ישראל פולס

האם גנץ מנצל בציניות את דרגותיו הצבאיות?

p
המחבר
בקצרה
הצהרותיו של הרמטכ"ל לשעבר בעד הנצחת הכיבוש הישראלי בבקעת הירדן הן תחבולה צינית שנועדה למשוך אליו מצביעי ימין, אך שוחקות את תמיכתו בפתרון שתי המדינות ופוגעות בשארית התקווה של הפלסטינים לסיום הכיבוש.

"גדלתי על סיפורי המרדפים בבקעה", צייץ השבוע [5 באוגוסט] יו"ר כחול לבן בני גנץ, ימים אחדים אחרי ביקור מתוקשר של צמרת מפלגתו בבקעת הירדן. כעת הוא מבקש להגדיל את כוחו הפוליטי באמצעות מרדפים אחר קולות הימין. באותו ביקור הוא הכריז כי "בכל הסדר עתידי נשמור עליה כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל", והשבוע [6 באוגוסט] הפציע ביישובי עוטף עזה והבטיח כי "אם צריך נפעל להוריד את ראשי חמאס". באמירות הללו הוא דורס את העקרונות שמפלגתו הציגה בפני הציבור הישראלי, שוחק את תמיכתו בפתרון שתי המדינות ופוגע בשארית התקווה של הפלסטינים לסיום הכיבוש. 

נניח שראש הממשלה גנץ "יוריד" את ראשי החמאס. את מי הוא "יעלה" במקומם לשלטון בעזה? את הממשל הצבאי הישראלי? או אולי את הג'יהאד האסלאמי? שמא גנץ מקווה שמצרים תאמץ לחיקה את שני מיליון תושביה של עזה? לא נותר אלא לקוות שהרשות הפלסטינית תסכים לחזור לשם, אך שום מנהיג פלסטיני חפץ חיים לא יחלץ את ישראל מהמצוקה בעזה ללא סיום הכיבוש והסדר מדיני בגדה המערבית ומזרח ירושלים.

התובנה הפשוטה הזאת לא נסתרת מעיניהם של ראשי כחול לבן. ראיה לכך, באפריל 2016 אמר גנץ בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "חשוב להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים, אחרת נמשיך לשקוע בתוך המדמנה". גנץ הוסיף כי "גם אם זה לא יצליח, אנחנו חייבים לנסות. ייתכן שנצטרך להמשיך לשלוף את החרב מהנדן, אבל לפחות נוכל להגיד לילדינו שבאמת ניסינו".

רב אלוף במילואים גבי אשכנזי, לימים ח"כ מטעם כחול לבן, שנשא דברים בכנס של העיתון כלכליסט [ספטמבר 2012], אמר כי "צריך לעשות כל מאמץ להגיע לפתרון עם הפלסטינים גם אם למישהו יש בעיה עם הפרטנר", ואף קרא "למסד את רעיון השתי מדינות", שכן הדבר חיוני למדינה. 

כיצד הנצחת הכיבוש הישראלי בשטח המהווה כמעט שליש מהגדה המערבית – זאת בנוסף ל"גושי ההתנחלויות" סביב ירושלים, גוש עציון ואריאל – עולה בקנה אחד עם פתרון שתי המדינות? איך הבנת חשיבותו של הסדר מדיני לעתידם של ילדינו מתיישבת עם הבטחתו של גנץ, שאם מפלגתו תגיע לשלטון "נחזק את בקעת הירדן, נשווק עוד מגרשים, נגדיל את מענקי החקלאות ונפתח מרכז עירוני חדש"? איך אפשר להצדיק את השליטה בכוח ב-65,000 פלסטינים קשיי יום החיים בבקעה, שסוכות המגורים הדלות שלהם נדרסות על ידי הרשויות הישראליות פעם אחר פעם, כדי לשמר את זכויות היתר של מעט יותר מעשרת אלפים מתנחלים? קשה להאמין שהרמטכ"ל לשעבר אינו מודע לגזל האדמות של פלסטינים ברחבי הבקעה בטענה המפוקפקת של "צורכי ביטחון".

אל"מ במיל' ד"ר שאול אריאלי, שהיה בין מנסחי "הסכם ז'נבה" [2003], משוכנע כי "לא יהיה הסדר בלי מדינה פלסטינית על 22 אחוזים מפלסטין המנדטורית (גבולות 67' עם חילופי שטחים)". לדבריו, בקעת הירדן היא הרזרבה הקרקעית היחידה כמעט שתעמוד לרשות המדינה הפלסטינית העתידית כדי לקלוט את מאות אלפי הפליטים שיבקשו להתיישב בה. כמו כן, באזור הזה מתכננת הרשות להקים את שדה התעופה שלה. אריאלי, אחד המומחים המובילים בנושא גבולות וביטחון, דוחה גם את הקביעה של גנץ בדבר "החשיבות האסטרטגית העצומה" של המשך השליטה הישראלית בשטח שבין הנהר לגב ההר.

בשיחה עם אל-מוניטור אמר אריאלי, כי משעה שהפלסטינים הסכימו (במהלך המו"מ עם אהוד ברק ועם אהוד אולמרט, כמו גם בהסכם ז'נבה) לפירוז הגדה ופיקוח בינלאומי, והתחייבו שלא לחתום על בריתות צבאיות עם מדינות וארגונים עוינים, אין לישראל שום צורך ביטחוני בבקעת הירדן. לדבריו, העומק האסטרטגי שהסכם השלום עם ירדן ושיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק עמה מעניקים לישראל, חשוב שבעתיים מהשליטה בבקעת הירדן. חיזוק לעמדתו של אריאלי אפשר למצוא במסמך מנומק שפרסם צוות מחקר של המועצה לשלום וביטחון [2011]. המסמך סותר את טענתו של גנץ, כי "כל מי שמבין ביטחון, מבין שהבקעה צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".

חברי צוות המחקר, תא"ל (מיל') שלמה ברום, לשעבר סגן ראש חטיבת אסטרטגיה באגף התכנון בצה"ל; ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל) שלמה גזית; מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל) עמוס לפידות; וראש אגף תכנון לשעבר, אלוף (מיל) נתי שרוני סיכמו שיש להעדיף הסכם קבע עם הפלסטינים על פני הרווח המזערי הטמון בהמשך השליטה על בקעת הירדן. לדעתם, הסדרים ביטחוניים במסגרת הסכם קבע יהפכו את גבולה המזרחי של ירדן לגבול הביטחון דה-פקטו של ישראל.

עורכי המחקר סבורים כי השימוש בביטוי "עומק אסטרטגי" בהקשר של בקעת הירדן ומערב הגדה הוא לעג לרש. הם הדגישו כי לישראל אין עומק אסטרטגי לא עם הבקעה ולא בלעדיה, שכן טווחי הטילים והרקטות כיום מאפשרים כיסוי מלא של שטח ישראל גם בלי פריסת משגרים ממערב לנהר הירדן. יתרה מכך, המסמך מזהיר כי כוח צבאי שיהיה ערוך באזורים האלה יסבול מנחיתות טופוגרפית ויהיה פגיע לאש ממערב וממזרח.

מומחי המועצה לשלום וביטחון טוענים כי הימין המתנחלי מציג בפני הציבור הישראלי חדשות לבקרים תרחישי אימים ביטחוניים חסרי רציונל ביטחוני סביב הבקעה, ומנצלים באופן ציני את פחדיו של הציבור הישראלי למטרות פוליטיות צרות. מתברר שגם מפלגה המתהדרת בתואר "מרכז" שולחת את ידה לאותה תחבולה למטרות פוליטיות צרות, תוך ניצול ציני של המוניטין הצבאי המפואר של מנהיגיה.  

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept