ישראל פולס

יתמותו של הציוני הדתי הישן והטוב

p
המחבר
בקצרה
מנהיגי הציונות הדתית החדשה מעוניינים לשלוט בחברה הישראלית ולהביא לקיצה של מדינת ישראל בגרסתה הציונית הקלאסית. לשם כך הם מוכנים לשתף פעולה עם מחללי שבת ולהמליך עליהם אישה.

מה מצפה ב-17 בספטמבר לצעיר חובש כיפה סרוגה, ציוני והומניסט שסולד מגזענות, מאחורי הפרגוד בקלפי השכונתית?  איזו מפלגה ציונית מייצגת את הערכים הדתיים והאוניברסליים שלו? הרי הציונות שלו זרה למפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס; המחנה הדמוקרטי זר ליהדות שלו; בימין המאוחד מככב הומופוב מוצהר ופשרה טריטוריאלית נחשבת אצלם, כמו בליכוד, לעבודה זרה.

עד הבחירות לכנסת ה-11 שהתקיימו בשנת 1984, הבחור שלנו יכול היה לשלשל לקלפי פתק של המפד"ל שהונהגה בידי ד"ר יוסף בורג. נכדו, ד"ר הלל בן ששון, בנו של הח"כ לשעבר (קדימה) פרופ' מנחם בן ששון, רחוק ת"ק פרסה מהמוטציה הארכי-ימנית-משיחית העכשווית של תנועת המזרחי והמפד"ל הישנה, זו הקרויה בימינו "הימין המאוחד".

אחותו של בן ששון היא מצביעה נאמנה של מרצ (ד"ר צביה גרינפילד הייתה הנציגה הדתית הראשונה והאחרונה בסיעת מרצ), אך עמדותיה האנטי דתיות של המפלגה מרחיקות אותו מהשמאל. חד"ש מייצגת את ערכיו האוניברסליים, אך זה היה, כדבריו, "בימיה הטובים", כלומר לפני החיבור עם שאר מרכיבי הרשימה הערבית המשותפת. 

כמו דודו אברהם בורג, מי שהיה יו"ר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, בן ששון מייחל להפרדה מוחלטת של דת ומדינה ותומך בריבוי זהויות יהודיות. בשיחה עם אל-מוניטור אמר השבוע בצער הדוקטור לתאולוגיה, שאין כיום אף מפלגה שמייצגת את הערכים הללו.

לעומת זאת, קריאתו של אהוד ברק להפרדת הדת מהמדינה הייתה אחד הגורמים שהביאו בשנת 1999 להתפלגותה של מפלגת מימד מהציונית דתית מרשימת "ישראל אחת" בראשותו.  יו"ר מימד, הרב מיכאל מלכיאור, טען אז כי "שיתוף הפעולה בין מימד לישראל אחת התבסס על הכרה בהיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, תוך חיזוק אופייה היהודי וללא הפרדת הדת מהמדינה".

בראיון שקיים השבוע עם אל-מוניטור מסכים מלכיאור עם בן ששון כי "המסר האנטי דתי המובהק של המחנה הדמוקרטי" מרחיק ממנו שומרי מצוות כמוהו. "גם אני מתנגד לכפייה וחקיקה דתית", הוא הדגיש, "אך הם תוקפים כל דבר שמריח מיהדות". מלכיאור, ששימש כרב הראשי של הקהילה היהודית בנורבגיה לפני שעלה לישראל, סיפר השבוע לאל-מוניטור שבימים האחרונים ניסו גורמים במחנה הדמוקרטי לצרף את תנועת מימד לשרותיהם. מלכיאור מתקשה להבין את הנכונות של מפלגת השמאל מרצ ללכת עם ברק, המכונה בפיו "העתק של ביבי" בכל הנוגע ליחסי הון-שלטון, האיש שאחראי להפצת רעל ה"אין פרטנר פלסטיני לשלום".

"הכל מותר כדי לעבור את אחוז החסימה?" תוהה הרב, שמקדיש את חייו לקידום הרעיון של שלום בין-דתי, ומוסיף: "אם אין ערכים לשמאל, מה לנו כי נלין על אנשי הליכוד?" מלכיאור מתרשם שבני גנץ מבקש להתקרב לציונות הדתית, אך הוא אינו מזדהה עם המסרים העמומים של כחול לבן בנושא השלום. לעומת זאת, מלכיאור מרוצה מאיחוד העבודה עם גשר ומהמסר החברתי וגם המדיני של עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס. החשש מפני מלכוד אחוז החסימה, כך מלכיאור, הוריד מהפרק את האפשרות שמימד תרוץ לבחירות כמפלגה עצמאית. 

במאמר שכותרתו "בעיניים רמות, סדר היום החדש של ההנהגה הדתית-לאומית" [ספטמבר 2015], התריע ד"ר בן ששון כי ישראל עומדת בצומת דרכים גורלי אל מול המהלך האסטרטגי של ממסד ציוני-דתי מאורגן היטב. לדבריו, הממסד הזה החדור בתחושת קיפוח היסטורית, מונע בלהט מהפכני אדיר וחשדן ביחס לרשויות החוק במדינה. בצד קולות הקוראים להסתגרות בסגנון חרדי, מוסיף בן ששון, קיימת מגמה עקרונית של מנהיגי הציונות הדתית להפוך לאליטה השלטת במדינה, לרתום את כוחה המלא של המדינה לטובת מטרותיו של הסקטור הציוני דתי ולהנחיל לציבור הישראלי את ערכיה של אליטה זו. הערך העליון שלה גורס שמקור הסמכות העליון של העם היושב בציון הוא חוקי ההלכה. השר בצלאל סמוטריץ, שנמנה היום על הנהגת הציונות הדתית, גאה על כך שהוא ''עובד אצל הקדוש ברוך הוא".

בן ששון טוען במאמרו שרוב ההנהגה הציונית-דתית כיום מתרגמת את תחושת העליונות הערכית לחזון פוליטי אגרסיבי. על פי החזון הזה, מנהיגי הציונות הדתית החדשה אינם מבקשים עוד לקבל את הכרתה של החברה הישראלית. הם מעוניינים לשלוט בה כדי להביא לקיצה של מדינת ישראל בגרסתה הציונית הקלאסית. לשם כך הם מוכנים לשתף פעולה עם מחללי שבת שאינם באים בקהלם, ולהמליך עליהם אישה הפסולה בעיניהם לעדות. הוא מצטט את הרב אביחי רונצקי, שקרא לשותפות עם חילונים מסוגה של איילת שקד, המכונים בפיו "דתיים במובן רחב".

השותפים החילונים משמשים סוכני משנה שמקלים על הנהגת הציונות הדתית החדשה להבטיח את שליטתה של הבית היהודי – "אחד הכוחות האנטי-ציוניים המשמעותיים היום במדינת ישראל"- בעוד ועוד מוקדי כוח, אומר בן ששון לאל-מוניטור. מולם עומדים כוחות חלשים של הציונות הדתית המייסדת, בשעה שהרעיון הציוני שהניע את הקמתה של המדינה מצוי במשבר עמוק. הוא לא מצפה להתפתחות אופוזיציה פנימית אפקטיבית בקרב הציונות הדתית למהלך העומק, שאותו מקדמת הנהגת הציונות הדתית החדשה.

נכדו של אחד האבות המייסדים של הציונות הדתית, אלה שעמדו ליד עריסתה של מדינת ישראל, חותם באזהרה חמורה. הוא מתריע שאם יתר הזרמים בחברה הישראלית לא יתעוררו בהקדם, מדינת ישראל שהכרנו תחדל להתקיים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ultra-orthodox parties, conservatives, israeli right wing, israeli politics, zionism, zionist, moderates

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept