ישראל פולס

כמה עולות בחירות 2019 מועד ב'?

p
המחבר
בקצרה
מאבקה של ישראל ביתנו נגד השבתון הגורף ביום הבחירות נועד להעלות את אחוז ההצבעה ולפגוע במפלגות החרדיות, אך נשאלת השאלה: כשעלות השבתון למשק היא 2.5 מיליארד שקל, האם מוצדק לקיימו נוכח שיעור הצבעה נמוך מ-70%?

חוק המצלמות של בנימין נתניהו והליכוד, שכמו שעלה מהר כך הוא נפל [9 בספטמבר], מעלה בעקיפין סוגיה אחרת שיש לדון בה: עלות הבחירות למשק הישראלי והשלכות העלויות האלה על הכלכלה הישראלית. בכיר במשרד הכלכלה והתעשייה, המעורה בעבודת התכנון הכלכלית של ישראל, אומר לאל-מוניטור כי "כדאי שהפוליטיקאים מכל הצדדים יפנימו. אם חלילה לא יצליחו להקים ממשלה ויהיו בחירות שלישיות, הכלכלה הישראלית תיכנס למשבר קשה, קטסטרופלי, שיהיה לה קשה מאוד לצאת ממנו".

בחישוב המחיר הכלכלי של הבחירות יש לקחת בחשבון כי מדובר ביום שבתון. כמה בדיוק עולה למשק יום השבתון זו שאלה מורכבת, אך לפי נתונים שמציגים הארגונים היציגים במגזר העסקי מדובר ב-2 עד 2.5 מיליארד שקל ליום שבתון אחד. לפחות 1.5 מיליארד שקל מהם משקפים אובדן הכנסות בשל אי התייצבות לעבודה ותשלום של שכר גבוה בשיעור של 200% לעובדים שמתייצבים לעבודה ביום הבחירות כמו עובדי התחבורה הציבורית שאינה שובתת, עובדי התקשורת ובשירותים חיוניים כמו בתי חולים, משטרה, כבאות ועוד.

נשאלת השאלה, האם מוצדק לקיים יום שבתון כשאחוז ההצבעה לרוב הוא פחות מ-70% (67.9% בבחירות באפריל)? יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התומך בביטול יום השבתון, ניצל השבוע את כינוס הוועדה המסדרת של הכנסת והודיע שהוא תומך עקרונית בחוק המצלמות, אך הציב תנאי: "העובדה שמביאים את חוק המצלמות לכנסת מהווה הזדמנות לתקן גם את סוגיית יום החופש, כך שרק מי שהצביע יזכה ליום חופש. לנו ברור שכמו בפעם שעברה, שהליכוד והחרדים עשו הכל על מנת להכשיל את החוק ליום החופש בבחירות שלא יעבור, כך הם יעשו גם הפעם. זה רק מוכיח שהליכוד והחרדים נגד הצבעה חילונית ויעשו הכל להקמת ממשלת הלכה", טוען ליברמן.

לא במקרה ליברמן מזכיר את החרדים. שיעורי ההצבעה ביישובים חרדים גבוהים יותר לעומת יישובים שאינם חרדים, ובבחירות באפריל הם עלו בחלק מהמקרים על 80% (88% במושב החרדי תפרח, 84.6% באלעד, 84.5 במודיעין עילית, 77.3% בבני ברק). משמע כוחם הפוליטי של החרדים, הנובע מהייצוג שלהם בכנסת, גדול יותר מחלקם באוכלוסייה. מבחינת ליברמן, הגדלת שיעור ההצבעה הכללי תקטין את כוחם של יריביו הפוליטיים.

ההצעה שהעלתה ישראל ביתנו הייתה שרק מי שהצביע (וקיבל על כך אישור מוועדת הבחירות), יהיה זכאי ליהנות מיום חופש בתשלום. ח"כ עודד  פורר (ישראל ביתנו) ניסה לקדם הצעת חוק דומה רגע לפני שפוזרה הכנסת הנוכחית בחודש מאי, כמו גם פיצוי לבעלי עסקים קטנים על היעדרות עובדיהם ביום הבחירות. בישראל ביתנו מסתמכים על הדוגמה של אוסטרליה, שם יש חובת הצבעה בחוק. מי שלא מצביע אף נענש בקנס מהמדינה, אלא אם יש לו תירוץ טוב להיעדרותו מהקלפי. לכן שיעורי ההצבעה באוסטרליה מגיעים לכ-90%. 

הפלת חוק המצלמות בוועדה הפילה אמנם גם את הצעת ליברמן, אך לשכת המסחר המייצגת עסקים ומעסיקים וגם התאחדות התעשיינים ממשיכות במאבקן נגד יום השבתון, ומקוות כי החוק אכן ישתנה. אחד הטיעונים המרכזיים שלהן הוא כי אחוז ההצבעה הנמוך מעיד שהשבתון לא משיג את מטרתו – העלאת ההשתתפות בבחירות.

לבחירות עלות נוספת, שקשה להעריכה, בגין הקפאה הלכה למעשה של הפעילות הכלכלית הממשלתית עד הקמת ממשלה חדשה. במהלך השנה האחרונה, מאז ההכרזה על בחירות בדצמבר 2018, נעצרה העבודה על רפורמות ממשלתיות והוקפאו תכניות ממשלתיות כמו למשל "דיור למשתכן" של שר האוצר משה כחלון, אף שהייתה אמורה לפעול גם ב-2019. גם התכנון של תכנית חומש חדשה למגזר הערבי נעצר. התכנית הקודמת, שהיקפה כ-15 מיליארד שקלים, עתידה להסתיים בשנה הקרובה, וברשויות הערביות ממתינים בציפייה לתכנית ההמשך. העובדה שהמדינה כבר כמעט שנה בתוך מערכת בחירות עשויה לגרום לאובדן הישגים רבים שהושגו בתכנית הנוכחית ולעכב, למשל, בניית אזורי תעשיה חדשים.

באופן ישיר עולות הבחירות כחצי מיליארד שקלים מתקציב המדינה, המיועדים למימון המפלגות בהיקף של כ-250 מיליון שקל וסכום דומה למימון הבחירות עצמן – שכר חברי הוועדות, משקיפים, קלפיות, ספירה, פרסום, אבטחה וכו'. המפלגות עצמן, לפחות הגדולות והבינוניות שבהן, מוציאות עשרות מיליוני שקלים כל אחת במהלך הקמפיין. לשם כך הן נזקקות בדרך כלל ליותר כסף ממה שהן מקבלות מאוצר המדינה במסגרת מימון המפלגות. מימון זה נקבע על פי גודלה של כל רשימה, כלומר מספר חברי הכנסת המכהנים בכל מפלגה בשתי הכנסות האחרונות.

בבחירות באפריל הוציא הליכוד 83 מיליון שקל מתוכם 47 מיליון שקל מימון מפלגות ועוד 36 מיליון שקל הלוואה מיוחדת שהמדינה ערבה לה. כחול לבן קיבלה 47 מיליון שקל מימון מפלגות.

אם חוזרים לדברי הבכיר במשרד הכלכלה והתעשייה, הבחירות בשבוע הבא "הן חצי קטסטרופה כלכלית בגלל ההוצאה הממשלתית המגדילה את הגירעון שתקציב המדינה סובל ממנו. למעשה בשל הבחירות אין שום דיון על היום שאחרי, כלומר כיצד ייסגר הגירעון". נכון לחודש יולי, הגירעון מגיע ל-3.9% מהתוצר – בור תקציבי של 14 מיליארד שקל.

הבכיר מציין, כי הזמן שייקח להרכיב ממשלה חדשה אחרי הבחירות וכניסתם של שרים חדשים לתפקידיהם, דוחה בעוד כמה חודשים את התפקוד המלא של משרדי הממשלה. עד אז כל התכניות תקועות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept