ישראל פולס

הכרזת פומפאו תבצר את הסרבנות הישראלית לפשרה טריטוריאלית

p
המחבר
בקצרה
במשך 52 שנה לא הפריע החוק הבינלאומי לממשלות ישראל להקים עשרות התנחלויות ומאחזים בשטחים הכבושים. הכשרת חוקיותם על ידי ארה"ב צפויה לבצר את הסרבנות הישראלית, שכבר היום מכשילה כל אפשרות לעסקה מדינית.

"מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את עצמה בנושא, ותמשיך להיות המקום הראוי ביותר לפסוק בעניינים אלה", הכריז בשבוע שעבר [18 בנובמבר] ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא, "הנושא" לא קשור לכתבי האישום נגדו. "העניינים" אינם שוחד, מרמה והפרת אמונים. המחמאה למערכת המשפט לקוחה מתגובתו הנלהבת של נתניהו להצהרה של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, אשר לפיה שאלות משפטיות בנוגע להתנחלויות הן עניינם של בתי המשפט הישראלים ולא של החוק הבינלאומי.

אכן, דורות של שוטרים, פרקליטים ושופטים הוכיחו את עצמם במשך 52 שנה כחלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות. הם שייכים לאותה מערכת משפט, שנתניהו ולהקתו טוענים עתה שהיא לא ראויה לעסוק בתיקים הפליליים של ראש הממשלה. כמו כתבי האישום שמפרטים את שלל העבירות שלו על החוק הישראלי, גם הטענה שמפעל ההתנחלויות מהווה עבירה על פי המשפט הבינלאומי נחשבת בפיו של נתניהו ל"שקרית". 

לא כך סוברים בכירי המשפטנים בארץ ובעולם, בהם תיאודור מירון, היועץ המשפטי של משרד החוץ בשלהי שנות ה-60', שכתב כבר ב-1967 בחוות דעת סודית ביותר כי הוראות אמנת ג'נבה חלות על פעולות ישראל בשטחים וכי הן גוברות על תקנות ההגנה לשעת חירום שעליהן נשענת המדינה עד עצם היום הזה.

בעתירה שהגיש לבג"ץ בשנת 1991, שאל ארגון "שלום עכשיו" מהו מעמדן המשפטי של ההתנחלויות. אפילו שופטי בית המשפט העליון לא העזו לפסוק שההתנחלויות הן חוקיות.

המומחה למשפט בינלאומי, פרופ' איל בנבנשתי, מרחיק לכת וקובע כי ההכרזה האמריקאית עצמה לא חוקית, מאחר שעל המדינות החתומות על אמנת ג'נבה מוטלת חובה שלא לסייע להפרתה. בשיחה עם אל-מוניטור אמר פרופ' בנבנשתי, מרצה למשפטים מאוניברסיטת קיימברידג', כי לא נראה שיש להצהרה של פומפאו מעמד המחייב את ארה"ב במשפט הבינלאומי. "גם אם היה כזה", מוסיף בנבנשתי, "היא לא יכולה לשנות דבר כשלעצמה". לדבריו, הנסיבות הפוליטיות למסירתה של ההצהרה – רצון לסייע למנהיג הליכוד – כמו גם הקונצנזוס הבינלאומי הרחב הדוחה אותה, מצמצמים את יכולתה להשפיע בהמשך.

עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של עמותת "יש דין", שהתמחה בסוגיות משפטיות בשטחים הכבושים מסכים איתו. הוא הדגיש כי ההכרזה של פומפאו לא לוותה בחוות דעת משפטית שמסבירה כיצד טענת אי החוקיות של ההתנחלויות (שנתמכת על ידי קונצנזוס נדיר מאוד שכולל בערך את כל מדינות העולם וכל המשפטנים של המשפט הבינלאומי), היא בעצם שגויה. "ההכרזה אמנם לא תשנה את המצב המשפטי", אמר עו"ד ספרד לאל-מוניטור, אך הזהיר כי אם זו לא תבוטל בזמן קרוב, היא תבצר את הסרבנות הישראלית שכבר היום מכשילה פתרון לסכסוך.

קשה להבין כיצד ההכרזה המעודדת את מפעל התנחלויות הישראליות בגדה עולה בקנה אחד עם האמירה של פומפאו, כי "ארה"ב נשארת מחויבת לסייע בקידום השלום". נראה כי אפילו במשרד החוץ האמריקאי לא מאמינים שבצד הפלסטיני הבינו את הקשר בין תעודת ההכשר להתנחלויות לבין מחויבות לקדם את השלום. לראיה, למחרת ההכרזה, פרסמה שגרירות ארה"ב בישראל אזהרת מסע לירושלים, לגדה ולרצועת עזה.

בפוסט שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה [18 בנובמבר], ציינה חגית עופרן, המנהלת את יחידת מעקב ההתנחלויות בשלום עכשיו, כי הנשיא טראמפ השלים את החתיכה האחרונה בפאזל שנקרא "תכנית המאה", אשר מתגלה כעת כתוכנית לחיסול פתרון שתי המדינות. בהמשך להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים [מאי 2018], שמשמעה כי לא יהיו בה שתי בירות, והפסקת הסיוע לאונר"א כדי להוריד את סוגיית הפליטים מסדר היום, מכשיר עכשיו נשיא ארה"ב את חוקיות ההתנחלויות ומחבל גם באפשרות לפשרה טריטוריאלית. במשך 52 שנה לא הפריע החוק הבינלאומי לממשלות ישראל להקים עשרות התנחלויות ומאחזים בשטחים הכבושים, רבות מהן בטענה השקרית של "צורכי בטחון".

אך אם לישראל מותר לבנות תחת כל עץ רענן בגדה המערבית, מדוע נאסר על הפלסטינים להרחיב את שטח המחייה שלהם? התשובה למצב האבסורדי הזה מצויה בהסכמי אוסלו, אותם הסכמים שבגללם הימין הסית נגד ראש הממשלה יצחק רבין עד לרציחתו. בהסדר הביניים (אוסלו ב'), שנועד לשמש פתרון זמני למשך חמש שנים, הסכימו הפלסטינים שישראל תשמור בידה את הסמכויות האזרחיות והביטחוניות כאחד בשטח C, המהווה כ-60% מהגדה. שנה חלפה, ועוד אחת, אינתיפאדה פרצה ועוד אחת, ועוד מאחז פרח, ועוד ממשלה ישראלית באה ועוד ממשל אמריקאי הלך, והזמני נהפך לקבוע.

לעתים נדמה שהרשות הפלסטינית נחושה בדעתה להיחלץ ממלכוד אוסלו. כך, בתגובה להריסת הבתים בשטח שבשליטת הרשות הפלסטינית בשכונת צור באהר בירושלים, הודיע אבו מאזן בסוף יולי [2019] כי הרשות תפסיק לפעול על פי הסכמי אוסלו. כעבור כחודשיים פרסמה הרשות הודעה דרמטית בדבר החלטתה לבטל את החלוקה לאזורי A, B ו-C, ולהתייחס לכל שטחי הגדה כנתונים לריבונות פלסטינית. ההודעות הללו הלכו בדרכן של שלל ההכרזות שיצאו מרמאללה על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. 

כפי שציין פומפאו, ההתנחליויות הן סוגייה פוליטית מורכבת שיכולה להיפתר רק בעזרת משא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. אך הסיכוי שראש הממשלה נתניהו יפתח במו"מ עם אבו מאזן על עסקה מדינית, שתחלץ את ישראל מצרת ההתנחלויות, קטן מהסיכוי שהנאשם בשוחד נתניהו יפתח במו"מ עם הפרקליטות על עסקת טיעון שתחלץ אותו מבית האסורים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian-israeli conflict, international law, deal of the century, two-state solution, benjamin netanyahu, mike pompeo, israeli settlements

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept