ישראל פולס

האם חמאס מסלים את המצב בגלל ועידת בחריין?

p
המחבר
בקצרה
חמאס לא מכיר בוועידה הכלכלית הבינלאומית שצפויה להתקיים בבחריין בסוף חודש יוני, אבל מצפה בקוצר רוח לחדשות כלכליות טובות. מבחינתו, זו הזדמנות נוספת להזכיר לכל העולם את מצוקת תושבי רצועת עזה.

חמאס שוב מאיים בהסלמה, ועל פניו נראה שלא רק המצב ההומניטרי החמור ברצועה הוא שמניע את הנהגת התנועה לשגר מסרים תקיפים לישראל.

סבב האלימות האחרון בין הצדדים הסתיים לפני חודש, ב-6 במאי, אחרי שנורו כ-700 רקטות לעבר ישראל ונמנו ארבעה אזרחים ישראלים הרוגים. כמו בסבבים קודמים, הפסקת אש הושגה בתיווך מצרים ושליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב אחרי שישראל הבטיחה הקלות כאלה ואחרות לרצועה.

האם מאז ה-6 במאי השתנה לטובה מצבה של עזה? התשובה שלילית. חודש הרמדאן שהסתיים השבוע היה מהקשים ביותר שידעו תושבי הרצועה. מקור ביטחוני ישראלי אומר לאל-מוניטור, כי על אף שחמאס טוען לסחבת במימוש ההסדרה, ישראל עשתה בחודש האחרון מחוות גדולות כלפי תושבי עזה בהעברת סחורות וחומרי גלם בכמויות שאין להן תקדים מאז הוטל סגר על עזה לפני תריסר שנים [2007]. המקור רמז, כי כסף קטארי נכנס לרצועה בדרכים שונות והגיע למספר גדול של נזקקים כדי לאפשר לתושבי הרצועה לקיים את חודש הרמדאן ולחגוג את עיד אל-פיטר. כל זאת, לדבריו, מתוך שיקולים הומניטריים וכדי להפחית את הלחץ ברצועה. כעת כשנגמרו החגים, התחדשו האיומים מצד חמאס.

בימים האחרונים הועברו מסרים למצרים ולמלדנוב מטעם הנהגת חמאס בעזה, כי סבלנותה פקעה וכי אם ההבטחות הישראליות לקידום ההסדרה לא ימומשו, אל לה לישראל לצפות לימים שקטים. במקביל דווח כי חמאס והג'יהאד האסלאמי חידשו את מלאי הרקטות שלהם. 

זה המקום להזכיר, כי תנופת ההסדרה נעצרה כבר לפני כחצי שנה בדצמבר 2018 בעקבות פיזורה המוקדם של הכנסת ה-20 והליכה לבחירות. בחמאס היו מודעים ללחץ שממשלת ישראל נתונה בו בשל הבחירות (שנערכו ב-9 באפריל) והעניקו לנתניהו "ארכה" עד לאחריהן, כדי שיוכל להשתחרר מהמכשולים הפוליטיים שעמדו בדרכו ומנעו ממנו ליישם באופן מלא את ההבנות עם חמאס. במקביל, יחיא סינוואר ובכירי חמאס זיהו היטב את נקודות התורפה של ישראל ולא נמנעו מכניסה לסבבי אלימות קצרים כדי לכופף את נתניהו עוד קצת, שלא ישכח את עזה. ההנחה של חמאס, שבדיעבד הוכחה כנכונה, הייתה שישראל לא תעז להיכנס למלחמה כוללת עם עזה בגלל יום העצמאות [9-8 במאי] והאירוויזיון בתל אביב [18-14 במאי].

ראש הממשלה נתניהו בוודאי לא שיער שלא יצליח להרכיב ממשלה ושישראל תלך שוב לבחירות והכל יתחיל מהתחלה. במקביל, ניתן לשער שמנהיגי חמאס וכך גם המתווכים השונים לא צפו תסריט שכזה. עכשיו היעד להקמת ממשלה חדשה בישראל הוא אוקטובר, ואז אולי תחל על תזוזה משמעותית לכיוון הסדרה.

מבחינת חמאס, עכשיו ישנה הזדמנות נוספת להזכיר לכל העולם את מצוקת תושבי הרצועה. בסוף החודש [26-25 ביוני] אמורה להתקיים במנאמה בירת בחריין ועידה כלכלית בינלאומית ביוזמת ארה"ב, שעתידה לחשוף בה את הפרק הכלכלי של "תכנית המאה". אף אחד בצד הפלסטיני לא מצפה לטוב מהוועידה הזו (הרשות הפלסטינית מחרימה אותה), בוודאי לא חמאס. אבל כשמדובר בענייני כסף, תשתיות והשקעות, זו הזדמנות מבחינת חמאס להזכיר שעזה סובלת וזקוקה ליחס מועדף.

יש כאן כמובן פרדוקס גדול. מצד אחד מנהיגי התנועה רואים סכנה בתוכנית המדינית שהכין הממשל האמריקאי. מצד שני, אסור מבחינת חמאס שהוועידה בבחריין תסתיים בלי שמשתתפיה יפנימו את עוצמת המצוקה בעזה ועוד יותר מכך את הסכנות הגלומות למזרח התיכון כולו אם לא תיפתר סוגיית הסגר על עזה. הפרדוקס הזה לא מפתיע. מיום הקמתה תנועת חמאס מתנהלת כך. מצד אחד היא מניפה את דגל הג'יהאד שאין בלתו ומכריזה כי לעולם לא תכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ומצד שני, אולי בלית ברירה, היא מיישרת קו עם המציאות ומגיעה  להבנות עם ישראל.

כך כעת כלפי ועידת בחריין. חמאס לא מכיר בה אבל מצפה בקוצר רוח לחדשות כלכליות טובות. ובשביל זה הוא צריך לעשות רעש וכמו תמיד לחמם את הגבול עם ישראל. "בריטואל ידוע מראש, כל הסימנים בשטח מעידים שבסוף החודש הקרוב לא יהיה שקט בגבול עזה", אומר המקור הישראלי. גורם בוועדה המארגנת של ההפגנות הגדר אמר ביום שלישי [4 ביוני] לכתב הארץ ג'קי חורי, כי המפגינים יחזרו לפעילות הלילית סמוך לגדר וישובו להפריח בלוני התבערה (מה שקורה כבר הלכה למעשה).

מבחינת ישראל, למרות בלוני התבערה היא עושה מאמצים כבירים כדי לסייע לרצועה באמצעות הרחבת מרחב הדיג, הכנסת סחורות שונות ואפילו מתן היתרים ביד רחבה לאנשי עסקים מהרצועה לצאת לישראל כדי להגדיל את המסחר עם חברות ישראליות. אבל הגדלת מסחר או הכנסת מגוון מוצרים וחומרי גלם הם מהלכים כמעט חסרי משמעות כשאין כוח קנייה ברצועה, אין פרויקטים חדשים לתעסוקה וכולם מצפים לכסף הקטארי כמו אוויר לנשימה.

מקור פוליטי בחמאס אמר לאל-מוניטור, כי ללא התקדמות מהירה ומשמעותית לשיפור המצב אין סיבה לחמאס לדבוק בהפסקת האש. הוא הכחיש כי ועידת בחריין היא שמניעה את הנהגת התנועה לעשות שרירים, וטען כי ארגון חמאס מוכן לקיים את חלקו בהבנות הפסקת האש ולהימנע מעימות עם ישראל, אם ישראל תמלא את חלקה ותקיים את התחייבויותיה. אבל, לדבריו, מלבד הרחבת אזור הדיג ל-15 מייל חמאס לא השתכנע שישראל באמת מעוניינת בפתרון המצב הקשה ברצועה. עוד הוא טען, כי ההפגנות הנוכחיות על הגדר מתקיימות באופן ספונטני על ידי תושבי עזה "המרגישים את הלחץ הישראלי ואת המצוקה וחוסר התקווה לשיפור מצבם".

בכל פעם שחמאס מאיים בהפגנות גדר וחידוש ירי הרקטות, בישראל מסבירים זאת באירועים כאלה ואחרים – האירוויזיון, הבחירות, יום העצמאות, הוועידה בבחריין. אבל אלה אינן הסיבות האמיתיות לאיומים, אלא רק ניצול הזדמנויות.

המצב ברצועה הוא נפיץ ודורש פתרון כולל. מועדים ואירועים שונים הם בסך הכל נורות אזהרה קטנות המצטברות לאזהרה חמורה אחת גדולה. עזה במצבה הנוכחי היא איום חמור על ביטחונה של ישראל. עימות מזוין נוסף הוא רק עניין של זמן

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept