ישראל פולס

האם חמאס עומד מאחורי הפיגוע בגוש עציון?

p
המחבר
בקצרה
תנועת חמאס מתנדנדת תמיד בין רצון להתאים עצמה למציאות משתנה לבין רצון להוכיח שהיא תנועת התנגדות שלא ויתרה על המאבק. מתאים לה מאוד להפעיל כוח ריסון על הגדר ברצועת עזה ובמקביל להוכיח שבגדה אנשיה נלחמים בעוז נגד "האויב הציוני".

רצח החייל דביר שורק מעפרה [7 באוגוסט] בוצע בכל הנראה על ידי חוליית מחבלים. תחילה סברו במערכת הביטחון כי חברי החולייה ניסו לחטוף את שורק ז"ל, אך חקירת כוחות הביטחון הביאה אותם למסקנה שהוא הלך ברגל מרחק של כ-200 מטרים, מתחנת האוטובוס בכניסה הדרומית להתנחלות אפרת בגוש עציון לכיוון שער הישיבה שבה למד הסמוכה למגדל עוז. במסלול הזה הוא נדקר למוות על ידי מפגע אחד או יותר שיצאו מרכב שעקב אחריו.

במערכת הביטחון מעריכים כי הפיגוע הזה הוא אינו "יוזמה מקומית" או "טרור עממי" – מונח שאימץ צה"ל ביחס למפגעים שאינם משויכים לארגון טרור. הנחת העבודה היא כי תשתית טרור של אחד הארגונים, חמאס או הג'יהאד האסלאמי, הפועלים באזור חברון, היא שאחראית לפיגוע. אגב, שני הארגונים הללו לא קיבלו אחריות לפיגוע, אבל הללו את מבצעיו. "הפיגוע בעציון הוא התגובה העוצמתית ביותר לשיח על הניסיון לספח את הגדה הכבושה...ומוכיח כי ישראל נכשלה בתיאום הביטחוני עם הרשות", אמר דובר חמאס חאזם קאסם. בהמשך הפציר חמאס בתושבי האזור להגן על מבצעי הרצח ולהסתירם בבתיהם כדי שישראל לא תצליח ללכוד אותם.

בגוש עציון בוצעו בשנים האחרונות לא מעט פיגועים. ב-2005 נרצחו בפיגוע ירי שלושה אזרחים שהמתינו בטרמפיאדה בצומת הגוש; בגל הטרור שפרץ בספטמבר 2015 ונמשך כשנה בוצעו באזור כמה פיגועי דריסה ופיגועי דקירה שבהם נהרגו ישראלים; בזיכרון הישראלי טבועה עמוק חטיפתם בגוש עציון ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח [2014], שכן הפיגוע הזה הוביל בשרשרת אירועים – לרבות פיגוע הטרור היהודי של רצח ושריפת גופתו של הנער מוחמד ח'דיר משועפט – למבצע "צוק איתן" בעזה. אירועי הקיץ השחור ההוא נלמדו היטב במערכת הביטחון, והמסקנה מהם הייתה שאירוע ביטחוני אחד עלול להוביל לאירועים ביטחוניים חמורים נוספים עד לאובדן שליטה.

לתגובת צה"ל באותם ימים הייתה השפעה מכרעת על פרוץ המערכה בעזה. כשנודע על חטיפת הנערים פתח צה"ל במבצע רחב היקף שכונה "שובו אחים" אשר במהלכו נעצרו מאות פלסטינים, בהם 50 ממשוחררי עסקת שליט. חמאס הגיב בירי רקטות אל שטח ישראל והתוצאה ידועה: צה"ל יצא למבצע בעזה שנמשך 50 יום, הארוך ביותר בתולדות ישראל. בצוק איתן נהרגו 63 חיילים, חמישה אזרחים ישראלים ועובד זר מתאילנד. למעלה מ-2,000 נפצעו. בצד הפלסטיני נהרגו למעלה מ-2,000 חמושים ואזרחים וכ-11,000 נפצעו.

בחזרה לקיץ 2019. במערכת הביטחון יודעים כי התסיסה בשטחי הגדה לא מאפשרת לצה"ל חופש פעולה מוחלט. אין זה אומר כמובן שצה"ל אינו צריך לעשות מאמץ מוגבר לאיתור מבצעי הפיגוע, אבל לקחי העבר והמצב הנפיץ היום נוכח המשבר הכלכלי החמור של הרשות הפלסטינית – מחייבים פעילות מדודה ושקולה. ב-2014 מבצע "שובו אחים" הוביל למלחמה. גורם במנגנון הביטחון הפלסטיני אמר לכתב עיתון הארץ ג'קי חורי לאחר הפיגוע האחרון, כי הצעדים שישראל תנקוט עשויים להשפיע באופן משמעותי על המצב בגדה. עונשים קולקטיביים או מבצע רחב היקף שיכלול מעצר מאות פלסטינים כדוגמת מבצע "שובו אחים" הם בדיוק המתכון המוכח להידרדרות.

השבוע [6 באוגוסט] כתבתי כאן באל-מוניטור על אווירת הנכאים בגדה בשל המצוקה הכלכלית ועל כך שחוק הקיזוז מגביר את הטרור העממי בגדה. במערכת הביטחון הישראלית מעריכים שכל אירוע ביטחוני חריג עלול להוציא את השד מהבקבוק ולהוביל להסלמה ביטחונית. למשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית יש השלכה על המורל של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. אלה אינם מקבלים את מלוא משכורתם מזה שלושה חודשים, ובאווירה הזו כל פעילות פלסטינית הנתפסת כמגנה על "ביטחון ישראל" נחשבת למעשה בגידה.

אווירה דומה הייתה גם באינתיפאדה השנייה [2005-2000], מה שהוביל להשבתת התיאום הביטחוני עם ישראל. הלחץ הציבורי על אבו מאזן כבר הוביל אותו לאחרונה להצהיר שהוא בוחן את שורת ההסכמים עם ישראל. הוא אף הורה לטענת בכירים ברשות, לצמצם את שיתוף הפעולה הביטחוני. בפועל, אומר מקור ביטחוני ישראלי לאל-מוניטור, התיאום נמשך על אף הצהרות אבו מאזן, אבל אי אפשר להבטיח שהמשך הלחץ עליו לא יגרום לו לסגת ממנו.

למרות שטרם נתפסו חשודים בביצוע הפיגוע, קיימת סבירות רבה כי "מטה הגדה" של חמאס, שעליו שולט מרחוק סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון סלאח אל-ערורי, קשור לרצח החייל. בדיוק כמו שחמאס תמך וסייע לחוטפי שלושת הנערים בגוש עציון לפני חמש שנים.

השבוע [6 באוגוסט] הותר לפרסום כי השב"כ סיכל פיגוע תופת של חמאס בירושלים לאחר שחשף בחברון מטען חבלה מוכן להפעלה וכן את מעבדת החבלה שבה יוצר. לטענת השב"כ, החולייה שנחשפה פעלה באזור חברון בהכוונה ובהנחיה ישירה של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה. בראש "מטה הגדה" בעזה עומד עבד אל-רחמן רנימאת, ממשוחררי עסקת שליט שגורש לעזה. ברצועה נמצאים כ-160 אסירים פלסטינים משוחררים, שנזקקו למעט מאוד שכנוע כדי להצטרף לאל-ערורי .

יש לציין שהתעקשותה בזמנו של מערכת הביטחון וראש הממשלה נתניהו לגרש רבים ממשוחררי עסקת שליט לעזה, ולא לאפשר להם לשוב לגדה שבשליטת הרשות הפלסטינית, הינו בעוכריה של ישראל. שם ברצועה הסגורה מכל עבר נמצאת עבורם קרקע פורייה להתארגנות למעשי טרור נוכח חוסר התעסוקה והמעש והמרחק מבתיהם ומבני משפחותיהם.

עיתוי הפיגוע נוח לתנועת חמאס, המתנדנדת תמיד בין רצון להתאים את עצמה למציאות משתנה לבין רצון להוכיח שהיא תנועת התנגדות אסלאמית מזויינת שלא ויתרה על המאבק או חלילה על האידיאולוגיה המובנית שלה. השבוע [8 באוגוסט] כתבתי באל-מוניטור על התיאום הביטחוני של חמאס עם ישראל וחיזוק כוחות הריסון, שנועדו לשמור על גבול שקט עם ישראל כדי למנוע מלחמה מיותרת מבחינת חמאס ולתת סיכוי להמשך ההסדרה. אבל, חמאס לא ירשה לאף פלסטיני, במיוחד לא לאנשי הרשות הפלסטינית או הפת"ח, ללעוג להם כי הורידו את דגל הג'יהאד. מתאים להם עד מאוד לפעול לשקט בעזה אך במקביל להוכיח שבגדה הם עדיין נלחמים בעוז נגד "האויב הציוני".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept