ישראל פולס

דחלאן ורג'וב משלבים כוחות לקראת מאבק הירושה ברשות הפלסטינית

p
המחבר
בקצרה
פעם הם היו חברים טובים ואחר כך הפכו ליריבים מרים. התפרצות אלימה בגדה ומצב כלכלי חמור הם בדיוק המתכון שדוחק ברג'וב החולה ודחלאן הגולה לשתף פעולה ולהיערך למערכה הגדולה של חייהם – הקרב על ירושת אבו מאזן.

כמו בכל מלודרמה טובה, זה החל בידידות נפלאה, הפך ליריבות מרה ומסתיים בפיוס – אינטרסנטי במקרה של מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב. שניהם הכירו בבתי הכלא בישראל בשנות ה-80', גורשו לירדן (דחלאן) וללבנון (רג'וב) במהלך האינתיפאדה הראשונה ולימים נפגשו בתוניס.

לאחר חיסולו של אבו ג'יהאד [1988], סגנו של יאסר ערפאת ומי שהיה אחראי לתכנון עשרות פיגועים נגד מטרות ישראליות, חילק ערפאת בין השניים את תפקידיו של אבו ג'יהאד. דחלאן, תושב חאן יונס במקור, קיבל את האחריות על רצועת עזה; רג'וב מהכפר דורא בנפת חברון קיבל את האחריות על הגדה. לאחר שנחתם הסכם אוסלו, מונה דחלאן לראש הביטחון המסכל ברצועת עזה, ואילו רג'וב מונה לתפקיד המקביל בגדה.

הם שמרו על חברותם כל העת, אבל במהלך מבצע "חומת מגן" [2002] השתלט צה"ל על מטה המבצעים של רג'וב בגדה ועצר מבוקשים שהסתתרו שם. רג'וב חשד שדחלאן הוא זה שהעביר לישראל את המידע על מיקום המבוקשים, ומכאן והלאה החברות ביניהם הפכה למלחמת עולם.

רג'וב, שפעם היה איש מפתח הלוחש לאוזניהם של ערפאת ואבו מאזן, נדחק בשנים האחרונות הצידה. מעמדו נחלש והוא, כמו דחלאן, מבין את גודל ה"סכנה" לשניהם. זהו צו השעה מבחינתם לשילב כוחות. אנשיו של דחלאן נשבעים שאם השניים לא יידעו לסלוח זה לזה ולחזור לימים הטובים של פעם, כל העם הפלסטיני יסבול. או במילים אחרות: הקרב על ירושת אבו מאזן יעלה מדרגה. החברים-יריבים הוותיקים מבינים שכדי להתכונן למערכה הגדולה וכדי שאחד משניהם ייבחר בבוא היום "להציל את העם הפלסטיני", הם חייבים לשתף פעולה. ללא מאמץ משותף, אחד משני מקורביו של אבו מאזן עשוי לזכות בבכורה: מוחמד אשתייה, שמונה השנה [2019] לתפקיד ראש הממשלה; או מחמוד אל-עלול, שמונה [2017] לסגן יו"ר הפת"ח. תפקיד זה עשוי לתת לו קדימות בקרב על הנהגת הפת"ח, אך מנגד אשתייה מחזק את כוחו ברשות ואף מגלה קו ניצי כלפי ישראל הקוסם לרבים ברחוב הפלסטיני.

אחד מחבריו של דחלאן אמר לאל-מוניטור כי רג'וב ודחלאן השלימו בזכות הפרנויות של אבו מאזן. לדבריו, יו"ר הרשות הפלסטינית, החושש תמיד שחבריו בפת"ח זוממים להפילו, נבהל מהפיוס שנרשם לאחרונה בין רג'וב למצרים וסבר כי מי שהיה אחראי לכך היה לא אחר מדחלאן. זה הוביל את דחלאן להתעניין בשלומו של חברו לשעבר ובמצבו נוכח הבלגן הפוליטי ברשות.

הקרע בין מצרים לרג'וב נמשך מאז פברואר 2017, אז גורש רג'וב משטחה של מצרים לאחר שהגיע לשם כדי להשתתף בוועידת שארם א-שייח'. רג'וב ייחס אז את גירושו למצב היחסים הרעוע בין מצרים לרשות הפלסטינית וחשד ביריבו דחלאן, הידוע כבעל קשרים מצוינים עם נשיא מצרים א-סיסי. רג'וב חשד שדחלאן היה זה שלחש באוזני המצרים לגרשו ודאג שיושפל בפומבי.

כל זה נמחק כעת. השניים, אומרים לאל-מוניטור אנשי ג'מעת דחלאן (חבורת דחלאן), החליטו לפתוח דף חדש ולאחד כוחות. לטענת הג'מעת, מקורביו של אבו מאזן הפיצו שמועות ברשות על כוונת רג'וב ודחלאן לחולל הפיכה ברשות ולהשתלט על מוקדי הכוח. "זה כמובן אינו נכון", אומר חברו של דחלאן.

מקורב אחר של דחלאן אומר לאל-מוניטור, כי מצרים היא שיזמה את הפיוס בין דחלאן לרג'וב מתוך הבנה ששניהם, כאנשי שטח מיומנים ובעלי חזון, יוכלו להיכנס בבוא הזמן בקלות וביעילות לנעליו של אבו מאזן ולמנוע כאוס ברשות.

מקורביו נוסף אומר בשיחה עם אל-מוניטור, כי יכולותיו של דחלאן לארגן פעילות מקיפה בגדה תסייע לרג'וב לחזק את מעמדו ולבנות מרכזי כוח לקראת קרבות הירושה. "לרג'וב אין אויבים כמו לדחלאן", הוא אומר, "הוא איש של העם. כמו שדחלאן אהוב ונערץ על ידי רבים בעזה ובגדה".

חבר נוסף בג'מעת דחלאן אומר לאל-מוניטור, כי הוא שאל באופן אישי את דחלאן האם הפיוס עם רג'וב כבר הפך למעשי, ולדבריו דחלאן השיב בשלילה והסביר כי עדיין לא החלו פעולות ממשיות בשטח. מקור זה טוען עוד כי דחלאן ורג'וב מבינים שעליהם לפעול בחשאי פן ייעצרו אנשיהם ע"י מנגנוני הביטחון של הרשות בהוראת אבו מאזן.

רג'וב חלה לפני כשנתיים בסרטן ונותח ארבע פעמים. בחודש מאי האחרון הוא אף אושפז בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, מה שגרר ביקורת עזה מצד הימין הישראלי בטענה שרג'וב "המחבל" כהגדרתם שקורא לחרם ספורט על ישראל, נהנה מטיפול רפואי מסור.

היחס לרג'וב במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל הוא אמביוולנטי. רג'וב נחשב כאיש ביצוע שיהיה מסוגל לנווט את הרשות הפלסטינית בזכות יכולותיו האישיות, הכריזמה וההתרחקות מטרור. נזכיר כי במהלך האינתיפאדה השנייה הוא שמר על הביטחון המסכל בגדה כבועה היחידה שלא הייתה מעורבת בטרור.

גם דחלאן נחשב לברירת מחדל עדיפה. על היחסים המיוחדים בינו לבין אביגדור ליברמן דווח בעבר, וכמו רג'וב גם הוא נתפס כאיש שיידע, בבוא היום, להשתלט בתבונה על מוקדי הכוח בגדה ולמנוע כאוס ושפיכות דמים מרה.

כול זה מגיע על רקע הערכת מצב של בכירי מערכת הביטחון הישראלית, כי קיים סיכוי להתפרצות אלימה בגדה לפני הבחירות נוכח המצוקה הכלכלית בגדה. התפרצות אלימה ומצב כלכלי חמור הם בדיוק המתכון שדוחק ברג'וב החולה ודחלאן הגולה לשלב ידיים ולהיערך למערכה הגדולה של חייהם, שאותה מגדירים אנשיהם "להציל את העם הפלסטיני לפני שיהיה מאוחר".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept