ישראל פולס

האם בריוני סייבר מאוקראינה יגנבו את הבחירות בישראל?

p
המחבר
בקצרה
האקרים מאוקראינה מנהלים מגעים עם גורמים פוליטיים בישראל, המבקשים לרכוש כלי סייבר התקפיים שיאפשרו להם להציף את הציבור הישראלי בכמויות עצומות של פייק ניוז מפולח ומתוחכם ב-48 השעות האחרונות שלפני ההצבעה.

שלושה ימים לבחירות בישראל, והשם החם בקרב על הקולות והתודעה הוא "סייבר". פעם היו הצדדים מתקוטטים בשטח, בעצרות, כינוסים ושלטי חוצות. היום עברה הזירה העיקרית לעולם הסייבר.

ביום שישי [13 בספטמבר] שיגר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מכתב דחוף לראש רשות הסייבר הלאומית בישראל שבו הוא דורש מהרשות לנקוט בפעולות על מנת לבלום התקפות סייבר צפויות נגד מפלגתו ביום הבחירות ובימים שלפניו. כבר בשבוע שעבר [2 בספטמבר] פנתה מפלגתו של ליברמן לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לעצור מיד את פעילות ה"בוטים" של הליכוד, אשר לטענתה מופעלת נגד ליברמן, והוסיפה רשימה של 51 חשבונות פייסבוק מזויפים לכאורה, שמהם בוצעה הפצת פייק ניוז בשפה הרוסית בעיקר נגד ליברמן, אבל גם נגד רשימות נוספות כמו כחול לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר.

ליברמן מנהל קרב ענקים נגד נתניהו על הקול הרוסי. הקרב הזה עמוס יצרים ואינטרסים ופרץ ביוזמתו של נתניהו. כשהתברר שליברמן אינו מתכוון להצטרף לממשלה ונחוש לסיים את הקריירה הפוליטית של נתניהו, החליט ראש הממשלה לפלוש למגרש של ליברמן ולנסות להעביר לצד שלו חלק מהאלקטורט של עולי ברית המועצות לשעבר, שנאמנותם לליברמן הייתה לשם דבר. החלק היותר מעניין ומסוכן של הקרב הזה ניטש בעולם הסייבר. לנתניהו תקציב כמעט בלתי מוגבל בעוד ליברמן נאבק בתקציב מצומצם הנגזר מכמות המנדטים שקיבל בבחירות אפריל 2019 (חמישה).

ביום חמישי [12 בספטמבר] עצרה פייסבוק את פעילות "צ'ט בוט" - הקמפיין של נתניהו שהפיץ לתומכי ראש הממשלה מסרים דוגמת "צאו להצביע ולשכנע תומכים פוטנציאליים...הערבים רוצים להשמיד את כולנו, נשים, גברים וילדים". פייסבוק הודיעה כי "אם יהיו הפרות נוספות של המדיניות שלנו, ננקוט בפעולות מתאימות". הליכוד הודיע בתגובה כי המסרים הללו, שהופצו על ידי בוט אלקטרוני, לא היו על דעתו של ראש הממשלה אלא ביוזמתו של "עובד זוטר". נתניהו ניסה להתנער מהמסר הבעייתי, המהווה הסתה נגד הציבור הערבי, בדיוק כפי שהתנצל לאחר בחירות 2015 על דבריו לפיהם "הערבים נעים בכמויות לקלפיות".

עם כל הכבוד לפייק ניוז שמיידים היריבים הפוליטיים שעל המפה הפוליטית זה בזה, החשש האמיתי הוא מתקיפות סייבר בהיקף נרחב וחמור יותר, בסגנון פעילותה של חברת קיימברידג' אנליטיקה הבריטית שנסגרה לאחר שנחשפה [2018]. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, מקיים מגעים קדחתניים עם גורמים רבים ביניהם שירות הביטחון הכללי ורשות הסייבר הלאומית, במאמץ לבלום את הסכנה הפוטנציאלית. מכיוון שרשות הסייבר נמצאת תחת אחריותו של ראש הממשלה נתניהו, שהוא בעל עניין בבחירות, הקים מלצר כמה חומות הגנה נוספות על ידי גופים חיצוניים ובלתי תלויים. הוא גם מקיים מגעים אינטנסיביים עם פייסבוק, החולשת על אפליקציית המסרונים ווטסאפ, במטרה למנוע הצפת פייק ניוז, סרטונים ערוכים ומידע מניפולטיבי ביום הבחירות בהיקפי ענק.

לאחרונה הגיע ארצה בחשאי מטוס פרטי ועליו בכירים בהנהלת פייסבוק העולמית כדי לדון עם מלצר בצעדים שיינקטו על מנת לבלום או לצמצם את האפשרות להשפיע על הבחירות בישראל באמצעות רשת האינטרנט. לאחר אירועי הבחירות בבריטניה, ארה"ב, הודו ומקומות נוספים, נשואות כעת עיני העולם לבחירות בישראל. גם בפייסבוק יודעים שחיוני לבלום את תופעת המעורבות וההשפעה באמצעות סייבר על הליכים דמוקרטיים.

על פי מידע שהגיע לגורמים רשמיים בישראל, האקרים מאוקראינה מנהלים לאחרונה מגעים עם גורמים פוליטיים בישראל, המבקשים לרכוש כלי סייבר התקפיים שיאפשרו לבעליהם לשגר בזמן אמיתי, ערב הבחירות ובמהלכן, כמות עצומה של הודעות ווטסאפ ומסרונים לקהל מפולח (מטורגט). ווטסאפ מגבילה כיום את מספר ההודעות שניתן לשלוח ממנוי בודד וגם את מספר החברים בקבוצות צ'ט, בדיוק מהסיבה הזו. לאחר שנחשפה מעורבותם של בריוני סייבר והאקרים בקמפיינים בארה"ב, בריטניה (ברקזיט), הודו ומקומות נוספים, הוחלט להגביל את עצם השימוש בווטסאפ לצורך שינוי תודעתי בקרב קהלים ומצביעים פוטנציאליים.

אלא שהאקרים במעמקי רשת הדארקנט הצליחו לייצר כלי התקפה שמאפשרים את עקיפת המגבלות של הרשתות החברתיות ושיגור מיליוני מסרונים וסרטונים, תוך כדי השתלטות על צ'טים ויצירת מצג שעל פיו ההודעה מגיעה מתוך הצ'ט לשאר חבריו. בדרך זו הסרטון זוכה באמינות גבוהה יחסית ובקשב של אלה שמקבלים אותו. החשש בוועדת הבחירות המרכזית בישראל הוא מהאפשרות שמפלגה או מועמד יצליחו לשים יד על כלים התקפיים כאלה ויציפו את הציבור הישראלי בכמויות עצומות של פייק ניוז מפולח ומתוחכם ב-48 השעות האחרונות שלפני ההצבעה, כשכבר כמעט ואי אפשר לנקוט בפעולות מנע. זהו הנושא המטריד ביותר כעת את ועדת הבחירות המרכזית ואת העומד בראשה.

כדי לנטרל את הסכנה הזאת, ננקטו אמצעים חסרי תקדים והוקמו חומות הגנה שלא הוקמו בעבר מעולם. האם  זה יצליח? את זה נדע רק למחרת הבחירות, אם בכלל. היכולות שפותחו בעולם הסייבר בשנים האחרונות מאפשרות לכל מי שמוכן לקחת את הסיכון ולהשקיע את האמצעים לייצר פייק ניוז בהיקפים ודרגת אמינות שטרם נראו. לשם המחשה, בסביבתו של נתניהו כללו אתמול [12 בספטמבר] גם את הפרסום ב"פוליטיקו" בדבר הריגול שהפעילה ישראל לכאורה נגד הנשיא טראמפ ואנשיו, באופציה של פייק ניוז שהגיע ממעמקי הדארקנט והסייבר. ההכחשה הישראלית הגורפת לפרסום הזה, שהגיע ערב בחירות, לא הספיקה. גורמים מדיניים בכירים בירושלים ציינו כי אין להוציא מכלל אפשרות שהראיות או המקור לפרסום בוימו או יוצרו באמצעות סייבר, עד שהבשילו לפרסום עיתונאי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept