גיוס הסיוע האמריקאי כאמצעי לחץ דיפלומטי על ישראל נחשב לשימוש בנשק לא קונבנציונלי. בראשית שנות ה-90', כשהנשיא ג'ורג' בוש האב דרש שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות כתנאי לקבלת ערבות בסך עשרה מיליארד דולר, כסיוע אזרחי לצורך קליטת העולים מחבר המדינות, הארץ געשה וממשלת ימין נפלה. אבל האפשרות של שימוש בסיוע הצבאי (הסיוע אזרחי הופסק בשנת 2008) כאמצעי לחץ על ישראל הייתה לאורך השנים נחלתם של גורמים שוליים בשדה הפוליטי האמריקאי. התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל נחשבה לפרה קדושה בעיניהן של שתי המפלגות. כל זאת עד השבוע שעבר.
שני מתמודדים בולטים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות, ברני סנדרס ואליזבת וורן, הודיעו כי מבחינתם הפרה הזאת אינה חסינה מפני קיצוץ. בנאומו בוועידת ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט [29 באוקטובר], הציע סנדרס להתנות את הסיוע בשינוי מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים ולהסב חלק מ-3.8 מיליארד הדולרים שארה"ב מעניקה מדי שנה לישראל (פחות משלושה אחוזים מתקציב המדינה האחרון), לסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. וורן הסתמכה על תקדים הזיקה שעשה הנשיא בוש בין הערבויות לבנייה ישראלית מעבר לקו הירוק.