ישראל פולס

פשרה או התקפלות? ישראל והרשות מצאו פתרון למשבר המסים

p
המחבר
בקצרה
השבוע תמו שישה חודשים של משחקי כוח וכבוד בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית על רקע קיזוז כספי המסים. הפתרון: ועדה משותפת תגבש פתרונות בסוגיות השנויות במחלוקת ותוביל לפתיחת ההסכמים הכלכליים בין שני הצדדים.

ביום ראשון השבוע [6 באוקטובר] העבירה ישראל לרשות הפלסטינית סכום של מיליארד וחצי שקלים – כספי מסים שיו"ר הרשות אבו מאזן סירב בעבר לקבלם בעקבות יישום חוק הקיזוז. מיליארד שקלים נוספים של הרשות שהצטברו במערכת הפיננסית בישראל, יועברו בשבועות הבאים, ובא לרמאללה גואל. בכך תמו שישה חודשים של משחקי כוח בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. אף אחד מהצדדים לא ניצח בהם, או ליתר דיוק שני הצדדים יצאו נפסדים.

תקציר הפרקים הקודמים: בתחילת חודש יולי אשתקד [2018] עבר בכנסת בקריאה שלישית חוק הקיזוז שהובילו שני חברי הכנסת אבי דיכטר (ליכוד) ואלעזר שטרן (יש עתיד). שניהם יצאו בהצהרות צוהלות על החוק שילמד את הפלסטינים לקח וימנע עידוד טרוריסטים לרצוח יהודים. דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ליטש את השפה הערבית השגורה בפיו לפני ההצבעה על החוק והעביר לאבו מאזן מסר בזו הלשון: "יחרב ביתכ יא ראיס. במקום שהרשות שלך יא מחמוד עבאס תשים כסף לבריאות ולחינוך, אתם שמים 7% מהתקציב שלכם לטרור?!"

אף שהחוק אושר ברוב של 87 חברי כנסת, נתניהו הקשיב לאזהרות מערכת הביטחון ולא מיהר ליישמו. אבל חודשיים לפני הבחירות בישראל מועד אפריל 2019 [4 בפברואר], כינס פורום משפחות נפגעות טרור "בוחרים בחיים" מסיבת עיתונאים ושיגרו לנתניהו מסר חד. הם סיפרו לציבור שהחוק לא מיושם ושישראל לא מקזזת את כספי המסים כמובטח. נתניהו כמו תמיד נלחץ, כינס את הקבינט המדיני-ביטחוני וביקש את אישורו ליישום החוק לאלתר. הקבינט אישר את בקשת נתניהו למרות אזהרות מערכת הביטחון, שיישום החוק עלול להוביל להסלמה ביטחונית ולגרום לקריסת הרשות הפלסטינית. אף אחד לא האזין לאזהרות הללו ערב בחירות, מן הסתם מחשש שהבייס הימני יבוא חשבון עם נתניהו על התרפסותו כביכול.

אבו מאזן צפה במתרחש והחליט להשיב מלחמה. הוא הודיע [29 באפריל] כי אם יקוזז ולו שקל אחד, הרשות תסרב לקבל את כספי המסים. גם הוא לא עמד בלחץ דעת הקהל (הפלסטינית) ובמיוחד לא בלחץ משפחות השהידים והאסירים. התוצאה הייתה לא רק משבר כלכלי חמור ברשות, אלא גם תהליך של האדרת משפחות השהידים והבטחה של הרשות כי תמצא דרכים להעלות את התשלום החודשי. במקביל, בשל מצוקתה הכלכלית של הרשות, קיבלו עובדיה רק שכר חלקי. וכך, מצאו את עצמם העובדים מנהלים מאבק הישרדות כלכלי, בעודם מחבקים את יו"ר הרשות על אומץ לבו, על שלא הגיש לישראלים את הלחי השנייה, ושלא נטש את "משפחות הגיבורים".

שני הצדדים, הישראלים והפלסטינים, גילו במהרה שהדייסה שבישלו מזיקה להם. ישראל חששה שהרשות תקרוס ושהטרור ירים ראשו, ואבו מאזן גילה שהעולם לא בא להצילו.

מי שהרים את הכפפה היה שר האוצר משה כחלון. לפני כחודשיים גובש בלשכתו פתרון לבעיה בשיתוף השר לעניינים אזרחיים ברשות חוסיין אל-שייח' ושר האוצר הפלסטיני שוכרי בשארה: מתן פטור לרשות מתשלום מס על הדלקים שהיא רוכשת מישראל. זה אמנם היה לא פתרון מלא, אבל זה סיפק אוויר לנשימה. וכך ב-22 באוגוסט העבירה ישראל לפלסטינים שני מיליארד שקלים. בישראל חיכו לסוף עונת הבחירות כדי לגבש פתרון של קבע, אבל פסטיבל הבחירות לא הסתיים כידוע והפתרון החלקי כבר לא הספיק.

לפני כשבועיים שוב פנה א-שייח' לשר כחלון וביקש פגישה דחופה. הוא לא עשה זאת על דעת עצמו כמובן, אלא קיבל אור ירוק מאבו מאזן. בסוף השבוע שעבר נפגשו השניים [3 באוקטובר] וטיכסו עצה איך להשיב את הגלגל לאחור מבלי להיראות מפסידים. במילים אחרות: איך לרדת בכבוד מהאילנות הגבוהים שעליהם טיפסו הצדדים כדי לרצות את דעת הקהל שלהם. הפתרון שנמצא היה הקמת ועדה משותפת שתגבש פתרונות בסוגיות השנויות במחלוקת. איך לא חשבו על זה קודם?

מקור ביטחוני ישראלי אמר לאל-מוניטור, כי שר האוצר כחלון התנהל בחוכמה רבה והעניק לפלסטינים סולם ארוך ונוח לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו. הוא לא יצא בהצהרות בסגנון "כופפנו את אבו מאזן" וגם לא "הפלסטינים התקפלו והבינו כי לא יכניעו את ישראל", אלא איפשר לשר לעניינים אזרחיים א-שייח' לפרסם את ההודעה שכל פלסטיני בגדה חיכה לה שישה חודשים ארוכים.

תם המשבר, וכעת לתוצאותיו. עובדי הרשות הבינו כי שישה חודשים הם נאבקו כדי לשרוד כלכלית ובסוף ישראל, כך על פי הדיווחים, לא נסוגה מכוונתה לקזז את כספי התמיכה במשפחות השהידים.

בצד הישראלי, ישראל תאלץ לפתוח את פרוטוקול פריז – אותו מסמך שמסדיר במסגרת הסכמי אוסלו את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית בתקופת הביניים, עד לחתימה על הסכם קבע. מטרת הפרוטוקול הייתה למנוע תחרות לא הוגנת עם הרשות הפלסטינית על רכישת חומרי גלם ומוצרי צריכה. החשש בזמנו היה שאלה יוכנסו לשטחי עזה והגדה ויזלגו לשוק הישראלי במחירים נמוכים. ההסכמים לא הוגבלו בזמן, אבל מי חשב אז שהסכמי הביניים יימשכו למעלה מ-25 שנה?

הוועדה שהוקמה בין ישראל לפלסטינים תחל בעבודת התנתקות מההסכמים הכלכליים. אם אכן יגיעו הצדדים להבנות, יהיה זה צעד ראשון מבחינת ישראל להעניק לרשות הפלסטינית לממש צעדים כלכליים שיש להם משמעויות של עצמאות וריבונות.

איך התקבלה החלטת הפשרה בדעת הקהל הישראלית, או ליתר דיוק על ידי הימין בישראל? תשובה לכך הוענקה בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום ראשון השבוע, במקביל להעברת הכספים. ע"פ דיווח בערוץ 13, השרים בצלאל סמוטריץ' וזאב אלקין התעמתו עם השר כחלון, עם ראש השב"כ נדב ארגמן ועם ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל תת-אלוף דרור שלום על "התקפלותה של ישראל", לדבריהם. הם שאלו: מה תקבל ישראל עבור הפשרה?

מרוח הדברים ניתן להבין שישראל, כפי הנראה, לא קיזזה את מלוא סכום משכורות המחבלים, אלא נמצאה פשרה שלפיה כל צד מרגיש שהוא כופף את הצד האחר. או שאולי כל צד הבין את מצוקותיו הפוליטיות של הצד האחר...

כאמור, במסגרת דיוני הועדה המשותפת שיחלו בקרוב, צפויים הצדדים לדון על פתיחת פרוטוקול פריז שנחתם בשנת 1994, חצי שנה לאחר חתימת הסכם אוסלו. אבו מאזן איים בעבר כי יבטל באופן חד צדדי את אותם ההסכמים שמקפחים את הרשות, שמאפשרים לישראל שליטה על כספי הרשות ומחייבים אותה להיות נתמכת ע"י צדדים שלישיים. כעת, באופן פרדוכסלי, ישראל תאלץ להסכים למהלך שהתנגדה לו בעבר, והכול בגלל חוק הקיזוז. חוק שבעצם שלא הפחית את הטרור, אבל כן העניק קלף מיקוח לרשות להשתחרר מהלפיתה הכלכלית של ישראל ולעשות צעדים ראשונים לקראת עצמאות כלכלית.  

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli-palestinian conflict, taxes, tax revenue, palestinian economy, palestinian authority

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept