ישראל פולס

בדרך לממשלת מיעוט? נתניהו ושליחיו שוב מסיתים נגד הערבים

p
המחבר
בקצרה
הקו החדש של נתניהו ושליחיו נגד הרשימה המשותפת צפוי להיות הפחדת הציבור היהודי מפני "סחיטה ביטחונית", כאשר על מקימי ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת חברי הכנסת הערבים יוטל "אות קלון".

למסמכי ההתחייבות שנתניהו מחתים בשבועות האחרונים את שותפיו החרדים ומהימין, כדי לסכל הקמת ממשלה בידי בני גנץ, אין ערך ממשי. בתנאים מסוימים כל שותף קואליציוני פוטנציאלי פשוט יצפצף על המסמך עליו חתם, ויעדיף לפעול על פי "דין התנועה" או "דין הרבנים". לכן לא ברור מה גרם לשותפיו ל"בלוק" של נתניהו, שוודאי הבחינו כי זו הפעם השנייה בתוך חצי שנה שהוא אינו יכול להרכיב ממשלה, להיעתר לדרישתו לנאמנות מוחלטת.

המסמך שעליו נאלצו לחתום השבוע [16 באוקטובר] "שותפיו הטבעיים" – ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי-האיחוד הלאומי (נפתלי בנט ואיילת שקד מהימין החדש סירבו לחתום), הוא מטריד במיוחד. "אם חלילה תושבע ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת או חלק ממנה, אנו לא נצטרף לממשלה זו בשום שלב, נצביע נגדה בכל הצבעה ונפעל בכל דרך להפלתה", נכתב בו. כדאי לשים לב לניסוח המותאם למפלגות החרדיות – הביטוי "אם חלילה" שמור לסכנות מאיתני הטבע או רעות חולות שאין אדם יכול למנוע בכוחו הדל.

אם לא די בכך, בא שליחו ועושה דברו של נתניהו, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שהוביל עבורו את פיזור הכנסת ה-21, והאיר את הכל באור ברור. בציוץ בטוויטר הציע ח"כ זוהר לראש הממשלה שלא להחזיר לנשיא את המנדט שקיבל להרכיב ממשלה, כאילו מדובר בחפץ אישי: "אני קורא לרה״מ, אל תחזיר את המנדט עד אשר ליברמן יכריז שלא יאפשר הקמת ממשלת מיעוט של גנץ ולפיד בתמיכה הרשימה הערבית. אם חלילה (שוב אותו מונח) זה יקרה, מקימי הממשלה הזו יהיו חשופים לסחיטה ביטחונית מצד הרשימה המשותפת מה שיסכן את ביטחוננו, וזה מבלי לדעת באיזה מידע מחזיקים האיראנים מהפריצה לטלפון של גנץ".

כלומר, לשיטת ח"כ זוהר, כל מי שישתף פעולה עם הח"כים הערבים עלול להיות נסחט על ידם ולהוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל. או במילים אחרות: עלול להיחשב כבוגד. לנתניהו ושליחיו בליכוד יש היסטוריה ארוכה של הסתה נגד הציבור הערבי בכלל וחברי הכנסת הערבים בפרט, אבל נדמה שכעת, כשמפלס הלחץ שלו עולה מכיוון שהוא אינו מצליח להרכיב ממשלה, כל הקווים האדומים נחצים.

אל המסיתים הצטרף גם ח"כ בנט, המבקש לשקם את הקריירה שלו. אחרי שטעה אינספור פעמים בקריאת המפה הפוליטית, הזהיר בנט את תומכיו מפני "תרגיל אפל" של הקמת ממשלת מיעוט. לשיטתו, הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת 13 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת היא "רעיון לא מוסרי". את חיציו הוא כיוון ליו"ר סיעת כחול לבן הרמטכ"ל לשעבר ח"כ בני גנץ, וליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שאם יתפתו להקמת ממשלה כזו יוטל עליהם אות קלון.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אומר בשיחה עם אל-מוניטור כי לא הופתע מהדה-לגיטימציה שהימין ממשיך לעשות לסיעתו, וגם לא מעליית המדרגה בהסתה מצד נתניהו באמצעות שליחו. עם זאת הוא הופתע שחברי הכנסת של יהדות התורה הסכימו לחתום על מסמך כזה. "התקשרתי לח"כ (משה) גפני מיהדות התורה", הוא מגלה לאל-מוניטור, "אמרתי לו שחתימתם הפתיעה אותנו". לדבריו, גפני הסכים עמו כי חתימתם הייתה מיותרת, ואמר לו שלהבא הם ישימו לב לניסוחים לא ראויים. 

"נתניהו יעשה הכל כדי לקבל חסינות ולא להיכנס לכלא", אומר טיבי, "בשלב זה הוא לא מצליח (להרכיב ממשלה) ולכן הוא פונה להסתה ודה-לגיטימציה של הציבור הערבי". ח"כ טיבי מתקומם מכך, שתמיכה אפשרית של הרשימה המשותפת בממשלה בראשות גנץ נחשבת על ידי נתניהו ואנשיו כסכנה קיומית למדינת ישראל, אבל זה לגיטימי שח"כ קיצוני כמו מיקי זוהר יהיה חלק מהקואליציה. "מיקי זוהר הוא ימני קיצוני, שהסית רבות נגד הציבור (הערבי) ודיבר על הגזע היהודי כגזע מיוחד במינו", טוען טיבי ומכוון לראיון רדיו שבו אמר ח"כ זוהר [יוני 2018]: "הציבור במדינת ישראל הוא ציבור ששייך לגזע היהודי. הגזע היהודי כולו הוא ההון האנושי הגבוה ביותר, החכם ביותר והמבין ביותר".

בינתיים הימים חולפים, והמנדט להרכבת ממשלה שהעניק הנשיא לנתניהו יפוג בשבוע הבא. ממשלה אין לו, לא עם בלוק הימין המוכן לחתום לו על הצהרות והתחייבויות תמוהות, ולא עם אביגדור ליברמן העומד כמו חומה בצורה ואינו מוכן להתפשר.

ביום חמישי [17 באוקטובר] התקשר נתניהו לגנץ והציע "מתווה פשרה" להקמת ממשלת אחדות רחבה. גנץ מיהר לדחותה על הסף וצייץ: "נמתין לקבלת המנדט מהנשיא ונתחיל במשא ומתן רציני להקמת  ממשלת אחדות ליברלית". כלומר בלי הבלוק הצמוד של נתניהו.

הסיכוי שגנץ יצליח להרכיב ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת, שתתמוך בה מבחוץ, הוא קלוש. לדברי טיבי, "אף אחד לא הציע בינתיים, ואם יוצע לנו נדון בזה באופן מעמיק". התסריט היותר מציאותי הוא שמדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך פחות משנה, ונתניהו ימשיך להילחם על חייו הפוליטיים בכל דרך ובלי עכבות. "ערבים נוהרים" ו"גניבת בחירות" הם כבר טיעונים שחוקים ולכן, כפי שזה משתקף עתה, הקו החדש נגד הרשימה המשותפת, שהוכיחה כי היא כוח משמעותי בכנסת, צפוי להיות הפחדת הציבור היהודי מפני "סחיטה ביטחונית". כדי שזה יהיה יעיל ומפחיד באמת, אפשר להניח ששליחיו של נתניהו כבר עמלים למצוא "חומרים מרשיעים" על חברי הכנסת הערבים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept