דילוג לתוכן העיקרי

הדחת נתניהו – מבחנה של הדמוקרטיה הישראלית

כתב האישום נגד נתניהו הוא תעודת מחלה מוסרית חמורה עד חשוכת מרפא. כאשר הבוחר אינו מצליח להחליפו והיועץ המשפטי לממשלה מהסס לגזור עליו נבצרות, נראה שאין מנוס מגלגול התפוד הלוהט לפתחו של בית המשפט העליון.
x-default
קראו 

אילו הנאשם בשוחד בנימין נתניהו היה פקיד זוטר במשרד לאיכות הסביבה, נציב שירות המדינה היה שולח אותו מזמן הביתה לבלות עם משפחתו, עד לסיום ההליכים הפליליים נגדו. עזרא סיידוף, מי שהיה סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הושעה למשך שנתיים עד לסיום משפטו על חלקו בפרשת המעונות של משפחת נתניהו. התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) קובע כי "הורשע עובד בעבירה פלילית או התחילה חקירה פלילית של המשטרה או הוגש כתב אישום נגד עובד, חייב העובד להודיע על כך לאחראי. האחראי יבדוק אם יש מקום להציע להשעות את העובד". לא נאמר שם דבר וחצי דבר על "חזקת החפות", הפזמון החוזר של מקהלת הימין – וריאציה על "הוא זכאי" של חסידי העבריין המורשע אריה דרעי.

חזקת החפות לא עמדה למאות עובדי מדינה שהושעו במשך השנים, רובם עקב עבירות פעוטות שבעתיים מאלו הכלולות בכתב האישום נגד נתניהו. רבים מהם זוכו בדין וחזרו למשרדיהם. למרבה האבסורד, המחוקק לא קבע כי חבר ממשלה או ראש ממשלה שהוגש נגדם כתב אישום, חייבים להתפטר מתפקידם (עם זאת לפי פסיקה מנחה של בית המשפט העליון, שרים חייבים להתפטר עם הגשת כתב אישום נגדם – הלכת דרעי-פנחסי). לפי החוק ראש ממשלה רשאי לכהן עד פסק דין סופי חלוט נגדו. הסיבה לאפליה המוזרה הזאת נובעת מכך שהתפטרותו של ראש הממשלה כמוה כהתפטרות הממשלה כולה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.