ישראל פולס

ההימור הגדול של גנץ: מחליף אסטרטגיה שבועיים לפני הבחירות

p
המחבר
בקצרה
כחול לבן מאבדת מנדטים כבר שבועות ארוכים, בעיקר לליברמן. כדי להיות המפלגה הגדולה ביותר, הבינו בכחול לבן כי הם חייבים להתחבר לסנטימנט החילוני ולזנוח את החיזור אחר המפלגות החרדיות.

כשרשימה גדולה כמו כחול לבן משנה את הקו האסטרטגי שלה שבועיים לפני הבחירות, מסתתרת מאחורי צעד שכזה דרמה גדולה במונחים של קמפיין. זה מה שקרה בימים האחרונים בסביבת היועצים הקרובים של יו"ר הרשימה בני גנץ, כאשר התקבלה ההחלטה לסובב את ההגה ב-180 מעלות ולזנוח את החיזור אחר המפלגות החרדיות. בכך גנץ יישר קו עם הקמפיין האפקטיבי של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נגד כפייה וסחטנות חרדית, בניסיון לעצור את נטישת הבוחרים אליו.

במונחים של קמפיין קוראים למצב שבו שרויה כחול לבן "דימום". כחול לבן מדממת מנדטים כבר שבועות ארוכים, בעיקר לליברמן; בשוליים גם למחנה הדמוקרטי, לעבודה-גשר ואפילו לרשימה המשותפת. בניגוד לליכוד, שם לפי הסקרים רמת הוודאות בהצבעה היא גבוהה (בקרב תומכי הליכוד אין הרבה מתלבטים), האלקטורט של כחול לבן נוטה להיות יותר מהוסס ונתון להשפעות. ההערכה בכחול לבן היא שאם גנץ לא היה נוקט במהלך כזה, זליגת המנדטים החוצה הייתה נמשכת.

השבת המנדטים שנטשו את כחול לבן לליברמן היא קריטית. בלעדיהם הסיכוי שכחול לבן תהיה הסיעה הגדולה ביותר הוא קלוש. זו הסיבה שזמן קצר כל כך לפני הבחירות, גנץ נוטש את החיזור אחר החרדים ומצהיר שיקים ממשלה המבוססת על "הרוב החילוני בישראל", אף שרק לפני חודשים ספורים הוא היה מוכן להבטיח לחרדים את השמיים והכוכבים.

מבחינה טקטית גנץ פעל נכון, אבל הוא גם לקח סיכון עצום. אין דוגמה למפלגה גדולה מהעשורים האחרונים שמיוזמתה הכריזה על הוצאת המפלגות החרדיות מהמשוואה. זה יותר מאפיין מפלגת מרכז קטנה או בינונית כדוגמת שינוי בראשות טומי לפיד או יש עתיד בראשות בנו יאיר לפיד. יועציו של גנץ הסבירו לו כי בלי החרדים אי אפשר להיות ראש ממשלה בישראל, אבל כשהאופציה לאבד את הכל מונחת על הכף גנץ היה חייב לעשות צעד דרמטי.

גנץ מן הסתם הביא בחשבון שיותקף על ידי החרדים, כפי שאכן קרה. בהודעה משותפת של ראשי יהדות התורה, חברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן, נאמר ש"גנץ התברר כאדם ללא ערכים ושדרה". אם עד כה החרדים ראו בגנץ כתובת לשיתוף פעולה, בניגוד למספר 2 בכחול לבן יאיר לפיד שנחשב לסדין אדום מבחינתם, השינוי האסטרטגי של כחול לבן מחזק עוד יותר את ברית החרדים-נתניהו.

ראשי המפלגות החרדיות לא היו היחידים שתקפו את גנץ. ליברמן שהבין מיד כי הוא עלול לשלם את מחיר "גירושיה" של כחול לבן מהחרדים, נזעק והאשים את גנץ בכך שיש לו דיל נסתר עם החרדים ושכל העניין מתואם עמם מראש. ההוכחה מבחינת ליברמן: מיד לאחר שגנץ הצהיר על "ממשלת אחדות ליברלית", שיגרו החרדים תגובות מוכנות.

אסטרטגיית העל של כחול לבן מרגע הקמתה, ערב הבחירות הקודמות באפריל, הייתה להיות הסיעה הגדולה ביותר, כך שהנשיא יעניק לגנץ את המנדט להקים ממשלה. זה כמעט קרה. כחול לבן השיגה 35 מנדטים – הישג מצוין לרשימה חדשה. אלא שההישג הזה לא הספיק: הליכוד בראשות נתניהו הגיע גם כן ל-35 מנדטים והחזיק במספר ממליצים גדול יותר.

גם בבחירות 2019 מועד ב' האסטרטגיה של "הסיעה הגדולה ביותר" לא השתנתה מבחינת כחול לבן. אלא שהבחירות האלה, שנראו תחילה כשעמומון ארוך, אינן מפסיקות להפתיע. אחרי שיו"ר ישראל ביתנו טרפד לנתניהו את הקמת ממשלת הימין-חרדים וגרר אותו לסיבוב בחירות נוסף, תוך שהוא מצהיר שאין לו בעיה להמליץ על גנץ לראשות הממשלה – ליברמן הסתמן כמציל השמאל-מרכז וצבר עוצמה.

בכחול לבן נופפו בו כשותפם להפלת נתניהו, אלא ככל שנקף הזמן התגלה ליברמן כבעיה הכי חמורה של גנץ. הקמפיין שלו נגד כפייה חרדית התגלה כמשכנע ואפקטיבי, הוא פגע בול בסנטימנט חזק של ציבור שמאס בסחטנות של המפלגות החרדיות. אמנם לפיד דיבר על זה, אבל תחת הנהגתו של גנץ המסר הזה מבחינת כחול לבן הלך ודהה. ליברמן הרוויח בגדול והכפיל את כוחו (לפי הסקרים). השיקול הפוליטי של הנוטשים היה הגיוני: אם ליברמן כבר אינו בן הברית הבטוח של נתניהו והוא גם האיש שיכול לעצור את הסחטנות החרדית, אז למה לא לחזק אותו?

כל זה הוביל את סביבת גנץ להתחיל לחשב מסלול מחדש. היה ברור שאת המגמה הזאת הם חייבים לעצור. אם מצביעי כחול לבן יראו שרשימתם מאבדת כוח, הנטישה עשויה להימשך ולהתגבר ביתר שאת לקראת יום הבחירות.

יועצי גנץ בחרו לעשות השקה "רכה" לדרמה הגדולה. גנץ התראיין ביום שלישי בבוקר [3 בספטמבר] לאתר Ynet, וזרק כלאחר יד שיפעל להקמת ממשלה לאומית רחבה בעלת סדר יום אזרחי. המטרה הייתה להכשיר בהדרגה את דעת הקהל לשינוי החד בקמפיין ולהשאיר שוליים לחרטה. המהלך הזה התגלה בבדיקות הפנימיות בכחול לבן כנכון, ומאז הוא הפך לאסטרטגיה רשמית: כל הדוברים מטעם הרשימה יישרו קו עם גנץ.

ציבור המצביעים של כחול לבן הוא ברובו חילוני ומסתייג מברית נתניהו והחרדים, שמשמעותה העברות תקציביות של מיליארדים לציבור החרדי. גנץ הבין שהמסע שלו בין חצרות רבנים לא רק שלא סייע לו אלקטורלית אלא פגע בו נוכח הקמפיין החילוני של ליברמן, שהתנחל בלבבות הבוחרים. גנץ זיהה שהמטרה שלו לעמוד בראש הסיעה הגדולה ביותר מתרחקת, והחליט לעשות הכל כדי להחזיר את מצביעיו הביתה. אחרת הוא מגיש לנתניהו את הממשלה הבאה על מגש של כסף.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept