ישראל פולס

71 שנות עצמאות: גאולת ישראל מצטיירת כהגשמתו של חזון משיחי

p
המחבר
בקצרה
הממשלה הבאה תהיה תלויה יותר מקודמותיה בחסדיהם של אנשי דת. בשנת ה-71 למדינה, גאולת ישראל מצטיירת כהגשמתו של חזון משיחי, ברוח הקולוניאליזם, דמוקרטיה מושתתת על עריצות הרוב ואורתודוקסיה אנטי ליברלית.

כמדי שנה, גם בערבו של יום העצמאות תשע"ט-2019 למדו תלמידי בתי הספר (בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי, לא בזרם החרדי-העצמאי) על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל (המכונה בטעות "מגילת העצמאות"). במבוא לחוברת הדרכה לתלמידי חטיבות הביניים בחינוך הממלכתי, המשמשת ללימוד הנושא, כתוב כי "מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל". המבוא קובע כי "המדינה מושתתת על עקרונות הדמוקרטיה ועל שווין זכויות לכל אזרחיה...עקרונות וערכי יסוד שלחברה נאורה אין קיום בלעדיהם".

מן הראוי לציין, שדברי המבוא לא הובאו מפי שר חינוך מה"שמאל" כמו יוסי שריד או יולי תמיר, אלא עובדו על פי דברי שרת החינוך בשנים 2006-2001, לימור לבנת מהליכוד. מה שנראה אז מובן מאליו, ספק גדול אם היה עובר בכנסת היוצאת. קשה להאמין שיש לדברים כאלה סיכוי להגיע לקריאה ראשונה בכנסת הנוכחית. מפלגת הימין הקיצוני, שצפויה לקבל את תיק החינוך, מייצגת מחנה שמאמין בעליונות יהודית (ראו דברי הרבנים במכינה הצבאית בעלי) ומחנך דור של קנאי דת לאומנים. אחד מראשיו, ח"כ בצלאל סמוטריץ, דוגל בהפרדה פיזית בין יולדות יהודיות לערביות.

מה ישיב המורה לאזרחות לתלמיד, שיתהה כיצד יסודות הצדק שהכרזת העצמאות מבטיחה לכל אזרחי המדינה, בלי הבדל דת, גזע ומין, מתיישבים עם חוק הקובע כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי?." מה יאמר המורה לתלמידה שתבקש להבין איך ההבטחה לשוויון והקריאה לתושבי ישראל הערבים ליטול את חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, עולים בקנה אחד עם חוק שקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה"?

השאלות הללו נוגעות כמובן לחוק הלאום, אשר עבר בכנסת הקודמת וקידם את פניה של הכנסת החדשה. ההתנכרות למיעוט הערבי מדיפה ריח עז של לאומנות, אם לא גזענות, וסותרת את רוח הכרזת העצמאות. הסעיף הזה פוגע ברגשותיהם של אזרחי ישראל הלא יהודים ומערער את זיקתם למדינה, אך אין לו ביטוי מעשי. לעומת זאת, הסעיף המפלה לגבי פיתוח ההתיישבות היהודית בלבד מהווה פגיעה ישירה בזכויות הקניין של מיליוני בני אדם ומערער את זיקתם לאדמת אבותיהם. התרגום של הסעיף הזה לשפת המעשה על ידי הכנסת היוצאת נקרא "חוק ההסדרה".

"ההסדרה" נועדה להכשיר בדיעבד את כלל המבנים שהוקמו בהתנחלויות בגדה המערבית בניגוד לחוק. מדו"ח שפרסמה עמותת "יש דין" בחודש שעבר [1 באפריל], עולה כי בתוך זמן קצר 99% מהמאחזים הלא חוקיים יולבנו וייחשבו כהתנחלויות רשמיות, על פי ממשלת ישראל. מדובר בכ-70 מאחזים, שיצטרפו לכ-30 מאחזים שכבר הוכשרו ובכ- 7,000מבנים בלתי חוקיים בהתנחלויות ובמאחזים. הסיפוח הזוחל הזה מסתמך על שמונה חוקים (מתוך עשרות הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת) של החלת החוק הישראלי על השטח הכבוש.

המהלכים האלה נוגדים לא רק את החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם – המוסד שסלל את הדרך להקמת המדינה. הם עושים פלסתר מהמסמך המכונן של מדינת ישראל; בהכרזת העצמאות נאמר כי "זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". לא ידוע על שום עם בעולם הנאור העומד ברשות עצמו ללא גבולות מוכרים. איזה עם מאמין שזכותו הטבעית להפקיע אדמות ולהרוס בתים של בני עם אחר, החיים מחוץ לשטחה של מדינתו הריבונית (הגדה המערבית)?

הכרזת העצמאות מעלה על נס את הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל, שהכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. הרצל חזה גם את השתלטות כוהני הדת על מוסדות המדינה. בספרו "מדינת היהודים" כתב חוזה המדינה: "לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומבחוץ".

הממשלה הבאה תהיה תלויה יותר מקודמותיה בחסדיהם של אנשי דת חרדים ואורתודוכסים, בהם שמונה ח"כים של יהדות התורה ושמונה נציגים של ש"ס שיכהנו בכנסת ה-21, ועוד כמספר הזה דתיים-לאומיים. כפי שמציין ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, במדינת ישראל של 2019 הדת קובעת איך נתחתן ואיך נתגרש; האם נוכל לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת (לרוב לא) וכיצד נבלה את יום המנוחה שלנו; איזו כשרות נצרוך; והאם נעמוד בפקקים בגלל עבודות תשתית ביום חול. המפלגות החרדיות מציבות את סמכות ההלכה מעל לחוקי המדינה. הן מתנגדות לגיוס בניהן לצבא, מפלות לרעה נשים ומסיתות נגד הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית. כל זאת בניגוד מוחלט להתחייבות של מקימי המדינה שהיא תעניק לכל אזרחיה זכויות שוות, בלי הבדל דת, גזע ומין.  

הכרזת העצמאות מבטיחה כי המדינה היהודית, שהוקמה כפתרון לבעיית העם היהודי מחוסר המולדת, "תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי". מייסדי המדינה קראו לעם היהודי בתפוצות לעלות לישראל ולעמוד לימינה "במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".

שערי המולדת נותרו עדיין פתוחים בפני כל יהודי, אך הקהילה היהודית הגדולה והחשובה שמעבר לים הולכת ומתרחקת ממנה. בשנת ה-71 להכרזת העצמאות, גאולת ישראל מצטיירת כהגשמתו של חזון משיחי, ברוח הקולוניאליזם, דמוקרטיה מושתתת על עריצות הרוב ואורתודוכסיה אנטי ליברלית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: coalition government, israeli elections, palestinians, right wing, independence, ultra-orthodox, declaration of independence

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept