ישראל פולס

נצחון פרץ בעבודה מסכל את תוכנית ההשתלטות של ברק על השמאל

p
המחבר
בקצרה
ניצחונו של ח"כ פרץ הוא קודם כל בחירה של חברי העבודה במי שהבטיח לשקם את המפלגה ולא במי שתכנן להתחבר עם מי שכמעט חיסל אותה בעבר. גם נתניהו נשם לרווחה – הוא לא רצה לראות את ברק חוזר לזירה בראשות גוש שמאל גדול.

בחירתו של ח"כ עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה [2 ביולי] היא מכה קשה לתוכניתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שקיווה לעמוד בראש גוש שמאל. ברק חזר בשבוע שעבר [26 ביוני] לפוליטיקה בסערה, הקים מפלגה חדשה ופעל מאחורי הקלעים למען בחירתו של ח"כ איציק שמולי ליו"ר העבודה. ההערכה היא כי תרחיש כזה היה מוביל לחיבור מיידי של מפלגת העבודה עם מפלגת ברק החדשה. 

למעשה ברק זיהה הזדמנות לחזור כמתמודד על ראשות הממשלה. אמנם זה נשמע חסר היתכנות פוליטית, אבל ברק ידוע בתוכניותיו הפתלתלות והמורכבות. ברק האמין שיצליח להשתלט על מפלגת העבודה באמצעות שמולי ולהתחבר אל מרצ. באופן הזה הוא היה מייצר גוש שמאל והופך לאלטרנטיבה לבנימין נתניהו. הנחת העבודה הזו התבססה על חולשתו של יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ כאופוזיציה אפקטיבית לנתניהו.

עד כמה ברק היה מושקע במיזם הזה מעידות שורת פעולות שנקט בימים האחרונים. הוא פעל כדי לצרף אליו דמויות ממפלגת העבודה, והצליח לגייס את יאיא פינק מצעירי העבודה ואת נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. ברק דיבר אל לב השמאל, התרפק על מורשת רבין והבטיח שלא יחבור לנתניהו בשום מצב. בכל הימים האלה הוא נפגש ושוחח עם שמולי וגם עם ח"כ סתיו שפיר, המתמודדים הצעירים מול פרץ.

בעיצומו של יום הפריימריז הודיע ברק על כינוס מסיבת עיתונאים בתל אביב כדי לייצר רלוונטיות לעצמו. תחילה הוזמנה התקשורת אל בית העיתונאים בתל אביב, שם במקרה מוקמה אחת הקלפיות הגדולות של מפלגת העבודה. אנשי פרץ זעמו, הם ראו בכך אקט בוטה של בחישה פנימית במפלגת העבודה והעבירו אליו מסר חריף ומאיים. ברק הבין שהגזים והעביר את מסיבת העיתונאים אל בית מלון בעיר.

ביום שלישי בלילה, כשנודע שפרץ ניצח בסיבוב הראשון ברוב מרשים, וששמולי הגיע רק למקום השלישי אחרי שפיר, הלבנה הראשונה בתוכנית ברק קרסה. שמחה רבה לא היה במטה שלו. מי שעוד נשם לרווחה היה גנץ, שראה איך ברק מתחמם על הקווים וחותר לגנוב לו את עמדת מועמד גוש המרכז-שמאל לראשות הממשלה. שמולי, מתברר, נפגע מהסיפור הזה ואיבד את הבכורה כמנהיג הדור הבא לשפיר.

בכחול לבן עקבו בדריכות אחר ההתפתחויות בימים האחרונים. הם התלבטו האם לתקוף את ברק חזיתית, מהלך שמשמעותו ירי בתוך הנגמ"ש. בחירתו של פרץ היא חדשות טובות לגנץ, אבל לא לכחול לבן כמפלגה הגדולה בגוש. בניגוד לגנץ, פרץ יודע להוביל אופוזיציה וקמפיין והוא יפעל להחזיר הביתה את המנדטים של העבודה שנמצאים כעת בכחול לבן.

פרץ חוזר להנהיג את המפלגה אחרי שהובס על ידי ברק ביוני 2007 ופינה לו את משרד הביטחון. אין לו כוונה לוותר על ההובלה לאף אחד. בסביבתו אמרו לאל-מוניטור, כי תוכניתו אינה כוללת חיבור עם מרצ או עם ברק אלא הבאת כוחות חדשים וישנים למפלגת העבודה וצירופם לרשימה. ציפי לבני ואורלי לוי-אבקסיס הן כמה מהדמויות שאליהן הוא מתכוון לפנות, וכן ינסה לגייס דמויות מהציונות הדתית.

ניצחונו של פרץ הוא קודם כל בחירה של חברי העבודה במי שהבטיח לשקם את המפלגה ולהחזיר אותה לסדר היום החברתי והמדיני שלה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית. הם בחרו באיש מנוסה ומוערך, האיש שעל שמו רשום פרוייקט כיפת הברזל, ולא הלכו שבי אחר הצעירים שפיר ושמולי, כוכבי המחאה החברתית. בחירה בסתיו או בשמולי הייתה הופכת את העבודה למפלגת נישה חברתית.

זאת ועוד, אחרי הרפתקת היו"ר הפורש אבי גבאי, שהסתימה באסון אלקטורלי – שישה מנדטים, חברי העבודה רצו ללכת על בטוח. הם בחרו בדמות בעלת משקל סגולי. פרץ אינו מועמד לראשות הממשלה, אבל הוא בהחלט כוח פוליטי משמעותי בשמאל-מרכז, שהוכיח בעבר כי הוא יודע להיות אטרקטיבי גם לאנשי ימין רך.

קשה להאמין, אבל הפריימריז במפלגת העבודה הקטנה עוררו עניין רב בכל המערכת הפוליטית, כולל בלשכת ראש הממשלה. נתניהו עקב אחר ההתפתחויות מתוך תקווה שפרץ ייבחר. הוא לא רצה לראות את ברק חוזר לזירה בראשות גוש שמאל גדול. בחירת פרץ מבטיחה בסבירות גבוהה שהוא ישמור על עצמאותה של מפלגת העבודה ולא יסחר בה. כלומר גוש המרכז-שמאל ימשיך להיות מפוצל, מה שיכול להבטיח שהליכוד יהיה המפלגה הגדולה כאשר ההתמודדות היא שוב דו-ראשית: נתניהו מול גנץ.

למרות כל זאת, מוקדם עוד לדעת מה יתרחש בגוש המרכז-שמאל שלפתע התעורר לחיים. ייתכן שפרץ יצליח לחבר אליו את ברק וכמה מחברי מפלגתו החדשה לרשימה משותפת בראשותו.

פרץ הוכיח שהדבקות במטרה משתלמת. בגיל 67, לאחר כמה ניסיונות כושלים לשוב ולעמוד בראשות העבודה והפסדים צורבים לברק ב-2007, לשלי יחימוביץ' ב-2013 ולאבי גבאי ב-2017, הוא חוזר לעמדת המנהיג של מפלגה על סף הכחדה, במצב כספי גרוע, שאיבדה דרך וזהות. אבל הוא מגיע טעון במרץ ובאמביציה להחזירה לימיה כשחקנית משמעותית במפה הפוליטית. הוא יפעל לשקם ולחבר את מפלגת העבודה אל הציבור שעזב אותה, כמו תושבי עיירות הפיתוח וערביי ישראל.

אפשר לומר שבבחירת פרץ מפלגת העבודה בחרה לחיות ולא ליפול ברשתו של ברק, שכבר פילג וכמעט חיסל אותה רק לפני שמונה שנים [2011].

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept