ישראל פולס

מדוע הפלסטינים מונעים ייבוא עגלים מישראל?

p
המחבר
בקצרה
מאז ספטמבר מונעת הרשות הפלסטינית ייבוא עגלים לשחיטה מישראל, מה שעלול להוביל לקריסת הענף המקומי. האמנם מדובר בניסיון לחזק את הכלכלה הפלסטינית ולהתנתק מהתלות בישראל, או שמא הסיפור הוא על כמה מקורבים לרשות המנסים להתעשר?

הסכסוך הישראלי-פלסטיני רחוק מפתרון, אך בכל הקשור לשיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לפלסטינים – אלה משגשגים. למשל יבולים חקלאיים מעזה כמו עגבניות וחצילים נמכרים בקביעות בשוק הישראלי בכמויות ענק; בעונות מסוימות גם ענף הדגה העזתי מוכר סחורה לשוק הישראלי. ישראל גם מסייעת לסוחרי עזה, באופן חלקי, לייצא לשווקים ברחבי העולם תוצרת מרצועת עזה. מנגד, ישראל מייצאת לעזה ולרשות לא מעט סחורות. למעשה המשק הפלסטיני בגדה ובעזה מתבסס על ייבוא סחורות מישראל, כל זאת מתוקף הסכמי פריז [1994].

כך שוק הבשר הפלסטיני מתבסס ברובו על ייבוא מישראל ומוערך בכ-700 מיליון שקלים בשנה. עשרות משקים חקלאים ישראלים, בעיקר בקיבוצים, העוסקים בפיטום עגלים, מוכרים עגלים מפוטמים (במשקל 500 ק"ג) לשחיטה לקצביות בשטחי הרשות. "אנחנו מוכרים לפלסטינים, כי שוק הבשר הישראלי הוא שוק קשה מאוד" מסביר לאל-מוניטור אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וח"כ לשעבר מטעם מרצ. "הדואופול של תנובה ודבאח שולטים בשוק ומייבאים עגלים גדולים. השוק לא רוצה להתעסק איתנו, המגדלים הקטנים. בגלל התפתחות ייבוא הבשר המצונן-הכשר מאירופה, לא משתלם (לנו) למכור עגלים לבשר הכשר. מה שנשאר לנו זה שוק הבשר הפלסטיני".

אלא שמאז ספטמבר האחרון [2019] מונעת הרשות הפלסטינית ייבוא עגלים מישראל. "אנחנו תקועים עם רבבות עגלים, שהשקענו בהם עשרות מיליונים, הגיעו למשקל המתאים לשיווק, ואין לנו מה לעשות איתם", אומר לאל-מוניטור דורון ביידץ, יו"ר ארגון מגדלי העגלים. "ענף שלם המפרנס מאות משפחות, נמצא על סף קריסה. אנחנו מדברים על 400 משפחות ו-5,000 מועסקים עקיפים שמתפרנסים מהתעשייה הזו. נהגים, עובדי מכוני תערובת, אנשי לוגיסטיקה ועוד". ממידע שהגיע לאל-מוניטור עולה כי הרווח הגולמי על כל עגל שנמכר לרשות הוא כ-800-700 שקלים. 

מבחינת הרשות הפלסטינית, ההחלטה למנוע רכישת עגלים מישראל היא חלק ממגמה שאותה מוביל ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה להתנתק מהכלכלה הישראלית. בישראל מפקפקים בטיעון הזה. "זה לא סיפור מדיני, זה סיפור מאפיונזי לחלוטין", טוען ביידץ. "אנחנו בקשר עם הסוחרים הפלסטינים שקונים מאיתנו את הסחורה, והסיפור מאוד פשוט: יש כמה סוחרים גדולים שהחליטו להשתלט על השוק וקנו באמצעות שלמונים אנשים בלשכתו של אבו מאזן. מעבר לזה שהם פועלים בניגוד להסכמי פריז, הם מזיקים לתעשייה שלמה של סוחרים פלסטינים שכבר שנים עובדים איתנו ומתפרנסים יפה". לדברי ביידץ, הטענות על עידוד הכלכלה הפלסטינית הן הבלים. "הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל", הוא מצטט את סמואל ג'ונסון, "אבל כל מי שקצת מכיר את המטריה מבין שאין לזה בסיס. הרי את כל התשתית לגידול העגלים – מזון, וטרינריה, טכנולוגיה ושינוע הם ממשיכים לרכוש מישראל, אז חרם ממש אין כאן".

"הדיבורים הפלסטינים על התנתקות מהכלכלה הישראלית הם מגוחכים", קובע ד"ר סאמי מיאערי, מומחה לכלכלת קונפליקט מאוניברסיטת תל אביב, בשיחה עם אל-מוניטור. "לא רק הסכם פריז מונע את ההתנתקות הזו, גם המציאות מונעת את זה. 92% מהייצוא הפלסטיני הולך לישראל. אנחנו מדברים על משק סגור 'דואל אקונומי'. החרם על העגלים הישראלים הוא קוסמטי, כי בכל מקרה הפלסטינים צריכים את ישראל כדי לייבא עגלים משווקים אחרים. אם הפלסטינים באמת רוצים עצמאות כלכלית, הם צריכים לפתוח את הסכם פריז ולדרוש מישראל אפשרות אמיתית לקיים קשרים כלכליים עם שווקים עולמיים".

עלי פודי, ערבי ישראלי (42) מכפר ריינה שבצפון, משמש כבר שנים כמוביל עגלים מישראל לשטחי הרשות. "הרשות רוצה לשווק את זה כסיפור מדיני, אבל זה ממש לא", הוא אומר לאל-מוניטור. "זה סיפור על כמה מאפיונרים מרמאללה, מבית לחם ומעזה, שמחוברים לרשות הפלסטינית והחליטו להשתלט על השוק. בספטמבר הם עצרו את הייבוא מישראל ומייבאים (עגלים) מפורטוגל ומהונגריה. אחר כך הם מוכרים ביוקר בשוק הפלסטיני. אנחנו מכרנו ב-15 שקל לק"ג והם מוכרים ב-20 שקל לק"ג. הם חושבים שהיהודים נדפקים מהסיפור הזה, אבל זה סיפור על עושק של אלפי פלסטינים. הפלסטינים האלה לא יכולים לדבר כי הם מפחדים, אז אני מדבר בשבילם".

ד"ר מיאערי מבהיר כי הוא אינו מכיר את התככים הפנים-פלסטיניים, אבל הוא מציע פרשנות נוספת למהלך הפלסטיני. "אבו מאזן למד בחודשים האחרונים שיש לו יכולת מיקוח מבחינה כלכלית מול ישראל", הוא מסביר. "רק לאחרונה הוא הצליח להשיג פטור ממס על הדלקים שהרשות רוכשת מישראל, ואילץ את הישראלים לפתוח לראשונה את הסכמי פריז. החרם על העגלים מישראל, יותר משהוא משקף רצון להחרים, הוא מלמד אולי על מהלך פלסטיני לשפר עמדות בכל הקשור להסכמים הכלכליים עם ישראל".

בינתיים, ככל שחולף הזמן, המגדלים הישראלים נעשים קצרי רוח. בשבוע שעבר [15 באוקטובר] הם עלו בשיירה לירושלים כשרכביהם עטופים בשלטים עם הכיתוב "חרם BDS בחסות מדינת ישראל", כדי לתבוע מראש הממשלה לעשות מעשה. זמן קצר לאחר מכן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף כמיל אבו-רוקון הודיע כי אם החרם הפלסטיני יימשך, ישראל תגיב בחרם משלה ותאסור כניסת סחורות פלסטיניות לשטח ישראל.

"מדינת ישראל יכולה לעצור את הסיפור הזה ברגע אחד", אומר וילן. "בהסכמי פריז הוסכם על מעבר חופשי של סחורות חקלאיות. אם הפלסטינים לא מכבדים את ההסכם, גם ישראל לא חייבת לכבד את ההסכם והיא יכולה לעצור ייצוא פלסטיני לישראל כתגובה". אכן, אשתקד [דצמבר 2018] סיכל שר החקלאות אורי אריאל יוזמה פלסטינית דומה, כשהודיע כי יורה על עצירת ייבוא התוצרת החקלאית הפלסטינית לישראל.

התרחיש שממנו חוששים המגדלים הישראלים הוא שייאלצו בסופו של דבר להשכיר את הנחלות שלהם ליבואנים הפלסטינים, שיגדלו בהם את העגלים במקומם. "כבר היום יש תופעה של בעלי נחלות שנאלצו להשכיר את הנחלות לתנובה ודבאח, בניגוד לחוק, כי המונופול גמר אותם", אומר ביידץ. "המהלך הנוכחי עשוי לגרום לכך שבעלי נחלות ייאלצו להשכיר את הנחלות לאנשי עסקים פלסטינים, ולהפוך לאריסים שלהם. מבחינתנו זה לחזור אחורה לימים שבהם סבא שלי בא לכפר יהושע לעבד אדמות שניקנו ע"י יהושע חנקין מאפנדי שישב בדמשק. לא בשביל זה אנחנו משקיעים כבר שלושה דורות בחקלאות ישראלית".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept