הפעילות האחרונה של יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ ברשתות החברתיות הייתה ב-9 באוקטובר [2019] בצאת יום הכיפורים, כשהביע זעזוע מהפיגוע הנפשע ליד בית כנסת בגרמניה. שותפתו להנהגת הסיעה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, הפציעה בפעם האחרונה ברשתות בערב ראש השנה, עם ברכה כללית לשנה העברית החדשה.
מאז הבחירות האחרונות נוכחותם של השניים בתקשורת הממוסדת אינה מורגשת. בשיח הפוליטי אין זכר כמעט לסיעת העבודה-גשר, זולת בהקשר של עמדתו העיקשת של פרץ שלא לשבת עם בנימין נתניהו בממשלה. אמנם מימוש הבטחת בחירות היא דבר שראוי להערכה, אבל האם בכך מתמצה תפקידה של מפלגת השמאל הראשית? דווקא אחרי המכה שחטפה העבודה-גשר בבחירות ספטמבר, כשסיימה עם שישה מנדטים וניצלה מהכחדה, פרץ ולוי-אבקסיס היו צריכים לצאת מיד למסע שיקום במטרה להפוך לקטר שיחזיר את הרלוונטיות לשמאל הישראלי. במקום זאת פרץ ממשיך להיות נספח של כחול לבן, כדמות שולית במחנה השלום והסוציאל-דמוקרטי שהולך ונכחד.