האוניברסיטה העברית בירושלים עמדה לא אחת במוקד של ויכוחים פוליטיים, מהמאבק של הנהלתה לפני כחצי שנה נגד גירושה של לארה אל קאסם, סטודנטית תומכת תנועת החרם BDS שבאה ללמוד בירושלים, ועד לעימות בינואר השנה בין מרצה לספרות לבין סטודנטית במילואים שבאה במדים לשיעור. המרצה, קרולה הילפריך קיבלה איומים בעקבות הפרשה, ולאל-מוניטור נודע כי החליטה לצאת לחופשה ללא תשלום וביטלה את כל שיעוריה בפקולטה למדעי הרוח עד להודעה חדשה.
הפרשה העלתה מחדש את הקונפליקט בסוגיית לובשי מדים שלומדים באוניברסיטאות. הקמפוסים בעולם המערבי, במיוחד בעקבות מחאות שנות השישים בארצות הברית ואירופה, מסמלים את מעוזי החירות והדמוקרטיה ובמידה רבה גם התנגדות למיליטריזם. אלא שבישראל המצב מורכב בהרבה. שירות החובה לצעירים יהודים החל מגיל 18 הופך את לובשי המדים לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והרחוב הישראלי, מה שאינו מובן מאליו לתיירים, למשל, שנבהלים לפעמים מחיילים במדים ומנשק ברכבת, באוטובוס ובמסעדה, עד שגם הם מתרגלים. גם בקמפוסים מסתובבים לובשי מדים, סטודנטים בשירות מילואים או חיילים בשירות סדיר או קבע הלומדים בתכניות שונות של האוניברסיטאות.
