סבב האלימות האחרון בין ישראל לרצועת עזה [5-4 במאי] היה אלים וקטלני מקודמיו. לראשונה מזה זמן רב דילג צה"ל בבת אחת למה שאמורים להיות שלבים מתקדמים של לחימה, ביצע סיכול ממוקד והרס מפקדות וחמ"לים למרות שמוקמו בבנייני מגורים. נראה כי חמאס והג'יהאד האסלאמי נקטו באותה שיטה: לפי דיווחים ערביים, הם ניסו להבקיע פרצה בחומת ההגנה של "כיפת ברזל" בעיקר בזכות העובדה שירו מספרי רקטות גבוהים בפרקי זמן קצרים, כדי לחדור את המיירטים של הכיפה. "אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל עדיין גבוהים", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "אבל כשיורים הרבה רקטות בבת אחת, טבעי שמספר הרקטות שלא מיורטות גדל בהתאמה. זה עדיין אותם 8% (רקטות שלא מיורטות), אבל כשעשר רקטות חודרות האפקט שונה מחדירה של שתי רקטות".
התוצאה, מבחינת ישראל, הייתה קשה: ארבעה אזרחים הרוגים. מחיר כבד, שמוכיח לישראל, על בשרה, שאין הגנה הרמטית ממבול של רקטות, טילי נ"ט ומרגמות, ושלהתמכרות לכיפת ברזל יש גם צדדים לא בריאים.
