ישראל פולס

המחוזי בירושלים שוב מיישר קו עם ממשלת הימין

p
המחבר
בקצרה
השרה שקד תעזוב בקרוב את משרד המשפטים אך מורשתה תישאר חקוקה על קירות בית המשפט המחוזי בירושלים, שהחליט השבוע כי פעילות למען הגנה על זכויותיהם של פלסטינים כתוצאה מעוולות הכיבוש היא לא לגיטימית.

ביום שלישי השבוע [16 באפריל] דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירתו של עומר שאקר, פעיל ארגון HRW (משמר זכויות האדם), נגד החלטתו של שר הפנים אריה דרעי לבטל את אשרת השהייה שלו בישראל. בית המשפט קבע כי שאקר יעזוב את ישראל עד ה-1 במאי 2019.

תיקון לחוק הכניסה לישראל מ-2017 מאפשר למנוע מתן אשרת שהייה בישראל לפעילי חרם, ובהתאם לכך המליץ השר לביטחון פנים ונושאים אסטרטגיים גלעד ארדן לשר דרעי לבטל את אשרת השהייה של שאקר בארץ עקב "פעילותו נגד ישראל". דרעי קיבל את ההמלצה, ובתגובה שאקר עתר לבית המשפט.

להגנתו טען שאקר, כי בחומר שנאסף נגדו אין עדויות לתמיכה ב-BDS, וכי הדבר היחיד שנרשם לחובתו היא קריאתו לפיפ"א שלא לקיים משחקי כדורגל בהתנחלויות. לדבריו, גם קריאתו זו פורסמה לפני שהחל לעבוד בארגון HRW ולפני שהונפק לו אישור עבודה בישראל.

בראיון שערכתי עם עו"ד שרי בשי, מנהלת תחום ישראל-פלסטין בארגון HRW, ושפורסם כאן באל-מוניטור לאחר החלטת השר דרעי [מאי 2018], היא הסבירה כי הארגון אינו תומך בתנועת החרם BDS וכי עובדיו אינם רשאים להתבטא בנושא. מנהל אגף ההיתרים במינהל האוכלוסין, משה נקש, חיזק את הטענה של שאקר וטען כי לא נמצאה פעילות שלו התומכת בתנועת החרם. ובכל זאת בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתו – משמע החליט לגרשו מישראל.

בראיון לאל-מוניטור אומר עורך דינו של שאקר, מיכאל ספרד, מבכירי עורכי הדין למען זכויות אדם, כי פסק דינו של המחוזי הוא ראשון מסוגו בישראל - המכריז על פעילות של הגנה על זכויותיהם של פלסטינים כתוצאה מפגיעה של ההתנחלויות כלא לגיטימית. לדבריו, הפסיקה אינה חלה רק על עומר שאקר או על ארגון HRW, אלא חלה על כל ארגון זכויות אדם הלכה למעשה.

"זו עבודתם של פעילי הארגונים, לחשוף את עוולות הכיבוש", הוא אומר. "גם אם עומר שאקר יגורש ויגויס (במקומו) עובד אחר בארגון, הפעילות תהיה אותה פעילות והפוסטים והדוחות שיכתוב (העובד האחר) יהיו אותם דברים – לא לפעול בהתנחלויות כי זה פוגע בזכויותיהם של פלסטינים".

עוד אומר עו"ד ספרד, כי המטרה של הממשלה היא לבודד את ארגוני זכויות האדם, ו"בזה בית המשפט המחוזי בירושלים יישר קו עם מדיניותה של ממשלת ישראל".

על ההחלטה חתומה השופטת תמר בזק-רפפורט, בתו של השופט בדימוס יעקב בזק ובת למשפחת רבנים מהזרם התורני-לאומי (חרדל"י). במסגרת המהפכה השיפוטית שביצעה שרת המשפטים איילת שקד, ותכננה להמשיך בה אם הייתה נבחרת לקדנציה נוספת, היא ניסתה למנותה פעמיים לתפקיד שופטת בית המשפט העליון.

אבל המהפכה של שקד, גם אם לא הושלמה על ידה, הצליחה. שרת המשפטים היוצאת ביצעה שינויים מרחיקי לכת בבית המשפט המחוזי בירושלים שהפך לעוקף בג"ץ. בחסות תיקון לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שקידמה יחד עם חברה לשעבר בבית היהודי ח"כ בצלאל סמוטריץ', הוציאה שקד מסמכות בג"ץ עתירות נגד רשויות או גופים שונים הפועלים ביהודה ושומרון והעבירה אותן לבית המשפט המחוזי בירושלים. למשל, עתירות של פלסטינים שאדמותיהם הפרטיות הופקעו.

לאחר שאושר התיקון לחוק בקריאה ראשונה [מאי 2018] אמרה שקד בגאווה כי "הכנסת עשתה היום צעד גדול לנרמול החיים ביהודה ושומרון". לאחר שאושר התיקון לחוק בקריאה שנייה ושלישית [יולי 2018] אמר ח"כ סמוטריץ' בשמחה כי "חגיגת העתירות לבג"ץ של פלסטינים וארגוני שמאל קיצוני נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון מסתיימת היום". והיא אכן הסתיימה.

בניגוד להמולה המתלווה למינוי שופטים לבית המשפט העליון, המינויים לבית המשפט המחוזי בירושלים עוברים כמעט מתחת לרדאר. בבדיקה שערך אשתקד [2018] עיתון הארץ בנוגע לשופטי המחוזי בירושלים, הוא מצא כי בין 30 השופטים אין אף שופט ערבי, וכי עורכי דין או שופטים ערבים שהתמודדו בשנים האחרונות על מינוי למחוזי בירושלים לא זכו בו. מנגד, חיה זנדברג, מקורבת לשקד שעמדה בראש הוועדה להסדרת מאחזים, קודמה על ידה לתפקיד שופטת [פברואר 2018]. עוד מצא הארץ כי 40% מהשופטים הם דתיים, כולל נשיא בית המשפט אהרן פרקש וסגנו משה דרורי, אשר נודע בפסיקותיו נגד פלסטינים ומיעוטים אחרים.  

עדות להצלחת מהפכתה של שקד בלטה במיוחד בפסיקתו מעוררת המחלוקת של השופט ארנון דראל [אוגוסט 2018], שהכשירה את המאחז מצפה כרמים אשר נבנה על קרקע פלסטינית פרטית, זאת לאחר שקיבל את טענת המתנחלים כי הקרקע הוקצתה להם בתום לב. לא יהיה מופרך לומר, כי על פי אותו היגיון שנטמע בהרכב החדש של בית המשפט המחוזי בירושלים קבעה השופטת בזק-רפפורט, שיש לגרש את שאקר הפועל בארגון העוקב אחר עוולות הכיבוש.

השרה שקד תעזוב בקרוב את משרד המשפטים, אך מורשתה תישאר חקוקה על קירות בית המשפט המחוזי בירושלים. חברה למפלגה לשעבר, בצלאל סמוטריץ', הוא אחד המועמדים להחליפה, אך ספק אם נתניהו ימנה אותו לתפקיד. ההערכה היא כי בתפקיד הנחשק יזכה שר התיירות יריב לוין. הוא מצידו אינו מסתיר את תוכניותיו למהפכה רבתי במערכת המשפט, גדולה אף ממהפכת שקד.

בראיון לאתר Ynet [17 באפריל] טען לוין כי מה ששקד עשתה לא מספיק. "היא בוודאי הלכה בכיוון הנכון, אבל המצב כיום גרוע יותר ממה שהיה לפני ארבע שנים", הוא קבע. לדבריו, העובדה שבית המשפט העליון דן בחוק יסוד ויכול לפסול אותו, היא בלתי מתקבלת על הדעת, ולכן יש לחוקק פסקת התגברות. "מי שחושב שמערכת המשפט צריכה להמשיך לתפקד ולפעול כפי שהיא פועלת היום", אמר לוין, "יש לו בהחלט סיבה לחשוש מכך שיתמנה שר שרוצה לעשות את הדברים בצורה אחרת".

בקמפיין הבחירות שקד התחננה בפני מצביעי הימין שיתנו לה מספיק קולות כדי שתוכל להמשיך במלאכתה. זה לא קרה, אך אל לתומכיה לדאוג. יריב לוין כבר הכריז על מלחמת חורמה במערכת המשפט ויש להאמין לו שהוא הולך לעשות זאת. בפנים חמורי סבר, זועמים וכועסים, ובגיבויו המלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept