ישראל פולס

הפרדוקס של אחוז החסימה בבחירות 2019

p
המחבר
בקצרה
העלאת אחוז החסימה הביאה לכך שהליכוד, שעשה מאמצים גדולים כדי להקיא מתוכו את פייגלין, יתפלל לכך שמפלגתו תעבור את אחוז החסימה; ואילו כחול לבן, שזלזלה ב"זועביז", תצפה להצלחתה של רשימת בל"ד-רע"ם המתנדנדת על אחוז החסימה.

כבר שבועות ארוכים ברור לכל, שהבחירות ב-9 באפריל יוכרעו על ידי המפלגות הקטנות שיצליחו לעבור את אחוז החסימה. צחוק הגורל – הוגה רעיון העלאת אחוז החסימה (מ-2 אחוז ל-3.25 אחוז) ערב הבחירות הקודמות, אביגדור ליברמן, התכוון להקטין את מספר המפלגות המתמודדות על מקומות בכנסת ולהקטין את כוחן המופרז של המפלגות הקטנות. התוצאה הבלתי מכוונת הראשונה אירעה ב-2015, עם הקמתה של רשימה ערבית מאוחדת כדי לאפשר לשלוש מפלגות ערביות קטנות לעבור את אחוז החסימה. מפלגה זו זכתה ב-13 מנדטים והייתה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. אם תכניתו האמיתית של ליברמן הייתה ליצור אחוז חסימה ששום מפלגה ערבית לא תעבור, הוא הצליח ליצור כוח ערבי המורכב מדתיים, לאומנים, קומוניסטים ואחרים, שהמכנה המשותף היחיד שלו היה התנגדות לציונות.

במערכת הבחירות הנוכחית מתרחשות תופעות נוספות, כחלק מצחוק הגורל. האחת: מספר המפלגות המתמודדות על מקום בכנסת הוא הגדול ביותר מאז הבחירות לכנסת הראשונה. השנייה: רוב הסקרים מצביעים על כך שליברמן עצמו יתקשה לעבור את אחוז החסימה.

זה מזכיר את רעיון העוועים מ-1992 להצביע בקלפי בשני פתקים – האחד עבור מועמד לראשות הממשלה והשני עבור אחת המפלגות. הכוונה הייתה לבחור ראש ממשלה חזק, שיוכל למשול בלי קשר לתוצאות הבחירות לכנסת. בערך כפי שקורה לנשיא ארה"ב. השיטה הולידה ראשי ממשלה חלשים, שאיבדו בתוך זמן קצר את התמיכה בכנסת למהלכיהם ונאלצו להקדים את הבחירות (נתניהו בתקופת כהונתו הראשונה 1999-1996, וברק בתקופת כהונתו היחידה 2001-1999).

האפשרות להפריד בין ההצבעה עבור ראש ממשלה לבין ההצבעה עבור רשימה לכנסת הגדילה מאוד את מספר הרשימות שנכנסו לכנסת, משום שהבוחרים יכלו להרשות לעצמם להצביע עבור מפלגה שתאמה יותר את דעותיהם, מבלי לחשוש כי מועמדם לראשות הממשלה לא ייבחר. השינוי המשמעותי ביותר חל במגזר הערבי, שהעדיף לתמוך במועמדי "העבודה" לראשות הממשלה, אך שוחרר מן הצורך להצביע עבור מפלגה ציונית כדי לקבל את ראשה כראש ממשלה. מאותו רגע התחזקו המפלגות הערביות, ואילו המפלגות הציוניות איבדו רבים ממצביעיהן הערבים. השיטה בוטלה ב-2001, אך הערבים לא חזרו למפלגות הציוניות.           

אילו נותר על כנו אחוז החסימה הנמוך, היו המפלגות הקטנות אך המשמעותיות מימין ומשמאל מצליחות להיכנס לכנסת, וסביר שהיו מצטרפות באופן טבעי לגוש הקרוב אליהן אידאולוגית. במקרים מסוימים, כשמדובר במפלגות קטנות עם מחויבות אידאולוגית נמוכה, הן יכלו להיבחר לכנסת, ולאחר מכן לבחור בגוש שהיה מוכן להציע להן את התפקידים והעמדות.

במצב הנוכחי, שבו אין "מפלגת ציר" (כלומר אין מפלגה גדולה שבלעדיה לא ניתן להקים ממשלה), ניתן כוח רב בידי אחוז החסימה הגבוה. חציית מפלגות את אחוז החסימה או אי חצייתן, אפילו במספר קטן מאד של קולות, עלולה להכריע את הבחירות.

שתי מפלגות משמעותיות שמעברן או אי מעברן הוא קריטי מבחינת הגוש השמרני אל מול הגוש הליברלי הן "זהות" בראשות משה פייגלין ובל"ד-רע"מ. זהות היא מפלגה חדשה, נצית קיצונית, ואילו בל"ד היא מפלגה שמוצאה מ"בני הכפר", שהחרימו את המדינה ומוסדותיה ועד שלב מאוחר סירבו להשתתף בתהליך הבחירות כדי שלא להעניק לגיטימציה לרשויות הישראליות.

פייגלין בלט כ"פרא אדם" בשנות ה-90'. הוא התנגד בכל מאודו לתהליך אוסלו, ראה בארגוני המתנחלים בוגדים שהשלימו עם חלוקת הארץ, הקים את ארגון "זו ארצנו" שהוביל הפגנות "לא אלימות", ומצא את עצמו נעצר ונאסר על עימותים עם המשטרה, המרדה, קריאה לביצוע מעשים בלתי חוקיים כמו השתלטות על מאחזים בגדה המערבית וחסימת צמתים, ועל עלייה בלתי חוקית להר הבית.

הוא ניסה לרוץ לכנסת מטעם הליכוד, אך בליכוד הצליחו למנוע זאת ממנו פעמים אחדות, עד שהצליח להיבחר בפריימריז למקום ריאלי ואף כיהן כסגן יושב ראש הכנסת מטעם הליכוד [2015-2013]; אך פייגלין התנהג כשחקן חופשי ולא נשמע למשמעת הסיעתית והקואליציונית, ובינואר 2015 החליט לנטוש את הליכוד ולהקים תנועה "ישראלית-יהודית" המבקשת לספח את כל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, להתיר שימוש חופשי בקנאביס ו"לעודד" ערבים לעזוב את הארץ. בראשית מערכת הבחירות הנוכחית הוא נחשב לתופעה שולית ומוזרה, אבל הסקרים האחרונים מנבאים לו ארבעה מנדטים ואף יותר.

בל"ד-רע"מ היא שילוב לא טבעי של מפלגה ערבית חילונית ולאומנית עם מפלגה מוסלמית מתונה. הראשונה היא מועמדת קבועה לפסילת מועמדותה לכנסת בשל התנגדותה לערכים הבסיסיים של מדינת ישראל, אך בג"ץ מעניק לה, פעם אחר פעם, את הזכות לרוץ. גם נציגי מפלגת העבודה בוועדת הבחירות המרכזית תומכים בהחלטה למנוע ממנה לרוץ בבחירות. מפלגת כחול לבן מנערת ממנה את חוצנה.

במצב שנוצר, סביר להניח כי ללא זהות לא יהיה לליכוד סיכוי להקים ממשלה, ואילו ללא בל"ד-רע"מ לא תוכל כחול לבן להקים גוש חוסם שימנע מנתניהו הקמת ממשלה. העלאת אחוז החסימה הביאה לכך שהליכוד, שעשה מאמצים גדולים כדי להקיא מתוכו את פייגלין, יתפלל לכך שמפלגתו תעבור את אחוז החסימה; ואילו כחול לבן שזלזלה ב"זועביז", כפי שהתבטא בשעתו יאיר לפיד [2013], תתבונן במוצאי הבחירות על מסך התוצאות בציפייה להצלחתה של הרשימה הערבית המתנדנדת על אחוז החסימה, בתפילה שתעבור אותו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept