ישראל פולס

נגמר החרם: בני גנץ ואיימן עודה החליטו על שיתוף פעולה פוליטי

p
המחבר
בקצרה
בראיון לאל-מוניטור חושף ח"כ איימן עודה לראשונה, כי נפגש לאחרונה עם יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ וכי דנו בשיתוף פעולה עתידי במסגרת האופוזיציה. פגישה זו היא שהכשירה את הקרקע להזמנתו של עודה לנאום בהפגנה בתל אביב.

השתתפותו של ח"כ איימן עודה בהפגנת האופוזיציה, שהתקיימה במוצאי שבת בתל אביב [25 במאי], התחילה ברגל שמאל אבל הסתיימה עם תקווה. עודה הוזמן לשאת דברים על ידי מארגן ההפגנה ח"כ עופר שלח (כחול לבן), ולאחר כמה ימים כשהשיב בחיוב, נאמר לו שרשימת הנואמים כבר סגורה. אז הסתבר כי בין מועד ההזמנה, כשבועיים לפני ההפגנה, לבין מועד תשובתו של עודה, פרצה בכחול לבן מיני מחאה מצד אנשי האגף הימני של הסיעה (משה יעלון, יועז הנדל וצבי האוזר), אשר סברו כי השתתפותו של עודה תזיק מאוד לכחול לבן ותסכל אפשרות לגייס בעתיד מצביעי ימין.

כל זה חולל, כצפוי, סערה ציבורית. תנועות השמאל ראו פרדוקס בכך שהאופוזיציה מתגייסת להגנת הדמוקרטיה אך באותה עת מרחיקה את הערבים מהמאבק.

כבר במערכת הבחירות האחרונה נמנעו בכירי כחול לבן, שהוקמה כאלטרנטיבה לבנימין נתניהו, מכל קשר עם המפלגות הערביות. בכחול לבן האמינו באמת ובתמים, כי אם ילכו בין הטיפות ויציעו לציבור הישראלי להצביע עבורם כי הם "לא שמאל ולא ימין", יגבר הסיכוי למשוך קולות מהימין הרך בכלל ומהליכוד בפרט בדרך לניצחון. לפיכך איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל, היה בגדר סדין אדום.

נתניהו כהרגלו הצליח להלך על יריביו אימים, ובמסגרת קמפיין הבחירות שלו הפך את המונח "גוש חוסם עם הערבים" לאיום ממשי על המדינה, כאילו מדובר על חבירה לאויב המאיים על שלומה וביטחונה של ישראל. כחול לבן, וכך גם מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי, נפלו לאותה מלכודת. הם התרחקו כמו מאש מחד"ש-תע"ל, שלא לדבר על רשימת בל"ד-רע"ם, והתוצאה ידועה. רק מרצ הצליחה לגרוף קולות מהמגזר הערבי – קולות שלמעשה הצילו אותה ואפשרו לה לעבור את אחוז החסימה. מנגד ה"בורחים מערבים" כשלו במבחן התוצאה.

הסערה הציבורית והלחץ על יו"ר כחול לבן בני גנץ עשו בסופו של דבר את שלהם, וכמה שעות לפני קיומה של ההפגנה הוא התקשר בעצמו לח"כ עודה והזמין אותו לשאת דברים בהפגנת האופוזיציה. עודה השיב מיד בחיוב. הוא הבין כי אין זה הזמן לשחק משחקי כבוד ולתהות איך נמצא לפתע זמן לנאומו.

על פי נתונים שנאספו על ידי אחת מהחברות הסלולריות, בהפגנה השתתפו כ-50 אלף איש. בין הנואמים היה כמובן ח"כ עודה, וראו איזה פלא - השמיים לא נפלו. עודה זכה למחיאות כפיים סוערות, ולאחר שירד מהבמה הוא התפנה לשוחח עם מפגינים וללחוץ את ידם. כך צריך להיראות מאבק מאוחד של סיעות האופוזיציה נגד מהלכי רמיסת הדמוקרטיה הישראלית שמובילים נתניהו ושליחיו.

בראיון לאל-מוניטור חושף ח"כ עודה לראשונה כי נפגש עם גנץ ביוזמתו לפני כשבועיים (כלומר לפני ההחלטה לקיים הפגנה בתל אביב,) וכי בפגישה הם דנו על שיתוף פעולה עתידי במסגרת האופוזיציה. למעשה פגישה זו היא שהכשירה את הקרקע להזמנתו של עודה לנאום בהפגנה.

"הייתה לנו פגישה רצינית", אומר ח"כ עודה, "אני חושב שהייתה לה ולדברים שנאמרו בה, ההסכמות ואי ההסכמות, השפעה להמשך. דיברנו על שיתוף פעולה ושאנחנו צריכים לפעול יחד לכך כדי שהאוכלוסייה הערבית תהיה לגיטימית במדינה. כדי שהיא תחוש כך, יש להתייחס להנהגה שנבחרה על ידה באופן דמוקרטי. לגיטימציה לאוכלוסייה הערבית מחייבת להכיר בנבחריה כלגיטימיים ולהתייחס אליהם בהתאם".

אבל לא הכל עבר חלק. חברי הכנסת הנדל והאוזר החליטו להחרים את ההפגנה נוכח השתתפותו של ח"כ עודה. ח"כ יעלון, שהגיע להפגנה ואף נאם על הבמה, גיבה אותם וטען כי הכללת ח"כ עודה ברשימת הנואמים גרמה לאנשי ליכוד שלא לקחת בה חלק. "כחול לבן דוגלת במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית", הוא צייץ, "לנו ולאיימן עודה יש מחלוקת קשה על ה'יהודית'...ההפגנה הייתה על הדמוקרטיה ובנושא זה אין ויכוח עם איימן עודה".

ברוב הגינותו, ח"כ יעלון לא יכול היה להתעלם מתגובת הליכוד הבוטה להשתתפותו של עודה בהפגנה – "תומך הטרור איימן עודה נואם בברכת לפיד וגנץ", והשיב לה בהמשך אותו ציוץ: "ההתייחסות לערבים כמקשה אחת כטרוריסטים זו חלק מהבעיה. את בל״ד של בשארה, ע׳אטס וזועבי הייתי מוציא מחוץ לחוק בשל תמיכתם בטרור, אך גם פיקדתי על חיילים ערבים בצה״ל, ביקרתי משפחות שכולות ערביות. נתניהו מוכן לשרוף את כל זה כדי לשרוד".

יעלון נגע בנקודה המרכזית שהביאה את גנץ להיפגש עם עודה ולנסות למצוא את המשותף ביניהם. הרשימה המשותפת התפרקה לפני הבחירות האחרונות. בל"ד ורע"ם רצו יחד ברשימה אחת נפרדת ואילו חד"ש בהובלת עודה חברה למפלגתו של אחמד טיבי תע"ל. בלי בל"ד, על שלל חבריה הפרובוקטיביים והאידאולוגיה של מדינת כל אזרחיה, היה פחות קשה לגנץ וכנראה גם ליאיר לפיד לעמוד על במה אחת עם עודה.

עודה אינו מכחיש את העובדה שבלי בל"ד קל יותר לחד"ש-תע"ל להיות שותפות למפלגות המרכז-שמאל בישראל, אבל הוא נזהר שלא לספק נשק למי שטוענים שבל"ד היא מפלגה תומכת טרור. "אין ספק שעם בל"ד הוויכוחים היו יותר קשים", הוא אומר, "אבל יחד עם זאת אני לא שותף לדה-לגיטימציה לבל"ד ואלחם על זכויותיה".

כשנשא את נאומו הלא כתוב על הבמה ברחבת מוזיאון תל אביב, ח"כ עודה שקל כל מילה, כל הברה וכל פסיק. מבחינתו זו הייתה ההזדמנות להראות את המשותף ולשבור את חומת הדה-לגיטימציה שחווה מאז שנבחר ליו"ר חד"ש לפני כחמש שנים – מצד הימין ומפלגות המרכז גם יחד.

"אנחנו האזרחים הערבים אולי לא יכולים לבד, אבל בלעדינו זה בלתי אפשרי", הוא נאם, "המאבק הזה שזור בשלום, בשוויון, בצדק החברתי. והוא דורש שותפות בין מנהיגים אמיצים. אני מוכן לשותפות הזו כדי לעשות את השינוי"

לדבריו, הוא שאף לומר "דברים נכונים ושזה לא יהיה הנאום האחרון שלי איתם אלא הראשון. לא רציתי להגיע למקום שאחרי זה יבוא גנץ ויגיד זהו, אנחנו לא יכולים עוד להיות ביחד. רציתי שיהיה לזה המשך".

גנץ התקשר אל עודה אחרי ההפגנה, בירך אותו על נאומו ויחד סיכמו להמשיך את הניסיון המוצלח הזה. שאלתי אותו, האם לדעתו גנץ ובכירי כחול לבן יחזרו לסורם וינתקו את הקשר עמו אם ישראל תלך לבחירות בקרוב. "הם כבר לא יכולים", השיב ח"כ עודה. "אחרי מה שקרה ביום שבת, אי אפשר. הפור נפל. מעכשיו צריכה להיות שותפות אמיצה של מנהיגים אמיתיים".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept