ישראל פולס

הטרגדיה של הנשרים ברמת הגולן

p
המחבר
בקצרה
שמונה נשרים הורעלו ומתו בסוף השבוע ברמת הגולן, והאצבע המאשימה מופנית לעבר החקלאים באזור. פעילי סביבה קוראים לשנות את החקיקה ולהגביר את הענישה והאכיפה, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר מתנגד בתוקף ליוזמה. כך נראה המאבק על עתיד העופות הטורפים בישראל.

תמונה אחת שפורסמה בסוף השבוע האחרון [10 במאי] תמצתה את הטרגדיה של אוכלוסיית הנשרים המקראיים ברמת הגולן: שמונה פגרי נשרים מונחים זה ליד זה, כולם קורבן להרעלה בידי אדם. עד לפני כעשור אוכלוסיית הנשרים במרכז רמת הגולן מנתה כ-130 פריטים, כעת היא מונה לא יותר מחמישה נשרים. המשמעות הברורה היא הכחדה של המין באזור. ביום ראשון [12 מאי] דווח כי המשטרה עצרה צעיר כבן 30 בחשד שביצע את מעשה ההרעלה.

הנשר האירו-אסיאתי, הקרוי גם נשר מקראי, שוקל עד כשמונה ק"ג ומוטת כנפיו מגיעה לכ-2.80 מטר. זהו דורס הניזון מפגרים ונפוץ בארצות אגן הים התיכון. במשך שנים שכנו נשרים מקראיים רבים במושבת קינון בצוקי גמלא שבגולן והיוו מקור לגאווה ומוקד משיכה תיירותי. עשרות אלפי מטיילים היו מגיעים לשמורת הטבע במיוחד כדי להשקיף על מושבת הנשרים שקיננה במצוק מעל הנחל. אולם לאורך השנים הנשרים היוו קורבן להרעלות שחיסלו אותם באופן שיטתי. מקרה הרעלה קשה ביותר היה ב-1998 אז נמצאו בגולן כ-40 נשרים מתים מאכילת פגר בקר מורעל או מאכילת פגרי בר שאכלו מבשר הבקר המורעל.

"מגדלי בקר וחקלאים מפזרים רעלנים באופן לא חוקי מסיבות שונות", מסביר לאל-מוניטור אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. "אם זה כדי לפגוע בטורפים הפוגעים בעדריהם כמו זאבים, תנים ושועלים, או במסגרת סכסוך על שטחי מרעה. רוב החקלאים הם שומרי חוק, אבל מספיק אדם אחד שמניח רעל מסוכן כדי לפגוע בנשרים. הסיבה שנשרים כה פגיעים היא כי הם חיים בלהקות. הם נאספים בעשרות סביב פגר ואם הפגר מורעל, כולם מורעלים".

הצופה מתוסכל וזועם במיוחד על ההרעלה הנוכחית. "אני מכיר את הנשרים שהורעלו, לשלושה מהם היה משדר GPS והיו להם תגים וטבעות. ראינו שהם לא זזים וחום הגוף שלהם ירד והבנו מיד שקרה אסון", הוא מתאר בהתרגשות. "התסכול הגדול הוא שאני יודע שזה יקרה שוב. אין ענישה ואין בקרה. כל החומרים (הרעילים) הללו זמינים באופן חופשי. מחסנית של אקדח בטלה בשישים לעומת פוטנציאל הנזק של חומר כזה. בכמות הרעל שפיזרו העבריינים, אפשר להרעיל עשרות אנשים".

בחברה להגנת הטבע רוצים לנצל את הזעזוע הציבורי מהרעלת הנשרים לתיקון חקיקה שיאפשר להם להגן על עופות הבר. המדובר בתיקון לחוק להגנת חיית הבר, שעיקרו העברת נטל הראיה למי שנמצא בחזקתו פגר מורעל. כיום נטל ההוכחה מוטל על המדינה. בנוסף, במקרה של חשד להרעלה פקחים יהיו רשאים להיכנס לשטחים פרטיים ללא צו מבית משפט. היבט חיוני נוסף שיצריך שינוי חקיקה או לפחות ברגולציה הוא הגברת הפיקוח על מכירת חומרי הדברה.

מי שמתנגד בתוקף להגברת הרגולציה בנושא הוא מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שמגדל בעצמו בקר, צאן וגידולים חקלאיים. "יש לטפל באופן ספציפי במרעילים שנהגו שלא כחוק", הוא אומר לאל-מוניטור ודוחה את האשמה האוטומטית נגד מגדלי הבקר. "אנחנו כמגדלי בקר בכלל לא משתמשים ברעלים הללו. יש כיום הוראות ברורות בחוק ויש ליישם את ההוראות הקיימות. אנחנו נגד הגברת הרגולציה והענישה. יש 8,000 חקלאים בארץ, המחשבה שמישהו ירצה לקיים חיפושים בכל מחסן של חקלאי היא מופרכת. זה פופוליסטי וזה לא הפתרון. גם ככה אנחנו סובלים מעודף רגולציה ולא קל להיות מגדל בקר בישראל".

פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג ישראלי, פרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומאנשי החברה להגנת הטבע, זועם על העדר הרגולציה ומפנה את האש לעבר מגדלי הבקר. "המצב כיום הוא בדיחה", הוא קובע, "מגדלי הבקר עושים מה שהם רוצים כי הם יודעים שאין אכיפה בישראל. הם מקבלים קנס של 5,000 שקל וממשיכים הלאה. זה לא מרתיע חקלאי שרוצה להרוג זאבים שאכלו לו עגלים. בספרד שולחים אנשים לכלא על הרעלת נשרים, אבל כאן, כשב-1998 בהרעלה הגדולה שבה חוסלו עשרות נשרים המשטרה תפסה את המרעיל, אפילו קנס הוא לא קיבל. אם הבחור היה יושב שנה בכלא ומשלם מיליון שקל קנס, הטרגדיה הזו לא הייתה מתרחשת".

פרופ' לשם לא נרתע ממאבקים ציבוריים, וייסד בעבר יחד עם רשות הטבע והגנים, חברת חשמל והחברה להגנת הטבע את מיזם "פורשים כנף" להגנה על נשרים ועופות דורסים אחרים. כעת הוא מבטיח לעשות מעשה ולהוביל מאבק ציבורי נרחב. לדבריו, "המצב נכון להיום הוא קטסטרופה. לפני קום המדינה היו בישראל אלף זוגות של נשרים, כיום נשארו רק 40 זוגות. בגמלא שברמת הגולן היו 60 זוגות וכיום נשארו אפס. גייסנו כבר כמה אנשי ציבור בהם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה ויינשטיין, שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, ראש אגף חקירות לשעבר מני יצחקי, האלוף במיל' נועם תיבון ועוד חברים, ואנחנו נפעל יחד לשינוי החוק. אנחנו בחברה להגנת הטבע רוצים להוביל גם קמפיין ציבורי בשם 'משיבים את הנשרים לארץ התנ"ך' – הנשר מוזכר 27 פעמים במקורות והוא חלק מהסיפור של המקום. לא הגיוני שנפקיר אותו להרעלות".

איום נוסף על העופות הדורסים אשר מטריד מאוד את הארגונים הפועלים לטובת הנשרים הוא הקמתה בימים אלו של חוות טורבינות רוח להפקת חשמל ברמת הגולן. הלהבים של הטורבינות פוגעות בבעלי כנף ועלולות להרוג את הנשרים ועופות דורסים גדולים אחרים. בעקבות התנגדותם של פעילי סביבה סוכם על הפעלת מערכת של תצפיות ומכ"ם שיאתרו מראש עופות שיתקרבו למתחם הטורבינות. כך יוכלו המפעילים לדומם חלק מהן כדי למנוע פגיעה בבעלי הכנף. פרופ' לשם סקפטי: "הכל בולשיט אחד גדול. זה לא יעבוד. בספרד נשחטים כל שנה אלף נשרים מהלהבים האלו. שני מיני נשרים שהיו נפוצים בישראל כבר נכחדו לפני שלושה עשורים. האיום על העופות הדורסים בישראל מצריך שינוי סדרי חשיבה עמוקים. כל עוד זה לא יקרה, שאף אחד לא יתפלא שאוכלוסיית הדורסים בישראל תהפוך להיסטוריה".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept