האם הפרה הקדושה של הסיוע הביטחוני לישראל בסכנה?

שני מתמודדים בולטים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות סבורים כי הסיוע האמריקאי הביטחוני לישראל אינו חסין מקיצוץ. בישראל יש מי שמעריך כי נגלה יותר ויותר "שאמריקה רוצה תמורה לאגרה", ויש מי שסבור שמדובר בכלל בבשורה משמחת.

al-monitor .

נושאים מכוסים

defense industry, israeli security, us elections, us-israeli relations, us military aid, us aid, elizabeth warren, bernie sanders

נוב 7, 2019

גיוס הסיוע האמריקאי כאמצעי לחץ דיפלומטי על ישראל נחשב לשימוש בנשק לא קונבנציונלי. בראשית שנות ה-90', כשהנשיא ג'ורג' בוש האב דרש שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות כתנאי לקבלת ערבות בסך עשרה מיליארד דולר, כסיוע אזרחי לצורך קליטת העולים מחבר המדינות, הארץ געשה וממשלת ימין נפלה. אבל האפשרות של שימוש בסיוע הצבאי (הסיוע אזרחי הופסק בשנת 2008) כאמצעי לחץ על ישראל הייתה לאורך השנים נחלתם של גורמים שוליים בשדה הפוליטי האמריקאי. התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל נחשבה לפרה קדושה בעיניהן של שתי המפלגות. כל זאת עד השבוע שעבר.

שני מתמודדים בולטים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות, ברני סנדרס ואליזבת וורן, הודיעו כי מבחינתם הפרה הזאת אינה חסינה מפני קיצוץ. בנאומו בוועידת ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט [29 באוקטובר], הציע סנדרס להתנות את הסיוע בשינוי מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים ולהסב חלק מ-3.8 מיליארד הדולרים שארה"ב מעניקה מדי שנה לישראל (פחות משלושה אחוזים מתקציב המדינה האחרון), לסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. וורן הסתמכה על תקדים הזיקה שעשה הנשיא בוש בין הערבויות לבנייה ישראלית מעבר לקו הירוק.

המשבר ביחסים בין ראש הממשלה יצחק שמיר לנשיא בוש סביב סכסוך הערבויות-התנחלויות, תרם לא מעט לניצחונה של מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין בבחירות 1992. האם ניצניו של משבר דומה, על רקע התניית סיוע בשינוי מדיניות, מנבאים מהפך בדעת הקהל הישראלית והתקדמות בתהליך המדיני? ואולי צודק דווקא הסנטור מייק בנט, שאמר בוועידה כי פגיעה בסיוע עשויה דווקא לחזק את הימין הישראלי ולפגוע בסיכויים להגיע להסכם ישראלי-פלסטיני?

אל-מוניטור הפנה את השאלה לשלושה ישראלים ששימשו בתפקידים פוליטיים ודיפלומטיים בכירים. דני איילון, מי ששימש בתפקיד סגן שר החוץ [2013-2009] וקודם לכן כשגריר ישראל בוושינגטון, ושמייצג את עמדת הזרם המתון יחסית בימין הישראלי, אמר שדבריו של סנדרס מעידים על בורות וחוסר הבנה לאינטרסים של ארה״ב. "לא בכדי התנגד ג'ון ביידן נחרצות לעמדתו והנשיא אובמה הגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל ללא תנאים מדיניים", הדגיש איילון. הוא הביע צער על כך שסנטור בכיר ומנוסה "נגרר לעמדות שגויות ומזיקות של גורמים קיצוניים במפלגה הדמוקרטית, אשר אינן נתמכות על ידי רוב גדול של העם האמריקאי".

אריה מקל, ששימש כיועצו המדיני של שמיר בתקופת משבר הערבויות ולימים כקונסול כללי בניו יורק וכשגריר ביוון, אמר לאל-מוניטור כי "התבטאויות סנדרס ו-וורן נתפשות כאן כהתבטאויות אנטי ישראליות, שפוסלות אותם מכל מגע איתנו". מקל סבור כי בעוד שבזמן משבר הערבויות ישראל הייתה נתונה ללחץ מנשיא אמריקאי, עכשיו מדובר בלחץ משני פוליטיקאים שנחשבים בישראל "שמאלנים" ושבכל מקרה (להערכתו) ייפלו בהמשך המרוץ. "דעת הקהל בישראל לא השתנתה מאז שנות ה-90 ואם בכלל היא זזה ימינה", אבחן הדיפלומט בדימוס. לדעתו, האיש ברחוב איננו יודע את הפרטים ולא מבדיל בין קיצוץ בסיוע האזרחי לפגיעה בסיוע הצבאי.

מקל אומר כי אף שמשבר הערבויות תרם לסיום שלטונו, שמיר לא התחרט על  סירובו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. "בעיניו השמירה על ארץ ישראל הייתה העיקר, וכל היתר היה משני", נזכר היועץ לשעבר והוסיף כי כשדרישותיו של הנשיא האמריקאי נראו כאיום על ארץ ישראל, שמיר "דחה אותן בתוקף והיה מוכן לשלם על כך גם מחיר אישי". זה המקום להזכיר שנתניהו, שהיה אז סגן שר החוץ, עודד את שמיר לעמוד איתן מול האיום למנוע מישראל את הערבויות שהיו חיוניות  ביותר למימון זרם העולים האדיר מחבר המדינות. ככל הידוע, גם נתניהו לא הביע חרטה על עמדתו.

המגיב השלישי, ששימש בתפקידים בכירים בצמרת ממשלות העבודה, וביקש להישאר בעילום שם שכן הוא ממשיך להיות מעורב בפעילות מדינית מאחורי הקלעים, מציע להתייחס ברצינות להצהרות האחרונות לגבי הסיוע. הוא מזהה שינוי מתמשך בעמדת ארה"ב, שהתחיל כבר אצל אובמה, לצמצם את ההשקעה של חיילים וכסף מחוץ לגבולות ארה"ב. להערכתו, נגלה יותר ויותר "שאמריקה רוצה תמורה לאגרה". הוא ממליץ שישראל תיערך לאפשרות שלפניה מגמות חדשות, ומזכיר כי "כבר עכשיו התחילו לרעוד אצלנו שנותרנו לבד מול איראן".

בירושלים הרשמית לא התרגשו מהאיומים של שני המועמדים. בדרג המדיני סומכים על שדולת התעשיות הביטחוניות בארה"ב, שתסכל כל נסיון לפגוע בסיוע הצבאי. על פי הסכם הסיוע שנחתם עם ממשל אובמה, חלקו של הסיוע שאותו תוכל ישראל להמיר לשקלים לצורך רכש בתעשיות המקומיות, ילך ויקטן במשך השנים (מ-815 מיליון דולר השנה, ל-450 מיליון דולר בשנת 2025 ולאפס בשנת 2028). יתרת הסכום תועבר לתעשייה האמריקאית המספקת אמצעי לחימה לישראל.

בנייר עמדה שפרסם המרכז למחקרי ביטחון [יולי 2018], נאמר כי התעשיות הביטחוניות, הצפויות לאבד תקציבי פיתוח וייצור, מהוות מוקדי יידע טכנולוגי ותורמות משמעותית לתעסוקה, לתוצר, לייצוא וליחסי החוץ של ישראל. חוקרי המכון סבורים כי הדבר יפגע באופן משמעותי בעצמאות הטכנולוגית הצבאית של מדינת ישראל.

אלוף (במיל') גרשון הכהן, ששימש מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני, הרחיק לכת אף יותר. בראיון ל"דיפנס ניוז" [יולי 2016] אמר הכהן כי "הסיוע האמריקאי לישראל מזיק ומשחית", ועל כן עליה לקדם בברכה את הפחתתו. בראיון הוא מדגיש, כי הזדקקותה המתמשכת של ישראל לוודאות של קבלת סיוע צבאי אמריקאי סדיר, לאורך טווח ארוך, משרתת יותר את האינטרסים של ארה"ב מאשר את האינטרסים של ישראל. "ישראל כה מכורה לפלטפורמות אמריקאיות מתקדמות ולנשק שהן נושאות, עד שחדלנו לחשוב באופן יצירתי על תפיסות מבצעיות", הוא אומר. אז אולי האיום לקצץ בסיוע הביטחוני הוא בכלל בשורה משמחת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

איומים ריקים מתוכן: גם בנט מכיל את הטרור
בן כספית | | פבר 10, 2020
הקרב על הסיפוח: נתניהו יטיל מצור על הבית הלבן
בן כספית | הבחירות בישראל | ינו 31, 2020
פוטין נשאר מחוץ ל"עסקת המאה". האם רוסיה תמחל על כבודה?
עקיבא אלדר | | ינו 30, 2020
מלכודת המאה של נתניהו וטראמפ
בן כספית | הבחירות בישראל | ינו 24, 2020
האם "הנקמה האיראנית" המדודה תמנע את תרחיש הבלהות הישראלי?
בן כספית | Iran-US tensions | ינו 8, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020