ישראל פולס

הכפשת מערכת המשפט - פגיעה בנכס אסטרטגי

p
המחבר
בקצרה
אין זה דבר של מה בכך, לא בישראל ולא בעולם המשפט, שנשיאת בית משפט העליון משחררת את חרצובות לשונה נגד המחוקקים, ועוד מעבר לגבולות ישראל. אולי היו אלה השקרים שהפיץ נתניהו, שהביאו את השופטת להסיר את הכפפות.

כמאתיים מיליון צופי טלוויזיה ראו השבוע את הפנים היפות של ישראל, שנשקפו מאין ספור כתבות על תחרות האירוויזיון ומהקליפים שליוו את הופעותיהם של המתמודדים והמתמודדות. על אף המקלות שראש הממשלה בנימין נתניהו תחב לגלגליו, במטרה לרסקו, תאגיד השידור הישראלי הצליח לנצח את ה-BDS. העולם ראה שישראל היא לא רק מדינה של מתנחלים רעולי פנים שמכים זקנים פלסטינים וילדים שמסתתרים במקלטים מפני רקטות של החמאס. אך בעוד במוצאי שבת [18 בספטמבר] מדינת ישראל קיבלה מתנה תדמיתית שלא תסולא בפז, למחרת ביום ראשון, בישיבתה השבועית, ממשלת ישראל שוב לא החמיצה הזדמנות להציג את פרצופה המכוער של המדינה.

אחרי כמה מילות ברכה לזמר קובי מרימי, שייצג את ישראל בתחרות (ואף מילת הערכה לתאגיד), הביע נתניהו תקווה שתימצא במהרה הדרך להוריד את השותפות הפוטנציאליות לממשלה הבאה "אל קרקע המציאות". כלומר, יוותרו על כמה משרות של שרים בכירים. 
סדר היום שחוזר ומתגלה כעת מבעד לאבק הכוכבים המתפוגג עם תום חגיגת האירוויזיון, מתנוסס במאות ואלפי כותרות בעיתוני העולם וברשתות הטלוויזיה החשובות. אפילו בסקירה היומית של העיתונות הישראלית המופיעה באתר משרד החוץ באנגלית, כשרות לדיפלומטים ולכתבים הזרים, אפשר למצוא את השורות הבאות, הלקוחות ממאמר בידיעות אחרונות: "להיכן נעלמו כל חברי הליכוד שדיברו נגד חוק חסינות לפני הבחירות? הם נלקחו כבני ערובה של נתניהו, שיכול להעניק להם או למנוע מהם תיקים בממשלתו החדשה. הם פוחדים".  

חברי הליכוד פוחדים כנראה להביע ביקורת, אך לא כך המשפטנים. זאת ועוד, הביקורת של בכירי המשפטנים נגד חקיקה שנועדה לסרס את בג"ץ ולהפוך את הכנסת לעיר מקלט לחשודים בפלילים, לא נעצרת בגבולות ישראל. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בחרה להסתער עליה באדמת גרמניה.

אולי היו אלה השקרים שהפיץ נתניהו במסגרת הקמפיין שהוא מנהל בניסיון לחמוק מעונש, שהביאו את השופטת להסיר את הכפפות. ביום שני שעבר [13 במאי] הבטיח נתניהו להעביר שלושה חוקים שנפסלו או עוכבו על ידי בית המשפט העליון, כדי לקדם "איזון בין הרשויות": גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים. האמת היא שבג"ץ לא נדרש מעולם לעתירות נגד גירוש או עונש מוות למחבלים. נתניהו עצמו בלם הצעות חוק בנוגע לעונש מוות למחבלים.

שעות אחדות אחרי שנתניהו הפיץ את השקרים הללו, במאמץ להצדיק את הפגיעה בעצמאות בית המשפט, התייצבה חיות על דוכן הנואמים בהיכל הצדק בנירנברג. הנשיאה ציינה את הסמליות של קיום כנס משפטנים ישראלים וגרמנים באותו אולם שבו עמדו לדין 16 שופטים ועורכי דין גרמנים שהואשמו בכך שקידמו את תוכנית טוהר הגזע. חיות הזכירה שפסק הדין אז הוקיע את הרס העצמאות השיפוטית בגרמניה בתקופה הנאצית. לדבריה, ראשי המפלגה הנאצית הבינו כי לצורך מימוש האידיאולוגיה הגזענית שלהם עליהם לרתום לצדם את המשפט. ברמז עבה לפיסקת ההתגברות המתגבשת בירושלים, הזכירה חיות שהמפלגה הנאצית השתמשה בכלים משפטיים, בהם חקיקת "חוק ההסמכה" שמכוחו הוקנו לממשלה הגרמנית סמכויות חקיקה מלאות אשר אפשרו לה לעקוף את הרייכסטאג כרשות מחוקקת.  

"ראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים שעליהם עמדתי", הציעה חיות, "כי העצמאות השיפוטית ואי התלות של השופטים הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו." היא ציטטה מתוך פסק דין של שופט בית המשפט העליון לשעבר [1980-1951] ד"ר אלפרד ויתקון, יליד גרמניה, ''לא פעם קרה בהיסטוריה של מדינות בעלות משטר דמוקרטי תקין, שקמו עליהן תנועות פשיסטיות וטוטליטריות למיניהן, והשתמשו בכל אותן הזכויות של חופש הדיבור, העתונות וההתאגדות, שהמדינה מעניקה להן, כדי לנהל את פעולתן ההרסנית בחסותן.'' לא קשה לנחש לאן כוונו דבריה.

וכמו במסר לאזרחי ישראל השאננים נוכח המעשים המגונים של הפוליטיקאים במערכת המשפט, ולשוחרי טובתה של ישראל בקהילות היהודיות, שלפה השופטת מאמר מערכת של עיתון יהודי מוביל בגרמניה שפורסם בפברואר 1933. "כשמר היטלר וחבריו סוף-סוף השיגו את הכוח שהתאוו לו זמן רב כל כך", נכתב במאמר, "הם לא ישללו פתאום את זכויותיהם החוקיות של יהודי גרמניה...הם לא יוכלו לעשות זאת כי אי אלו גורמים מכריעים מרסנים את הכוח תחת בקרה".

הטעות של כותב המאמר, המשיכה הנשיאה, הייתה שהוא לא האמין כי גם מוסדות קיימים יכולים להיות מנושלים מכוחם וחיוניותם ולעבור תהליך של "התאמה" על מנת לעגן את "הסדר החדש".

אין זה דבר של מה בכך, לא בישראל ולא בעולם המשפט, שנשיאת בית משפט העליון משחררת את חרצובות לשונה נגד המחוקקים. אם אין די בכך, היא "מוציאה החוצה את הכביסה המלוכלכת" כמו הייתה פעילה של "שוברים שתיקה" או "בצלם". אך נראה כי המהומה התקשורתית סביב האירוויזיון הבליעה עד לאחרונה את קול זעקתם של בכירי השופטים והמשפטנים (אם לא מביאים בחשבון את הציוץ של הבן הפרוע יאיר נתניהו, שטען שחיות השוותה את אביו להיטלר). כפי שציין השבוע אליקים רובינשטיין, מי שהיה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ושימש בשנות ה-80' סגן שגריר ישראל בארה"ב, "בית המשפט הוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל".

בין אם נתניהו יצליח לכבוש את בית המשפט העליון ובין אם חצי תריסר חברי כנסת מהליכוד ימצאו את רגש הבושה – המאבק נגד שלטון החוק כבר הסב נזק כבד למוניטין של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". כמילות השיר של נציג ישראל באירוויזיון קובי מרימי: Nothing comes as easy as it goes.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: nazis, germany, esther hayut, eurovision song contest, supreme court, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept