוע בתיקיו הפליליים. אוחנה מקורבו נודע כבר אז בטקסטים לעומתיים כלפי "החונטה המשפטית". הוא הגן על נתניהו בכל הזדמנות ויצא נגד הפרקליטות בכל הזדמנות.

חצי שנה אחרי המינוי, אוחנה בן ה-43 הוא אחד השרים הפופולריים ביותר בליכוד. כבן למשפחת מהגרים ממרוקו שגדל בבאר שבע, הקהל הליכודי רואה בו נציג אותנטי. רבים מזדהים איתו ולא רק בליכוד. אוחנה שדרג את מעמדו גם בקרב קהל ימני אידיאולוגי, דתי ושמרני. עובדת היותו הומו מוצהר, שחי עם בן זוג ויחד הם מגדלים שני ילדים, נשכחה. אוחנה מצליח, לשיטתם, לעמוד זקוף מול המערכת המשפטית ולחשוף את צביעותה ואת התנכלותה לשלטון הימין. הוא מציע לליכודניקים מעין גירסה מיליטנטית אף יותר של איילת שקד שקדמה לו בתפקיד. שקד אמנם הובילה גם היא סדר יום לעומתי כלפי המערכת המשפטית, אך עשתה זאת תוך דיאלוג עם ראשיה ולא נכנסה לעימותים.

אוחנה הוא טיפוס אחר. הוא מעורר מחלוקת ורגשות גם בצד השמאלי ובציבור הימני הרך, שרואה במעשיו פגיעה אנושה בעצמאות שלטון החוק ובדמוקרטיה. ברשתות החברתיות הוא "מלך" ו"תותח" בפי מעריציו, ובמקביל הוא "נבל" ו"רקוב" בפי מתנגדיו.

אוחנה הפך לסיוט של המערכת המשפטית. הוא הסיר את הכפפות מזמן, והמלחמה גלויה (ראו נאום ה"פרקליטות שבתוך הפרקליטות"). אחד משיאי המלחמה הזאת מתרחש ממש כעת בעקבות החלטתו למנות לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה את עו"ד אורלי בן ארי-גינזברג, המשמשת סגנית פרקליטת מחוז. הוא מינה אותה למרות, ואולי בגלל, התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שסבור כי היא אינה מתאימה לתפקיד. אוחנה ידע שהוא מצית אש במהלך הזה, אבל לא התקפל. הוא הגיע לרגע הזה מוכן. המועמדת שלו, כך הוא טען, היא בשר מבשרה של הפרקליטות, היא בעלת ותק של 28 שנים וניסיון רב בעיקר בתחום הביטחוני. מנדלבליט מנגד סבור כי המינוי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות – בן ארי-גינזברג כשלה שלוש פעמים בניסיון להתמנות כפרקליטת מחוז – ומסרב להגן עליו בבג"ץ.

ביום רביעי בבוקר [18 בדצמבר], כמה דקות לפני שהחל טקס הפרידה מפרקליט המדינה היוצא שי ניצן וכניסתה של בן ארי-גינצברג לתפקיד, שמע אוחנה מעיתונאים שבג"ץ הקפיא את המינוי. המבוכה הייתה רבה. הצמרת המשפטית הייתה מכונסת, בן ארי-גינצברג הגיעה עם בני משפחתה והתכוננה לנאום, אך זה לא קרה. שום דבר חגיגי כבר לא היה באירוע הזה. "עוד תשמעו עליה", אמר אוחנה בזעם כבוש. מנדלבליט המשיך בקו הלוחמני ואמר מעל הבמה כי הוא נחוש להיאבק על ביטול מינויה כיוון שנעשה מהסיבות הלא נכונות. "מערכתיות פירושה הבנה שעצמאות המשפט חשובה יותר מכל אינטרס אישי. למרבה הצער יש מי שמתבלבל בין מערכתיות לבין התקרנפות. פרקליטות המדינה תמשיך להיות גוף ממלכתי וא-פוליטי", הוא אמר.

בכירים בצמרת הליכוד התגייסו לעמוד לצדו של אוחנה ומיהרו לתקוף את הפרקליטות. השר יריב לוין, שכבר עשור מוביל סדר יום לעומתי נגד בית המשפט העליון ומבקש לצמצם את כוחו באמצעות חקיקה, כתב בדף הפייסבוק שלו: "כמה שזה לא מפתיע, כך זה מקומם. אני מגבה את חברי השר אוחנה שעשה שימוש בסמכותו כשר המשפטים וביצע מינוי שבכל מדינה אחרת היה מתקבל כמובן מאליו".

על בן ארי-גינזברג כתב השר לוין כי היא פרקליטה מנוסה, בעלת ידע מקצועי המכשיר אותה לתפקיד, אבל יש לה בעיה אחת: "היא לא שייכת ל'חבורה' הנכונה, היא לא שייכת לאותה קליקה מצומצמת ששולטת במערכת המשפט שלנו ובאמצעותה שולטת במדינה...".

טעות תהיה להסתכל על האירועים הללו רק דרך הפריזמה של ניסיונות נתניהו להימלט מהעמדה לדין. דברי השר לוין משקפים הלך רוח בימין ובליכוד. לוין הוא שר מוערך שאינו נחשב פופוליסט אלא אידיאולוג. כשלוין דיבר על כך לפני עשור הוא נחשב לשולי בליכוד. נתניהו עצמו דאג לבלום את כל יוזמות החקיקה שלו ושל זאב אלקין, שנועדו לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ואת כוחה של המערכת המשפטית בבחירת שופטים. כעת נתניהו הנאשם בשוחד הוא הפרזנטור הראשי של האג'נדה הזאת והוא פועל על אותה קרקע פורייה שטיפחו לוין וחברים אחרים במפלגה.

מעל הבחירות האלה מרחפת עננת מלחמה גדולה בין המערכת המשפטית לבין פוליטיקאים מימין שנתניהו בראשם. מטרת העל של 61 מנדטים לגוש הימין-חרדים היא לא רק חסינות לנתניהו אלא גם שינוי סדרי עולם במערכת המשפט.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept