"בא לי להקיא". כך חתם שגריר ישראל בפנמה, רדא מנצור, פוסט תקיף שפרסם בדף הפייסבוק שלו נגד נמל התעופה בן גוריון אשר זכה למאות שיתופים [3 באוגוסט]. בפוסט הארוך שיתף מנצור את "חוויית" הבידוק הביטחוני שלו ושל בני משפחתו בנתב"ג. לטענתו, הוא זכה ליחס משפיל ממאבטחת בכניסה לשדה התעופה, כשנהג הרכב אמר לה כי הם מגיעים מהיישוב עוספיא. לדברי מנצור, היא הפגינה כלפיו "חיתוך דיבור ושפת גוף של מ"כ בטירונות". מה שהוסיף שמן למדורה הייתה תגובתו המנותקת מהמציאות של דובר רשות שדות התעופה עופר לפלר, אשר טען כי "תפקידה של הבודקת הוא לבדוק כל רכב שנכנס בשערי נתב"ג...הבידוק בנתב"ג הינו ללא הבדל דת, גזע או מין, ובאופן שוויוני...ש(מנצור) יגיד לבת שלו שהמאבטחת עשתה הכל כדי להגן על המדינה".
האם זה אכן כך? האם הבידוק בנתב"ג הוא באמת ללא הבדל דת, גזע או מין? סביר להניח שכל אזרח ישראלי-ערבי יגחך למשמע דבריו של הדובר ויוכל לספק לפחות דוגמה אישית אחת מניסיון העבר, איך הושפל במעברי הגבול של מדינת ישראל במסגרת הבידוק הביטחוני. הניסיון המר של ערביי ישראל מלמד כי שיטת הפרופיילינג – השיטה שבה מתבצע הבידוק הביטחוני של הטסים מישראל ולישראל, מתייגת באופן אוטומטי כל אזרח ישראלי-ערבי כבעל רמת מסוכנות גבוהה מעצם היותו ערבי.
