ישראל פולס

לא רק שטחים והתנחלויות: שקד ובנט שינו את השיח בין ימין לשמאל

p
המחבר
בקצרה
מפלגת הימין החדש התרסקה באכזריות, אבל בזכות בנט ושקד הוויכוח בין ימין לשמאל הפך להרבה יותר מדיון על שטחים והתנחלויות. את האג'נדה שהובילו – מערכת משפט שמרנית וצמצום כוחו של בג"ץ, אימצו לימים רבים מחברי הכנסת בליכוד

בסקרים הפנימיים שהחזיקו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לפני שהקימו בסוף דצמבר האחרון [2018] את מפלגת הימין החדש, לא היה אפילו בדל של רמז על אפשרות שלא יעברו את אחוז החסימה. בדיוק ההפך. לפי אותם סקרים, למותג "בנט ושקד" היה גרעין מצביעים קשה של ארבעה מנדטים, תומכים אדוקים שילכו אחריהם לכל מפלגה. ההערכה הייתה שיסיימו את הבחירות עם שמונה עד עשרה מנדטים.

בפועל, שלושה חודשים וחצי אחרי השקתה, מפלגת הימין החדש התרסקה באכזריות בקלפי ולא עברה את אחוז החסימה.

שקד ובנט הם ללא ספק הגיבורים הטראגיים של הבחירות, דווקא משום שהיו בשיא עשייתם. שני שרים צעירים, חרוצים, בעלי אג'נדה, שפעלו ללא לאות במשרדיהם: הוא בחינוך והיא במשפטים. החברות בקבינט המדיני-ביטחוני הוסיפה להם עוצמה ומעמד, והיה ברור שהם כאן לעוד הרבה שנים. אפשר לאהוב או לשנוא את סדר היום שלהם. לא מעט אנשים, גם כאלה שחיבבו אותם, חשו שהם הלכו רחוק מדי בפופוליזם שלהם נגד המערכת המשפטית והקריאות לפעולה בעזה, ובכך גרמו להקצנת הימין המתון בליכוד. אבל לזכותם יאמר שהיו פוליטיקאים פעילים אשר שחיתות לא דבקה בהם. לפי התגובות ברשתות החברתיות, אפשר להתרשם שגם מבקריהם מביעים צער על הליכתן של דמויות שהכניסו עניין וצבע לחיים הפוליטיים ואתגרו את המערכת.

מי שהוביל את המיזם הפוליטי "הימין החדש" היה בנט. שקד הסתייגה. היא חששה שעזיבת מפלגתם הבית היהודי ויציאה לדרך עצמאית היא מסוכנת מדי. אולם בנט דחף בכל הכוח. הוא רצה לדהור קדימה לדרך עצמאית שתוביל אותו אל ראשות הממשלה, מבלי שיצטרך לתת דין וחשבון להנהגה הרבנית של מפלגת הבית היהודי.

כמו בכל שנות הזוגיות הפוליטית הזאת, שקד גיבתה אותו ורצתה להאמין שהקסם יעבוד גם במפלגה החדשה. אחרי הכל, כמעט כל מה שנגעו בו מאז שפרצו לחיים הציבוריים לפני למעלה מעשור, הצליח להם. שניהם היו אנשי הייטק צעירים, שעזבו ב-2006 את עיסוקיהם הפרטיים ובאו לעבוד עם ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו, מתוך אמונה בדרכו.

בנט היה הבולט מבין שניהם: מטכ"ליסט, דתי, שהתעשר מסטרטאפ. אחרי שהסתכסכו עם רעיית ראש הממשלה והתפוטרו מתפקידיהם בלשכתו [2008], המשיכו לפעול בדרכים אחרות. ב-2010 הם הקימו עמותה בשם "ישראל שלי" המגדירה את עצמה כתנועה לעשייה ציונית המשתייכת למחנה הלאומי. בין יתר פעולותיה, ניסתה העמותה לחולל מהפכה בשיח התקשורתי, שלדעתם קיפח את הימין. הם היו בין הראשונים בישראל שהבינו את עוצמת הרשתות החברתיות והשתמשו בהן. אחד הקמפיינים האפקטיביים שלהם היה נגד גלי צה"ל ב-2011. הסיסמה שליוותה אותו הייתה בוטה: "גל"צ, סכין בגב החיילים". אבל התברר שיש להם קהל, או יותר נכון שהם יודעים איך לעצב את דעת הקהל. זה היה הרבה לפני שבליכוד הבינו את הפוטנציאל שבניגוח גלי צה"ל וסימונה כתחנה של "שמאלנים תל אביבים".

כך גם כשתמכו במחאה החברתית של קיץ 2011. בנט הצליח לערער את הסדר הקיים: ימני, המשמש כמנכ"ל מועצת יש"ע, שמתייצב לצד צעירים תל אביביים במאבקם. אז החלה נסיקתם. הם רצו להיכנס לפוליטיקה, אך הליכוד היה חסום עבורם. ארץ אסורה כל עוד נתניהו שולט במפלגה. גם הפעם הוכיח בנט תושייה ויצירתיות. הוא חיפש פלטפורמה פוליטית אחרת ומצא אותה בבית היהודי, מפלגה ששיאה אז היה מאחוריה.

ב-2012 בנט ושקד כבשו את המפלגה ללא קרב. זה היה מהלך פוליטי מבריק, וחודשים ספורים לאחר מכן, בבחירות 2013, בנט כבר עמד בראש מפלגה בת 12 מנדטים.

גם המהלך הפוליטי הבא שעשה בנט, חבירה לכוכב בחירות 2013, יאיר לפיד, שהמפלגה בראשה עמד יש עתיד השיגה 19 מנדטים, היה מפתיע. בנט ולפיד כרתו ברית פוליטית וכפו על נתניהו להשאיר את המפלגות החרדיות מחוץ לקואליציה. בבחירות 2015 הבית היהודי אמנם נפלה קורבן ל"שתיית המנדטים" מצד נתניהו וסיימה עם שמונה מנדטים בלבד, אבל ידעה למקסם את התוצאה. עם פחות מנדטים בנט ושקד הגיעו לשיא השפעתם, כי נתניהו היה תלוי בהם. בנט קיבל את תיק החינוך, ושקד, עדיין לא בת ארבעים, קיבלה לידיה את תיק המשפטים היוקרתי.

בארבע השנים שחלפו מאז שקד התגלתה ככוכבת האמיתית והפכה לפוליטיקאית הפופולרית בישראל (אחרי נתניהו) לפי כל הסקרים. גם אם היה מתח בין בנט לשקד, הם הצליחו להסתיר אותו. החברות נשמרה. בנט ניסה לבנות את עצמו כביטחוניסט ולאתגר את הדרג הצבאי בישיבות הקבינט, כמו בנושא מנהרות החמאס מעזה. שקד הפכה לאישה החזקה במערכת המשפט, בדרכה העניינית ערערה את הסדר הקיים והתייצבה מול צמרת "שלטון החוק".

האג'נדה שהובילה: מערכת משפט שמרנית וצמצום כוחו של בג"ץ, העניקה לה כוח. את המהפכה החוקתית הציגו כאג'נדה של שניהם. גם במקרה הזה הם הוכיחו חוש ריח פוליטי מפותח – רבים מחברי הכנסת בליכוד אימצו את הרטוריקה הזאת שעד אז נחשבה לקיצונית. הם הפכו את הוויכוח בין ימין לשמאל להרבה יותר מדיון על שטחים והתנחלויות.

בסקר מעריב מיולי 2018 נמצא שאילו שקד תעמוד בראש הליכוד היא תביא למפלגה 33 מנדטים, בדיוק כמו ראש הממשלה נתניהו. זה היה סימן שבשבילה השמיים הם הגבול.

ההחלטה לנטוש את המפלגה שנתנה להם בית התגלתה כיהירה ושגויה. קמפיין מזגזג וגניבת קולות מצד פייגלין השאירו אותם בחוץ. "הלם", מגדיר אדם המכיר את שניהם את תחושתם כעת. "מה שקרה להם הוא תאונה". על פניו נדמה שהזוגיות הפוליטית בנט-שקד באה לקיצה. שקד תתפקד ככל הנראה לליכוד בניסיון לחזור לעמדת השפעה. על פי דברי ח"כ דוד ביטן, יו"ר הקואליציה לשעבר, נראה שהיא רצויה שם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: Israeli elections

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept