ישראל פולס

חיילים בקמפוס: האם לובשי מדים יפגעו בחופש אקדמי?

p
המחבר
בקצרה
תכנית מצוינות של חיל המודיעין, שאותה מפעילה האוניברסיטה העברית, מעוררת ויכוח נוקב על נוכחותם של לובשי מדים בקמפוס, על חופש אקדמי ועל דו-קיום. "ללמוד בכיתה מעורבת של חיילים ואזרחים על ההיסטוריה של המזרח התיכון פוגע באופן מהותי במה אפשר ואי אפשר לומר", טוענת מרצה בכירה

האוניברסיטה העברית בירושלים עמדה לא אחת במוקד של ויכוחים פוליטיים, מהמאבק של הנהלתה לפני כחצי שנה נגד גירושה של לארה אל קאסם, סטודנטית תומכת תנועת החרם BDS שבאה ללמוד בירושלים, ועד לעימות בינואר השנה בין מרצה לספרות לבין סטודנטית במילואים שבאה במדים לשיעור. המרצה, קרולה הילפריך קיבלה איומים בעקבות הפרשה, ולאל-מוניטור נודע כי החליטה לצאת לחופשה ללא תשלום וביטלה את כל שיעוריה בפקולטה למדעי הרוח עד להודעה חדשה.

הפרשה העלתה מחדש את הקונפליקט בסוגיית לובשי מדים שלומדים באוניברסיטאות. הקמפוסים בעולם המערבי, במיוחד בעקבות מחאות שנות השישים בארצות הברית ואירופה, מסמלים את מעוזי החירות והדמוקרטיה ובמידה רבה גם התנגדות למיליטריזם. אלא שבישראל המצב מורכב בהרבה. שירות החובה לצעירים יהודים החל מגיל 18 הופך את לובשי המדים לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והרחוב הישראלי, מה שאינו מובן מאליו לתיירים, למשל, שנבהלים לפעמים מחיילים במדים ומנשק ברכבת, באוטובוס ובמסעדה, עד שגם הם מתרגלים. גם בקמפוסים מסתובבים לובשי מדים, סטודנטים בשירות מילואים או חיילים בשירות סדיר או קבע הלומדים בתכניות שונות של האוניברסיטאות.

האוניברסיטה העברית זכתה באחרונה במכרז של צה"ל לספק תכנית לימודים לצוערים המשובצים בתפקידי קצונה במערך המודיעין. עד כה הפעילה אוניברסיטת חיפה את תכנית המצוינות הצבאית-אקדמית, "חבצלות" שמה, שאורכת שלוש שנים. בין שאר קורסי הלימוד, הצוערים אמורים ללמוד בחוג ללימודי האסלאם באוניברסיטה, דבר שעורר תגובה חריפה מצד אחת מהמרצות הבכירות בו, הפרופסור ליאת קוזמא. בפוסט שעליו דווח (27 במארס) בכלי תקשורת אחדים – ואשר הוסר מאז – כתבה,  "אני חושבת כאן על הסטודנטים הפלסטינים שלנו, אבל לא רק - ללמוד בכיתה מעורבת של חיילים ואזרחים על ההיסטוריה של המזרח התיכון פוגע באופן מהותי במה אפשר ומה אי אפשר לומר". עוד כתבה כי "הפיכת 40% מהחוג שלנו לחוג צבאי" תפגע בלגיטימציה המחקרית הבינלאומית שממנה הוא נהנה.

ביקורת חריפה יותר מתחה עמותה בשם "אקדמיה לשוויון" המאגדת אקדמאים מהשמאל ולפיה, התכנית תגרום להקמת מעין בסיס צבאי קטן בתוך הקמפוס, ותפקיע חלק ממנו לשליטה צבאית. לטענת "אקדמיה לשוויון", הצבא יוכל למנוע כניסת עובדים ערבים למתחם וישנה את המשטר בקמפוס ממשטר חופשי לצבאי. 

עוד נטען כי הצבא יוכל להתערב בתכניות הלימודים ולפקח עליהן. בדיקת אל-מוניטור העלתה כי שתי הטענות לא מדויקות, שכן האחריות על אבטחה בקמפוסים נתונה בלעדית בידי האוניברסיטה, ואף מתחם לא ייסגר עבור החיילים הלומדים. גם תכניות הלימודים הן באחריות מלאה של המרצים, ללא מעורבות של הצבא.

עם זאת, "אקדמיה לשוויון" מעלה טענה שכבר הושמעה בנושא זה ושלפיה סטודנטים ערבים יחושו שלא בנוח, ואולי אף מאוימים, מנוכחות חיילים במדים בשיעורים. "נוכחותה של קבוצת חיילים גדולה ודומיננטית בקורסים אלה גרמה לשינוי בחוויית הלימוד בהם ולאבדן האפשרות להתבטאות ביקורתית וחופשית במסגרתם", נאמר בהודעה ביחס לתכנית. יצוין כי אין מניעה שהחיילים יישאו נשק בקמפוס, אך בתכנית זו החיילים לא מביאים עימם את הנשק.

השתתפות החיילים במסגרת התכנית בחוג ללימודי האסלאם רגישה במיוחד לנוכח הנוכחות הגבוהה בו של סטודנטים ערבים ישראלים וגם פלסטינים ממזרח ירושלים.

טארק יאסין, מרכז פעילות הסטודנטים במפלגה הערבית-יהודית חד"ש, אומר כי התכנית מבטאת את המיליטריזם באוניברסיטאות ויוצרת תחושה "שאינך במוסד אקדמי אלא בארגון בטחוני". הוא מסכים עם פרופ' קוזמא כי נוכחות חיילים תפגע ביכולתם של סטודנטים ערבים להתבטא בחופשיות. לדבריו, האוניברסיטאות הן בדרך כלל מקום המפגש האינטנסיבי הראשון של צעירים וצעירות ערבים עם החברה היהודית בישראל, ונוכחותם של לובשי מדים מעוררת תחושת אי נוחות, לכל הפחות. מי יודע, הוא מסכם, "אולי ביום קשה של הפגנות ואולי מלחמה עלול חייל להרים את הנשק ולירות בסטודנטים ערבים, כפי שעשו טרוריסטים יהודים כלפי ערבים בעבר".

יוסרה, סטודנטית בחוג ללימודי האסלאם, אומרת כי אמנם כבר התרגלה לראות חיילים סטודנטים בקמפוס, אך מספרת כי היא מתקשה לדבר בחופשיות עם ידידה יהודייה מאז היום שבו הגיעה ללימודים במדים במהלך שירות מילואים. "צריך להבין שחייל ישראלי במדים ונשק מהווה איום בהגדרה עבור ערבי פלסטיני-ישראלי, גם אם מדובר באיום סמלי בלבד. אני לא פוחדת, אבל בהחלט ארגיש שלא בנוח בכיתה שבה יושבים לצדי לא מעט חיילים", היא אומרת.

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופסור ברק מדינה אמר באחרונה בראיון כי הטענות עולות מקרב מיעוט קטן של מרצים וכי אמנם יש בתכנית אתגר מסוים עבור האוניברסיטה, אך כמוסד ציבורי ברור שעליה לאפשר את לימודי החיילים. לדבריו, הנהלת האוניברסיטה דווקא רואה תועלת בשילוב של ערבים וחיילים, אינטגרציה שתיצור שיח שממנו שני הצדדים ירוויחו. הוא הוסיף כי יש סטודנטים ערבים שדווקא התעניינו במפגש כזה.

מהקמפוס הירושלמי במרומי הר הצופים נשקפים העיר העתיקה על כיפות המסגדים שבה, החומה, צריחי הכנסיות ומגדל דוד, והעיר המערבית עם מגדלי המגורים ובתי המלון והשכונות המשתרעות על הרי ירושלים. הנהלת האוניברסיטה מאמינה כי היא יכולה לשלב בתוכה את המורכבות של החברה הישראלית, חיילים לצד ערבים שאינם משרתים. הערבים היו מעדיפים סביבה מאיימת פחות, נטולת חיילים חמושים, אף שכך נראית מרבית החברה בישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: militarization, hebrew university, integration, universities, arab israelis, israeli society, idf

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept