חוק הקיזוז התגלה כחוק מעודד טרור

מערכת הביטחון הזהירה מפני סכנת חוק הקיזוז, ואכן בשבועות האחרונים חלה עלייה במספר הפיגועים ובניסיונות הפיגוע משטחי הגדה. נוכח סכנת קריסתה של הרשות הפלסטינית נאלצה ישראל לפתוח את ההסכמים הכלכליים עם הרשות.

al-monitor .

אוג 29, 2019

חצי משבר ישראל-הרשות הפלסטינית כבר מאחורינו, אך פתרון כולל יתגבש רק אחרי הבחירות. דבר אחד ברור כבר כעת: במבחן התוצאה אבו מאזן ניצח את ישראל. בסוף השבוע שעבר [22 באוגוסט] העבירה ישראל לרשות כשני מיליארד שקלים בהמלצת מערכת הביטחון ונוכח המשבר הכלכלי בגדה.

כידוע, בחודשים האחרונים מסרבת הרשות הפלסטינית לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבורה (מע"מ, מכס, בלו על הדלק) בשל הפעלת חוק הקיזוז. בידי ישראל הצטברו כשלושה מיליארד שקלים שהרשות סירבה עד כה לקבל. הסירוב הזה הוביל את הרשות לסף קריסה ובמערכת הביטחון התריעו בפני הדרג המדיני מפגיעה בתיאום הביטחוני. בהמלצת מערכת הביטחון ממשלת נתניהו חיפשה "דרך מילוט" לחוק הקיזוז, אך אבו מאזן לא נסוג ולא התקפל. שר האוצר משה כחלון אף נפגש עם מקבילו הפלסטיני שוכרי בשארה בניסיון למצוא פתרון למשבר.

ההצעה האחרונה של ישראל לרשות הפלסטינית הייתה כזו שאי אפשר היה לסרב לה. היא שחררה במובן מסוים את הרשות הפלסטינית מהסכמי פריז [1994] והעניקה לה אפשרות להטיל מס על הדלק שהיא מוכרת לפלסטינים. על פי ההסדר שגובש במשרד האוצר על ידי כחלון, בשארה והשר הפלסטיני לעניינים אזרחיים חוסיין אל-שייח', בידיעת ראש הממשלה נתניהו ובהמלצת מערכת הביטחון, ישראל פטרה את הרשות מתשלום מס על הדלק שהיא רוכשת מישראל, ואף החילה את הפטור על שבעת החודשים האחרונים בדיעבד. מבחינתה של הרשות זהו רווח כפול, מכיוון שהיא קונה דלק ללא מס, ותטיל עליו מס כשתמכור אותו לצרכנים הפלסטינים בגדה.

בכך לא תם העניין. הפלסטינים קיבלו הבטחה מפורשת, לפיה לאחר סיומה של מערכת הבחירות בישראל ובהנחה שהשר כחלון ימשיך בתפקידו, יימצאו פתרונות קריאטיביים להעברת שאר הכסף שבידי ישראל. על פי מקור במנהל האזרחי, על השולחן מונחים רעיונות שונים לסיום המשבר כולל פתיחת הסכם פריז והענקת פטורים ממס לרשות הפלסטינית.

הסכמי פריז נחתמו במקביל להסכם אוסלו באפריל 1994 ונועדו ליצור מערכת כלכלית אחת בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. הרעיון שעמד מאחורי הדרישה הישראלית בזמנו למעטפת מכס אחת, היה למנוע ניצול כניסת סחורות ללא מכס לשטחי הרשות ברצועת עזה והגדה ויצירת תחרות לא שוויונית עם אותם מוצרים בשוק הישראלי. הפלסטינים דרשו אז הקמת אזור סחר חופשי, אבל ישראל התנגדה. כמו בכל ההסכמים עם הפלסטינים נמצאה נוסחת פשרה – גביית המס על ידי ישראל והעברתו לקופת הרשות מדי חודש בחודשו.

כל ההסכמים שנחתמו אז, לרבות ההסכמים המדיניים, נועדו להיות זמניים עד להסדר קבע והקמת מדינה פלסטינית. בפועל המדינה לא קמה, הסכמי הביניים נשחקו, והצדדים נאלצים פעם אחר פעם למצוא פתרונות למציאות שאיש לא חשב אז שייקלעו אליה. מדיניות השלוף של ישראל רק מסבכת יותר את המצב. חוק הקיזוז נשמע אולי הגיוני, אבל כבר עם חקיקתו בכנסת כתואם חוק פורס טיילר האמריקאי, היו במערכת הביטחון מי שהתריעו שאל לה לישראל לחוקק חוקים פופוליסטיים שנועדו לרצות את הימין הישראלי אך יפגעו במדינה.

כשאושר החוק בכנסת בקריאה שלישית [יולי 2018], ברוב סוחף של 87 חברי כנסת, יוזמיו ותומכיו אמרו בסיפוק כי מלחמה אפקטיבית בטרור עוברת גם דרך הכיס של המחבלים, של משפחותיהם ושל אבו מאזן. ראש השב"כ שלעבר ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומיוזמי החוק, הטוען כי הוא מכיר יותר מאחרים את השטח ואת הפלסטינים מתוקף שירותו הביטחוני, טען אז ביהירות: "הרשות הפלסטינית הפכה את עצמה למפעל שמעסיק רוצחי אנשים...מחמוד עבאס ועוזריו – אם לא תשנו את כרטיס הכניסה למפעל זה, אתם תלכו יום אחד לישון ותקומו מקוצצים". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) המשיך באותו קו וטען: "החוק ההיסטורי הזה יחליש משמעותית את עידוד הטרור על ידי הרשות הפלסטינית".

ומה קרה בפועל? בדיוק להיפך.

כפי שהזהירה מערכת הביטחון, בשבועות האחרונים חלה עלייה במספר הפיגועים ובניסיונות הפיגוע משטחי הגדה. רק ביום שישי האחרון [23 באוגוסט] נרצחה רינה שנרב בת ה-17 ממטען שהתפוצץ כשטיילה עם אביה ואחיה במעיין דני הסמוך להתנחלות דולב. שבוע לפני כן [16 באוגוסט] שני צעירים נפצעו קשה בפיגוע דריסה ליד היישוב אלעזר הסמוך לירושלים. כמה ימים קודם [8 באוגוסט] נרצח בדקירות סכין רב"ט דביר שורק ע"י חוליית מחבלים סמוך למגדל עוז בגוש עציון.  

ב-2009 הבטיח נתניהו כי ינהיג שלום כלכלי כדי להשיג שלום עם הפלסטינים. כפי הנראה הדברים הללו נאמרו מתוך כוונה לקבור את התהליך המדיני שיחייב פשרה טריטוריאלית בגדה, אבל בכל זאת נדמה כי נתניהו באמת מאמין שכלכלה יציבה ברשות הפלסטינית תקנה שקט ביטחוני לישראל. מתאם פעולות הממשלה בשטחים אף מרבה לפרסם הודעות ותמונות בדף הפייסבוק שלו "אל-מונסק", כדי להראות לתושבי רצועת עזה את הגדה הנהנית כביכול מפיתוח כלכלי (הכל יחסי כמובן) בהשוואה לעזה הנצורה תחת שלטון חמאס.

למרות כל זאת, בחוק הקיזוז ישראל פעלה בניגוד לכול היגיון והביאה להסלמה ביטחונית חמורה בגדה. החוק שנועד כביכול להפחית טרור הפך בעצם למעודד הטרור מספר אחת. ישראל, ולא בפעם הראשונה, קיבלה החלטה פזיזה מבלי לבחון את השלכותיה. בדיוק כמו הטלת הסגר על רצועת עזה שנמשך כבר 12 שנים, ונדמה כי ישראל אינה יודעת איך לצאת מהסבך שיצרה בעצמה.

עכשיו, בלי שתכננה, ישראל עשויה להיפרד מהסכמי מעטפת המכס המכונים הסכמי פריז ולהעניק לאבו מאזן ניצחון בנקודות. לכאורה זה לא דבר שלילי. הסכמי פריז היו צריכים להיפתח כבר לפני שנים. חבל שהחלטות כאלה מתקבלות רק אחרי שפיכות דמים ואובדן חיים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020