איראן היא בעיה אמיתית לעולם ובעיה אמיתית לישראל. היחסים הקרובים בין שתי המדינות הסתיימו במהפכת חומייני ב-1979, ומאז ישראל מוצגת על ידי משטר האייתוללות כישות בלתי לגיטימית שצריכה להיעלם מן העולם. המשטר אינו דורש מישראל דבר, אינו מציע פשרות, הידברות וכיוצא בזה. דינה של ישראל ברור, והדברים הנאמרים מפי חברה באומות המאוחדות כנגד חברה אחרת, הם מצמררים. כך גם פעילותה באמצעות זרועותיה השונות – החיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי ותנועות טרור אחרות הפוגעות בישראלים וביהודים שאינם ישראלים בעולם. לפיכך איראן, ברצונה לייצר פצצות גרעיניות למרות הכחשותיה, מהווה איום על ישראל גם אם איומיה כרוכים תמיד באמירה על הפעלת כוח כנגד ישראל אם ישראל תתקוף אותה או את שליחיה. הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ככל שאינו מעסיק את ראשי המשטר מבוקר עד ערב, הוא עילה לליבוי השנאה לישראל.
זו הייתה הסיבה לכך שיצחק רבין, במערכת הבחירות של 1992, יצא בסיסמא שהבטיחה הסכם עם הפלסטינים "בתוך שישה עד תשעה חודשים". אני עדיין שומע את קולו אומר וחוזר על כך. הוא לא הסתיר את תפישתו, והסביר כי היה רוצה להגיע להסכם כזה לפני שאיראן תצליח לייצר את הפצצה הגרעינית.