ישראל פולס

עתיד הכנסת הבאה ייגזר מגורלו המשפטי של נתניהו

p
המחבר
בקצרה
בעוד כחול לבן הציבה את שחיתויות נתניהו כמטרת הניגוח העיקרית שלה ותנסה לקעקע את הלגיטימציה שלו לכהן כראש ממשלה תחת כתבי אישום, הקואליציה המסתמנת צפויה להעניק לו רשת ביטחון, ככל הנראה באמצעות חקיקה.

הכנסת ה-21 שהושבעה ביום שלישי [30 באפריל] תתנהל בצל גורלו המשפטי של ראש הממשלה היוצא והנכנס בנימין נתניהו. מעולם לא הוטלה משימת הרכבת הממשלה על חבר כנסת המסובך בפרשות פליליות כולל כוונה של היועמ"ש להעמידו לדין באשמת שוחד.

בעוד מפלגת האופוזיציה הראשית כחול לבן הציבה את שחיתויות נתניהו כמטרת הניגוח העיקרית שלה, הקואליציה המסתמנת צפויה להעניק לראש הממשלה רשת ביטחון, ככל הנראה באמצעות חקיקה. זו הסיבה שנתניהו ביקש מחברי סיעת הליכוד לדחות חופשות שתוכננו לפגרה באוגוסט. לדבריו, המושב יתארך בשבוע נוסף "כי סביר שיהיה בליץ חקיקה". העובדה שנתניהו אמר זאת בחלקה הסגור של ישיבת סיעתו, וההחלטה שהשימוע בעניינו יתקיים בתחילת חודש יולי, מחזקים את ההערכה הרווחת כי הוא מכוון לחקיקת תיקון לחוק החסינות בניסיון למנוע את העמדתו לדין.

בכחול לבן לא התמהמהו, ואת ארבע הצעות החוק הראשונות של הסיעה כיוונו היישר אל הבטן הרכה של ראש הממשלה, כלומר השחיתויות: חוק הקלון, חוק הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד, חוק האוסר על כהונה במקרה של כתב אישום וחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הצוללות. באקט סמלי כל אחד מארבעת ראשי המפלגה חתם ראשון על אחת ההצעות ואליו הצטרפו 34 חברי הכנסת האחרים של הסיעה. "לא נאפשר לממשלת ישראל להפוך למבצר משפטי ועיר מקלט לפורצי חוק", הבטיח יו"ר הסיעה בני גנץ, שצפוי להתמנות ליו"ר האופוזיציה, בנאומו בפני סיעתו. גם המסר הזה כוון לאותו מקום בדיוק: לקעקע את הלגיטימציה של נתניהו לכהן כראש ממשלה תחת כתבי אישום.

בשבועות הקרובים, ככל שמועד השימוע הצפוי של נתניהו יתקרב, ואם יחל הליך חקיקת תיקון לחוק החסינות, פרשות נתניהו יהפכו לסדר היום הראשי של הכנסת. בכחול לבן ינסו לצרוב בתודעה שנתניהו הוא ראש ממשלה עם תאריך תפוגה קצר מועד.

אבל מעבר לפרשות הפליליות בהן מסובך נתניהו, הכנסת ה-21 מביאה איתה גם שינויים מבניים משמעותיים לעומת זו הקודמת, ופרופיל אנושי שונה. מדובר בכנסת ש-49 מחבריה הם חדשים – שיא של כל הזמנים. 24 מהחדשים הם חברי סיעת כחול לבן. לכך עשויה להיות, לפחות בהתחלה, השפעה על עבודת הכנסת, החקיקה והוועדות השונות, מכיוון שוותק וניסיון הם יתרון בכל הנוגע לשימוש אפקטיבי בכלים פרלמנטרים.

שינוי משמעותי יותר הוא גודלה של סיעת האופוזיציה הראשית – כחול לבן היא סיעה ענקית במונחים ישראלים עכשוויים. גודלה זהה לגודל מפלגת השלטון הליכוד, 35 מנדטים (למעשה לכחול לבן יש יתרון של מנדט כיוון שברשימת הליכוד לכנסת שובץ במקום ה-27 נציג מהבית היהודי). המשמעות היא בנראות וביכולת להוביל סדר יום ומהלכים פרלמנטרים, אם וככל שסיעת כחול לבן תצליח להתנהל באופן קוהרנטי וארבעת מנהיגיה יישארו מאוחדים. את זה ניתן יהיה לראות רק בהמשך, מכיוון שכרגע כחול לבן היא ערב רב של אנשים ורעיונות שחברו יחדיו לפני פחות משלושה חודשים.

הולדתה וגודלה של כחול לבן פגעו עד מאוד במפלגות השמאל, בעיקר במפלגת העבודה שהיא כעת סיעה קטנה בעלת שישה מנדטים. המפלגה שבכנסת הקודמת הייתה בעלת ייצוג של 24 חברי כנסת במסגרת המחנה הציוני, כמעט שלא הורגשה השבוע בטקס השבעת חברי הכנסת; גם בגלל המוראל הירוד של חבריה וגם בשל הפיכתה למפלגת אופוזיציה שולית. למעשה מפלגות השמאל הציוני, העבודה ומרצ, מונות בכנסת החדשה 11 חברי כנסת בלבד. זוהי מכה קשה לסדר היום המדיני השמאלי.

בקטגוריית צמצום הכוח נמצאות גם המפלגות הערביות. פיצול הרשימה המשותפת לשתי רשימות הוריד את כוחן מ-13 מנדטים לעשרה. גם אחוזי ההצבעה הנמוכים במגזר הערבי תרמו לכך. כמו מפלגות השמאל הציוניות, גם המפלגות הערביות יידרשו כעת לחשבון נפש עמוק.

ייצוג נוסף שנפגע הוא הנשים. רק 29 חברות כנסת מתוך 120 יכהנו בכנסת ה-21, שש חברות כנסת פחות מהכנסת ה-20. ראוי לציין שגם הכנסת ה-20 החלה את כהונתה עם ייצוג נשי של 29 חברות כנסת, אך בהמשך בעקבות חילופי גברי מספרן עלה. כך או כך מדובר בתת ייצוג לנשים, שיבוא בוודאי לידי ביטוי גם במספר מועט של שרות בממשלה וייתכן שבלי ייצוג נשי בקבינט המדיני-ביטחוני.

לעומתן הנשים, ייצוג הקהילה הגאה עלה משמעותית. בכנסת ה-21 יכהנו חמישה חברי כנסת הומואים מוצהרים: איציק שמולי מהעבודה; איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב מכחול לבן; ואמיר אוחנה מהליכוד שצפוי להתמנות לשר. לכאורה זהו כוח פרלמנטרי מרשים ואפקטיבי, אולם הוא צפוי להתנגש בכוחות השמרניים והדתיים בכנסת שגם כוחם עלה: המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, זכו כל אחת בשמונה מנדטים. יחד עם חמשת המנדטים של איחוד מפלגות הימין מתקבל גוש דתי-חרדי של 21 מנדטים. למרות זאת, מבחינה תדמיתית ייצוג של חמישה חברי הקהילה הגאה בכנסת הוא מרשים.

מאפיין נוסף של הכנסת החדשה הוא גידול בייצוג הגנרלים עד שאפשר בקלות לקיים ישיבת פורום מטכ"ל במזנון הכנסת. ראשית, מספר שיא של רמטכ"לים לשעבר נבחרו לכנסת: בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי, כולם חברי כחול לבן. בנוסף ישנם עוד שמונה אלופים במיל' המפוזרים בין כחול לבן, הליכוד והעבודה. מהבחינה הזאת חזרנו לעידן הגנרלים שאפיין את הפוליטיקה הישראלית עד שנות התשעים של המאה הקודמת. עם זאת לפי ניסיון העבר, עבר צבאי מפואר אינו מנבא הצלחה פוליטית.

זהו מבחנם הגדול של הפוליטיקאים החדשים, הרמטכ"לים לשעבר גנץ ואשכנזי מכחול לבן. לאחר שעמדו בראש הצבא הם עשויים למצוא עצמם בחודשים הקרובים משועממים ומתוסכלים מעבודה פרלמנטרית כאופוזיציונרים, ככל שממשלת נתניהו החמישית תאריך לשרוד. השאלה הגדולה היא עד כמה הם בנויים לשהייה ממושכת באופוזיציה. את זה נדע בשנה הקרובה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept