ישראל פולס

מי יגן על הסביבה הישראלית המזוהמת?

p
המחבר
בקצרה
עפ"י ארגוני סביבה, הסיכוי בישראל למות מזיהום אוויר גדול מהסיכוי למות מפגיעת טיל, מפיגוע טרור ומתאונת דרכים גם יחד, ואם הממשלה לא תתעורר ותצטרף ליוזמה סביבתית-אזורית, ישראל תשלם מחיר אקולוגי ופוליטי כבד מנשוא.

כמו תמיד, גם במשא ומתן הקואליציוני שמסתיים השבוע נרשם ביקוש גבוה לתיקים "יוקרתיים" – הביטחון, המשפטים והחינוך. ש"ס שומרת את תיק הפנים קרוב לחזה של אריה דרעי. יהדות התורה תובעת חזקה על תיק הבריאות. משה כחלון מתעקש להשאיר בידיו את תיק האוצר. ישראל כץ מקווה להתמנות לשר חוץ מלא-מלא. מירי רגב מצפה ל"שדרוג" ממשרד התרבות למשרד לביטחון פנים. וכך גם הפעם, המשרד להגנת הסביבה משתרך בתחתית טבלת ליגת העל של המשחק הפוליטי. השר הנוכחי זאב אלקין ביקש לברוח מהמשרד, אך שב אליו שפוף וחבול מהתבוסה שנחל בבחירות לראשות עיריית ירושלים [אוקטובר 2018].

בשבוע שעבר [22 במאי], בזכות הצירוף של מדורות ל"ג בעומר ושרב כבד, הצליח נושא איכות הסביבה להתגנב לכותרות הראשיות. העיתונים דיווחו על הקריאה של אלקין לציבור לנהוג באחריות ולצמצם את מספר המדורות, "למען הסביבה ולמען בריאותכם". סגן שר הבריאות יעקב ליצמן קרא להורים לגלות ערנות מיוחדת כדי "שלא לסכן את עצמנו ואת הילדים משאיפת עשן, משריפה ומהיחשפות לנזקי סביבה ובריאות". הממונה על הכבאות פרסם צו מיוחד להגבלת היקף המדורות, ופקחי העיריות הגבירו את נוכחותם בשטח. למחרת דווח שהקמפיין הצליח. זיהום האויר עלה "רק" במעט יותר מ-11 אחוז. במשרד להגנת הסביבה היו מרוצים מהמודעות לבעיה, וציינו כי באזורים רבים נרשמה ירידה ברמת זיהום האוויר לעומת השנים הקודמות.

אך מה בנוגע למודעות של נבחרי הציבור לתחום איכות הסביבה בארץ ובכדור הארץ? מה עושה הממשלה למען ניקיון האוויר שאזרחי ישראל נושמים? על פי מאמר שפרסם מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, מור גלבוע, בעיתון גלובס [28 במארס], המספרים מלמדים שהסיכוי למות מזיהום אוויר גדול מהסיכוי למות מפגיעת טיל, מפיגוע טרור ומתאונת דרכים גם יחד. לדבריו, כ-2,500 ישראלים מתים מכך מדי שנה, מחציתם נפגעים מתעשיות מזוהמות ומחציתם מזיהום ענף התחבורה. וכאילו שזה לא מספיק, מוסיף גלבוע, הממשלה ממשיכה להרחיב את התעשיות המזהמות בלב ריכוזי אוכלוסין כחיפה ואשדוד. לפי הנתונים, רק בשלוש מדינות מבין 35 מדינות ה-OECD [נכון ל-2017] נמצא באוויר ריכוז חלקיקים מסוכנים לבריאות האדם גבוה מאשר בישראל (פולין, צ'ילה ומקסיקו(.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כשלושה שבועות [6 במאי] מסביר את הליקויים, בין השאר, במחיר הזול אם בכלל שהמזהמים נדרשים לשלם על הפגיעה בבריאותם של תושבי המדינה. רוב  המפגעים אינם "זוכים" לאכיפה מנהלית או פלילית ומטופלים, אם בכלל, באמצעות הסדרה. רובם המכריע של תיקי החקירה בשנים 2014 עד יוני 2018 (כ-77%) נסגרו ללא הגשת כתב אישום, ובפחות מרבע מהם הוגש בפועל כתב אישום – שיעור של כ-1.7% מכלל המפגעים המהותיים שהתרחשו בשנים אלו.

חוקר האנרגיה במרכז חזן שבמכון ון-ליר, אמנון פורטוגלי, מאשים בשיחה עם אל-מוניטור את הממשלה בעידוד ייצור חשמל בתחנות כוח מזהמות השורפות גז טבעי. הוא הפנה את אל-מוניטור לדו"ח השנתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), שלפיו כבר ב-2016 מקורות אנרגיה מתחדשים ובראשם אנרגיה סולארית היוו יותר מ-65% מכל ייצור האנרגיה החדש שנוסף בעולם. "היום ברור שהעתיד הוא במערכות סולאריות המשולבות באחסון אנרגיה בבטריות", מוסיף פורטוגלי, "אך כנראה שבמשרד האנרגיה לא שמעו על כך". לדבריו, מחיר החשמל הסולארי בארץ במכרז האחרון היה פחות מ-15 אג' לקוט"ש כאשר מחירו בעולם אינו מגיע ל-3 סנט לקוט"ש. פער המחירים הזה תמוה ביותר, לאור רמתה הטכנולוגית הגבוהה של ישראל. פורטוגלי מסביר את הפער בכוחה הרב של שדולת הגז.

כך או כך, התוכנית הלאומית למעבר לאנרגיה ירוקה שאושרה ב-2010 התאיידה מתקציבי המדינה לשנים הבאות. התכנית נועדה להפחית עד שנת 2020 כ-16 מיליון טון CO2 בפליטות גזי חממה ולהניב תשואה גדולה פי 15 מההשקעה. לשם השוואה, מרוקו תפיק 42% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים בשנת 2020, וגרמניה תגיע בשנת 2030 ל-45% אנרגיה מתחדשת. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שאינה מציבה יעדים אבסולוטיים להפחתת פליטות גזי חממה ואינה מתקצבת אותם כנדרש בהסכם פריז 2015. 

גדעון ברומברג, מנכ"ל אקופיס ישראל – ארגון המשותף לפעילי איכות סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים, מזהיר שאם מקבלי ההחלטות בירושלים לא יוציאו את הראש מהחול, ויצטרפו ליוזמה סביבתית-אזורית, ישראל תשלם מחיר אקולוגי ופוליטי כבד מנשוא.

ברומברג מבהיר, כי לישראל יש "אינטרס לעשות את ההתאמות האזוריות לשינוי האקלים הגלובאלי". הוא ציין שירדן עקפה את ישראל בשימוש באנרגיה סולארית, ומוסיף שהשמש יכולה לספק לישראל את רוב ביקוש האנרגיה בשעות היום, וזאת במחיר סביבתי וכלכלי נמוך במידה ניכרת ממחירו של הגז הטבעי. בימים אלה מקדמת אקופיס יוזמה למכירת אנרגיה סולרית מירדן לישראל ולרשות הפלסטינית בתמורה למים מותפלים בתחנות המופעלות באנרגיה ירוקה.

אז מה עושים כדי להפוך את איכות הסביבה לנושא "יוקרתי" ולהעמידו במקום הראוי לו בסדר היום? נצייד אותו ב"תכנית חירום לאומית להגנת העורף" ובתקציבים נדיבים, ואפשר גם לשנות את התואר של השר הבא מהשר להגנת הסביבה לשר הביטחון האקלימי. לא נותר אלא לקנא בהישג המרשים של הירוקים בבחירות לפרלמנט האירופי. בישראל שום מפלגה ירוקה לא התקרבה לאחוז החסימה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept