ישראל פולס

כך הושג הסכם רגיעה נוסף בין ישראל לחמאס

p
המחבר
בקצרה
חמאס חושש ממחאת תושבי עזה המותשים מהסגר הממושך על הרצועה, והבין כי אם לא יעצור את גל האלימות היזום על ידו כמו הפגנות הגדר ובלוני תבערה ונפץ, ישראל תטיל סנקציות על הרצועה שיובילו את תושביה להפגין נגדו.

בחודש מארס האחרון [2019] יצא לאור בישראל ספרה החדש של הסופרת אורית פטנקין "לאהוב את סטלה". הספר הרומנטי קיבל יחסי ציבור לא צפויים ביום שישי האחרון [28 ביוני], כשכריכתו הוצמדה לזר בלוני תבערה ממולכד. הספר, מטען הנפץ והבלונים הופרחו מעזה ביום שישי בבוקר ונחתו באזור צאלים, שעות אחדות לאחר שדווח כי חמאס וישראל בתיווך מצרים הגיעו להסכם רגיעה חדש. הדיווח הזה זכה לאישור של גורם ישראלי עוד באותו הבוקר, ולפיו סוכם על הפסקת האלימות מעזה בתמורה להגדלת מרחב הדיג וחידוש העברת הדלק והסולר לרצועה. ביום ראשון [30 ביוני] כבר לא הופרחו בלונים מעזה.

מה הניע את משגרי הבלונים לצרף לבלון האחרון, בינתיים, כריכת ספר רומנטי עברי חדש שראה אור בישראל רק לפני מספר חודשים? נראה כי המשגרים ביקשו לשגר שלושה מסרים. האחד, שלעזה מגיעים מישראל חומרים בלתי צפויים ואף אסורים. המסר השני הוא, שגם בעזה חיים בני אדם, שמחפשים אהבה, משפחה, חיים נורמליים, כמו בישראל. והמסר השלישי חבוי בעצם בעצם שיגור הכריכה עם בלוני התבערה – כלומר שהבלונים ימשיכו לעוף מעזה אם ישראל לא תאפשר לתושבי הרצועה חיים נורמליים, ככול שניתן.

הסכם הרגיעה הנוכחי הושג לאחר שישראל איימה על חמאס כי תגיב בחריפות נוכח המשך הפרחת בלוני התבערה. בשבוע שעבר פרצו בדרום למעלה ממאה שריפות כתוצאה מנשק "הבלונים הצבעוניים" המופרחים מהרצועה אל שטח ישראל.

בתוך הנהגת חמאס התנהל בימים האחרונים ויכוח ער האם על הארגון לעצור את כל הפעילות ההתקפית נגד ישראל, כלומר ריסון הפגנות הגדר והפסקת הפרחת בלוני התבערה (שלא לדבר על ירי רקטות הגורר תגובה אווירית של ישראל על מטרות בעזה), עד אשר יסתיים המשבר הפוליטי הפנימי בישראל והיא תתפנה לפתור את סוגיית הרצועה; או שמא להגביר את הפעילות העממית – הפגנות הגדר והפרחת הבלונים – במטרה להפעיל על ישראל לחץ כבד עד שתקיים את ההבנות עליהן הוסכם בעבר עם חמאס.

בראש המתנגדים לגישת ההסלמה או ההליכה על הסף (איש בתנועה אינו מעוניין להיגרר למערכה צבאית כוללת עם ישראל) עומד דווקא מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר. הוא תומך בהבלגה ומאמין שסבב אלימות נוסף לא יפתור את מצוקותיה של עזה ולא יביא לפתיחת המצור, אלא אף יגרום להחרפה במצבם של ההנהגה ושל התושבים, שיתקשו לעבור עוד מבצע צבאי עקוב מדם. הדרך שסינוואר מאמין בה היא להמשיך להפעיל לחץ על ישראל באמצעות המצרים והאו"ם כדי להגיע להבנות מוסכמות.

מנגד, ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכיר חמאס רווחי מושתהא דוחפים לעימות מוגבל מתוך הנחה ש"ישראל מבינה רק כוח".

על רקע הוויכוח הזה, מתרחש בעזה תהליך בעל השפעה רבה על מקבלי ההחלטות בחמאס. תושבי רצועת עזה מותשים מהסגר ורבים מהם מיואשים מחמאס. הם חשים כמי שנמצאים בדרך שאין בה מוצא. רק בחודש מארס האחרון הפגינו מאות פלסטינים במוקדים שונים ברצועה נגד "יוקר המחיה". המפגינים הציתו צמיגים והתעמתו עם כוחות הביטחון של חמאס, שירו לעברם ועצרו עשרות מהמפגינים, כולל אנשי ארגוני זכויות אדם ועיתונאים שתיעדו את המחאה.

ההפגנות הללו נמשכו ארבעה ימים והן נחשבות לגל המחאה הגדול ביותר בעזה נגד חמאס, אם כי המפגינים נקטו זהירות ולא גידפו את מנהיגי התנועה. עם זאת, מנהיגי חמאס בעזה הבינו היטב כי אותה מחאה עממית מכוונת נגדם וכי זו עלולה להתרחב ולצאת ממחנות הפליטים אל הערים הגדולות.

אין זו הפעם הראשונה שבה מתקיימות הפגנות ברצועה נגד חמאס, המדכא אותן באלימות קשה לרבות ירי חי לעבר מפגינים, ביצוע מעצרים נרחבים והכאת מפגינים בשטח ובתאי חקירות. בחודש ינואר 2017, בעקבות משבר חשמל בעזה שנבע מסנקציות שהטיל אבו מאזן על חמאס, הפגינו אלפים בצפון הרצועה נגד חמאס. מחאה דומה פרצה במחנה הפליטים אל-בורייג' במרכז הרצועה בספטמבר 2012.

במערכת הביטחון הישראלית סבורים, כי גישת ההסלמה של בכירים בחמאס כמו הנייה ומושתהא נועדה בעצם לגרור את הרצועה לעימות מזוין מוגבל עם ישראל ובאופן הזה המפגינים נגד חמאס יכוונו את מחאתם אל "האויב הציוני".

במערכת הביטחון התלבטו בשבוע שעבר כיצד להתמודד עם המשך הפרחת בלוני התבערה והפגנות הגדר האלימות. גישה אחת, שנוסתה אינספור פעמים, היא לתקוף אווירית מטרות חמאס ברצועה. התקיפות הללו הובילו לא פעם לירי רקטות על יישובי עוטף עזה והדרום ולהתלקחות של סבב אלים קצר, שהסתיים תמיד בהסכם הפסקת אש ובהבנות על הקלות מינוריות כמו הרחבת מרחב הדיג. ההסכמים האלו לא החזיקו מעמד הרבה זמן.

גישה שנייה, שנוסתה גם היא בעבר אבל לא באופן מוחלט, היא להפעיל לחץ על חמאס באמצעות תושבי עזה המותשים. כלומר להטיל סנקציה "אזרחית", למשל אי אספקת דלקים, שתוביל להפסקות חשמל ממושכות ברצועה. מהלכים כאלה בעבר הובילו להסלמה צבאית וניסיון להסיט את מחאת התושבים לעבר ישראל, אבל במערכת הביטחון הישראלית סברו שנוכח מצבה הנוכחי הקשה של עזה תגובת חמאס תהיה שונה, ואכן כך היה. יומיים אחרי שישראל עצרה את אספקת הדלקים לרצועה סינוואר הבין את המסר, ובתיווך מצרים הושגה רגיעה.

"הפעם, מה שסוכם בין ישראל לחמאס – תקרא לזה הבנות או הסכם – הוא שונה", אומר לאל-מוניטור מקור ביטחוני ישראלי. לדבריו, ישראל השכילה להעביר את המערכה מגבול עזה למרכז הרצועה, כלומר בחמאס הבינו שאם הם לא יעצרו את גל האלימות היזום על ידם כמו הפגנות גדר, מטענים ובלונים, ישראל תסגור את המעברים ואספקת הדלקים וחומרי הגלם תיפסק. "ואז, שהם (חמאס) יתמודדו עם המחאה ברצועה", הוא סיכם ואמר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept